למידה נכונה

השעון הדיגיטלי הקטן מורה על השעה 2:35 לפנות בוקר. עַרִי יושבת ליד השולחן. "2734017" היא לוחשת. בקושי ניתן לראות את צבע השולחן מבעד לדפים הפזורים עליו. "אחרי זה 6689154". מנורת השולחן הישנה מאירה חלושות את השולחן. "ואז 5764691". הדפים הפזורים הם דפי משבצות. ניתן להבחין שהדפים נתלשו בגסות ממחברת. "מההתחלה את החלק הזה. 2734017-6689154-576469… מה עכשיו? 7?". היא מפשפשת בין הדפים. היא שולפת את הדף הנחוץ. הוא מלא במספרים, כמו כל שאר הדפים. בחלקו העליון של הדף כתוב 'חלק ו' בעט אדום. ערי מעבירה את אצבעה על המספרים במהירות. היא עוצרת. "לא, זה לא 7! זה 1!" היא צועקת ומכה על השולחן באגרופה. 'חלק ו' נופל על הרצפה.
היא מניחה את ראשה בין ידיה בייאוש. אין סיכוי שהיא תצליח לזכור את שיעורי הבית האלו למחר.. היא כל כך מתוסכלת. היא כבר חוטפת בחילה רק מלחשוב על מספרים. דמעות מתחילות להציף את עיניה. היא חייבת להמשיך. היא מנגבת אותן במהירות. היא נמתחת אל עבר הרצפה, אל עבר 'חלק ו'. כיסא הגלגלים עליו היא יושבת חורק מעט. היא מגיעה אליו בקצה אצבעה ומושכת אותו עליה. היא תופסת אותו ומתיישרת. ערי מסתכלת בדף. העייפות מתחילה להשפיע עליה. המספרים מרצדים מול עיניה והיא לא מצליחה להתמקד במספר אחד. היא משפשפת את עיניה בחוזקה. פותחת אותן ומסתכלת בשנית על הדף. זה הסתדר. היא מניחה את הדף על השולחן. "טוב. אני אנסה לחזור על הכל מההתחלה" היא אומרת לעצמה ועוצמת עיניים. היא מתחילה.
במשך שתי דקות מדקלמת ערי מספרים. אין בהם שום חוקיות או סדר מסוים. הם פשוט רשימה של מספרים אקראיים. היא חילקה את המספרים לקבוצות של שבעיות, כמו שהיא תמיד עושה. היא שמה לב שקל יותר לזכור אותם בשיטה הזו. "…691" מסיימת ערי. היא פוקחת עיניים. היא מרגישה תחושת סיפוק אדירה. היא הצליחה לזכור כמעט שישה דפים שלמים. נותר לה לסיים את 'חלק ו' ורק עוד עמוד נוסף. אחרון! היא מחייכת. פתאום מתחילה ערי להבין שיש סיכוי שהיא תצליח. היא הולכת לזכור את השיעורים המחורבנים האלו! לא לא. אסור לה לחשוב ככה. זה לא מחורבן, בית הספר אומר שזו למידה נכונה והכישורים שאתה רוכש בלמידה הזו יעזרו לך בעתיד. לבית הספר יש סיבה מוצדקת לתת את השיעורים הלו. אילו לא הייתה לו סיבה, לא היו נותנים לה כאלו שיעורי בית. היא מסתכלת על שעון. הספרות 2, 4 ו3 מוארות באור ירוק וחיוור. השעה היא 2:43 לפנות בוקר. "בסדר" אומרת ערי. "עוד פחות משעה אני אסיים".
בפעם הבאה שתסתכל ערי על השעון הוא יורה על השעה 4:15.