מצלמה

אור אחרון של השמש הגוועת מתעקש לפלוש אל החדר החשוך.
עשן הסיגריה מסתלסל באוויר, ואני מתבונן בצורות המעניינות שהוא יוצר. המאפרה שלידי מלאה בשאריותיהן של הסיגריות הקודמות, קורבנות התאווה שלי. החדר מבולגן, ואותו אור שמש עקשני מאיר בגרוטסקיות ספרים זרוקים ולכלוך מפוזר.
הרוח שורקת בשקט בחוץ, עוברת בין העלים. כמה טיפות גשם ניתכות על החלון, משאירות עליו כתמים קטנים ושקופים.
מדי פעם אני מסתכל אחורה, אל חלל החדר החשוך. יש לי תחושה עזה של אי נוחות, כאילו איזו מפלצת תזנק עלי מתוך הצללים הרדודים מדי לשם כך. הכסא עליו אני יושב הוא נוקשה, על אף הריפוד שלו. אור צהוב נדלק בחלונות שמולי, פוגם בהרמוניה המוזרה שנוצרה בעודי מקשיב לשקט. אני מועך את הסיגריה במאפרה, ופתיל אחרון של עשן נמוג באוויר.