מושבת לב ונהר הדם.

על המושבה לב הממוקמת היישר מעל נהר הדם, הוטלה האחריות לטפל בנהר. את האחריות הזאת, הטילו פה אחד כל מושבות הגוף.
המשימה הפשוטה שלהם הייתה להוסיף אליו חומרים כאלה ואחרים, לדאוג שהוא יזרום כמו שצריך, אל כל המושבות האחרות.
תושבי מושבת הלב לא היו אחראים מספיק לזרוק את החומרים הרעילים והרגשות שלהם במקומות המיועדים להם, אז למושבת הכליות ניתן תפקיד המשטרה, והם סיננו את כל הרעלים שנזרקו ממושבת הלב אל תוך הנהר ודאגו להקמת סכר, בעורקים הראשיים, מתוכם יוצא הנהר אל שאר הגוף.

הרבה רגשות עברו בנהר מאז שהסכר נפרץ.
הבנאים הקטנים במושבת לב, שלמדו כיצד לבנות את הסכר, חזרו על הפעולה הזאת לאחר כל פעם שהנהר קצת הוצף.
עם בכל פעם שהם הוסיפו לבנות אותו, הסכר הפך לחלש יותר ורופף, הם לא הצליחו לבנות אותו חזק ואיתן כמו הסכר המקורי שהיה, אך כן הוסיפו להעמיס על הנהר.
הם בנו עוד סכרים, עטפו את הגוף כולו בחומות, ניסו למנוע מן הרגשות לצאת החוצה.
הם לא הצליחו לשמור על עצמם מלזרוק את הרגשות הרעים אל תוך נהר הדם.
וכשהיד החליטה לקחת את הלהב ולפרוץ את הסכרים בעצמה – רק אז, הבינו תושבי לב, למה הם גרמו.