מילקשייק

איזו צורת הסתכלות צינית וקודרת על הדברים.
הקטע כתוב נהדר, או במקרה שלנו, אני אגיד לך "כמעט נהדר", כי ממך אני תמיד מצפה ליותר.
אבל אני לא מאמין שקיימים אנשים רבים, אם בכלל שחושבים ו/או מתנהגים כמו שתיארת בסיפור.

האמת שהקטע מבוסס על ידיד שלי, אבל הוא טוען שבשביל מילקשייק הוא אולי יכניס מישהו לקומה. לכל היותר.

אתה מדבר ברצינות? בשביל מילקשייק?!

נו, קראת את הסיפור… הוא בן אדם… מורכב. ומאוד מאוד רעב.

ממ ניסוח טוב, קטע דמיוני ודיי מפחיד. בתאיבון עם המליקשייק. ופעם הבאה תזמין אותי גם. ;)

בתור בן אדם רגשני להחריד, אין לי הרבה מה לעשות אחרי קריאת הפרק הזה, חוץ מלבהות במחשב בפה פעור.
אם הקטע הוא ציני כדי לזעזע את חשיבות ערכם של החיים בעיני הנוער- אז ההצלחה היא חלקית, כי האדישות מורידה מערך החיים.
אם הקטע הוא כל דבר אחר, אני חייבת להודות שאני טיפה מזועזעת.
ערכם של החיים הוא גדול יותר ממשקה תעשייתי מרוכז של סוכר ותערובת פרי שסביר להניח לא כוללת פרי.
אז לא, אני לא מסכימה שזה אחד הקטעים הטובים שלך.

האמת שזה בערך כל מה שעלה לי לראש באותו הרגע. לא ממש התכוונתי למשהו כשכתבתי את זה.

משעמם לי. אני רוצה לתת לך משימת אתגר- אני ארשום משפט שמתאר דמות מסויימת, ואתה צריך לכתוב על זה קטע, מה דעתך?

בסדר גמור.

זה משעמם והסוף ממש משעמם אני מאוד אוהבת את הביקורת המדוייקת שאתה נותן לאנשים אני נהינת לקרא אתזה למרות שאני לא תמיד מסכימה עם מה שכתוב שם אתה ממש חכם אבל מה זה הדבר הזה? אני *לא* אומרת שאני כותבת יותר טוב כי אני לא אבל זה קטע חסר משמעות לדעתי

את צודקת בזה שלא ניסיתי להוסיף משמעות ברורה בקטע, אבל למה הוא משעמם לדעתך?

אני אהבתי את הקטע חוץ מדבר אחד:
מילקשייק זה דבר מתועב.
אבל, יש פה השמצה בלתי מכוונת של מילקשייק. אז זה בסדר.

אני דווקא מוצאת את הסיפור הזה מצחיק. אני מכירה כמה אנשים שיהיו מוכנים לחנוק ערס בשביל מאכל מסויים. לדמיין בן אדם מתחרפן מאובדן מילקשייקו האהוב שפותח במתקפת חורמה על ערס דווקא עושה לי טוב. סיפור טוב :)

הוא משעמם מכמה סיבות: (לדעתי.. )
1. כי לא הבנתי ממש (כשחושבים על זה יכול להיות שזה בעיה בי ולא בך.)
2. כי זה לא נתן לי הרגשה כל שהיא (זה לא עורר אותי לחשוב על משהו)
3. אולי פשוט ציפיתי למשהו אחר אולי לסוף שונה או למשמעות
אני רוצה להוסיף שאני לא כותבת יותר טוב וגם לא היו לי בעיות במבנה

שאלה: איפה יש פה השמצה בלתי מכוונת ש מילקשייק? ובנוסף, חבל שאת לא אוהבת מילקשייק. בעיני, בכל אופן, מילקשייק זה טעים. אבל נו, זו דעתך.

מה שכן, את הבן אדם הראשון שמדבר בהגיון בביקורת שלו.

אל מי דיברת? אל stingray או אלי?

אל stingray, אם כי אם את חושבת שהסיפור משעמם זה לגמרי לגיטימי. הכוונה שלי היא שהיא היחידה שמסוגלת לראות את הסיפור כמו שהואולא לנסות ולמצוא בו מסר קדורני על החיים. זה בסך הכל מאבק אידיוטי לחיים ולמוות על מילקשייק.

1. מי נאבק לחיים ולמוות על מילקשייק?
2. ממתי מותר להכניס סכינים לחנויות מילקשייק?
3. מי קורא לבן שלו מירון בימינו?
4. איזה מין בנאדם לא רוצה מילקשייק?
5. איזה מין קטטה נמשכת שעה?
בקיצור, נתת לי הרבה שאלות לשאול.
שביד.
(תקרא את הסיפור החדש שלי, הוא מטאפורי באופן מוגזם.)

טוב, זו תגובה מאוחרת אבל עדיף מאוחר מלעולם לא.
ההשמצה הבלתי מכוונת היא בכך שבכל זאת המילקשייק הוא הגורם לקטטה אווילית ומיותרת.
בנוגע לחוסר אהבתי למילקשייק, זה לא כזה מוזר. אני שונאת הרבה מאכלים. זה רק אחד מהם.

אהבתי, משעשע ביותר.
מילקשייק זה טעים.

נחמד. הקטע הצחיק אותי, למען האמת. אין בו ממש פואנטה, או משהו כזה, אבל בכל-זאת אהבתי.
אבל באמת, אם היה לערס סכין, למה הוא לא דקר את מירון (לא שאני רציתי שהוא יידקר, אבל… ההגיון).
את המוכר הוא דקר. למה הוא דקר אותו? למה בכלל היה לו סכין?
ומירון לא יכול היה ללכת לחנות מילקשייק אחרת במקום להיכנס לקטטה על החיים ועל המוות עם ערס שיש לו סכין?
והדמות שמה'עיניים' שלה הכול קורה, מה היא עשתה בכל העניין הזה?
ולמה שקטטה תיארך שעה שלמה? איך זה שלא קרה להם כלום במשך שעה של קטטה?
למרות שזה לא כ"כ הגיוני, זה קצת כן הגיוני הסיפור הזה. אני מצליחה לדמיין כמה אנשים שיעשו כזה דבר בשביל מילקשייק.
אני אוהבת מילקשייק.
אהבתי את הקטע, כי הוא מצחיק וחסר היגיון. אני אוהבת קטעים חסרי היגיון.
אה, כן – והאנטר. אין אנטר. זה משגע אותי לראות קטע בלי אנטר בכלל. זה כמו רק מילים ומשפטים דחוסים אחד בשני, כשאף אחד לא יודע לאן ללכת.
אבל אהבתי. כי זה חסר היגיון (קצת).

באמת אחד הסיפורים היפים שלך
אהבתיי

חחח אני צוחקת ומאוד אוהבת