מלחמה פנימית

עפעפייך הכבדות מכסות את מראות השכול
גם אפך נשאר אדיש לריח הדם שנקרש על בשרי החרוך
אני גיבור מגי, גיבור מלחמה
אני חירפתי נפשי למען מולדתך

שערותייך הדקיקות נחות על הכרית
כמחטי אורן שמגנים על פרחי הבר
אין מילים לאהבתי ואין אהבה במילותיי
למה הפכנו מגי ולאן יפנה ילדך הקטן