משחק של טירוף

sapir13 31/08/2014 654 צפיות 8 תגובות

"מה את עושה?"
"אני מנסה לחשוב, אתה מפריע."
"אני לא יכול להפריע, אני לא קיים." אני מביטה לעברו, עורב שחור, טהור וחסר חרטה, מביט בי עם העיניים הקרות והנוקשות האלו, זה מי שהוא.
"זה שאתה המצפון שלי לא אומר שאתה לא קיים, אתה תמיד מתקיל אותי בכל דרך אפשרית."
"זה התפקיד שלי."
"אני יודעת, אבל הייתי יותר שמחה אם לא היית מופיע עכשיו." אני מנסה לנפנף אותו מין הענף אך הוא עקשן כמו תמיד. הוא מטה את ראשו הצידה וממשיך.
"את צריכה להודות בכך. את עשית את זה. את בחרת לעשות את הצעד הזה, תחיי עם זה." הוא מקרקר כמה פעמים, מגחך בדרכו שלו.
"ואוו, ממש תודה. אתה מצפון כל כך טוב, תבוא כל יום." אני עונה לו, מלאת מרמור. הוא לעולם לא יבין אותי. הוא החלק הרע שבי, ממש השטן.
" "אין לי הרבה מחשבות, אני רק רוצה שהוא ילך מכאן כבר. אחרים לא יבינו למה אני בוכה, העצים אולי כן, הם הרי כבר שמעו את הסיפור שלי מלא פעמים. כל פעם שאני הולכת החרטה בוערת בי, אבל אני פשוט לא מצליחה להשתחרר מזה. השנה הולך לקרות משהו רע, אני יכולה להרגיש את זה." "
"תפסיק," אני לוחשת, מנסה לעצור את דבריו החדים, את מחשבותיי שלי שהוא קורא.
הוא ממשיך לדבר, לא מרחם עליי כלל. "'אולי למישהו יהיה אכפת, אני יודעת. אני יודעת כי איש לא יודע את הסוד שלי, רק אני, לכן אנשים לא יבינו מה קרה. אחרים יאשימו אותי שלא נקטתי צעדים לגמילה מחרדה לפני כן, כי זה מה שהם יודעים, לכן הם יידבקו לדבר היחיד שייתן להם היגיון. חבל שהם לא יידעו שזה לא משחק של היגיון, זה משחק של דמעות. אם הם רק היו נותנים לי יותר מרחב אני הייתי מצליחה להתמודד עם כל הלחץ, אני הייתי יכולה להיות טובה יותר אם לא היתה לי את החרדה הזו מההתחלה.'"
"תפסיק," אני חוזרת על דבריי. ממבט מהצד עיני ריקות, חלולות, ללא הבעה. אני חוששת שאיבדתי אותה ברגע שהוא התחיל לדבר.
"אתה טועה, זה לא משחק של דמעות, את משחק של טירוף." הוא עף ונוחת מולי על הקרקע.
"זה המשחק שלך. אתה חושב שאם תמשיך לגרום לי לשמוע את מחשבותיי בקול רם בכל פעם אז זה ישנה משהו, אז זה יגרום לי להבין יותר טוב כמה דפוקה אני. אתה טועה.
אתה הטירוף, אני יודעת. זה משחק של טירוף, אבל אני מכירה אותו בעל פה." המילים יוצאות ממני מבלי לחשוב, כאילו אם יישארו בתוכי עוד קצת הן יישרפו.
"אז מה שונה הפעם?" אתה שואל בהתחכמות. אני מרימה את ראשי שהיה מושפל עד עכשיו ומביטה בו, אך לא בדיוק.
"שהפעם אתה השגת את מה שרצית. הפעם ניצחת, אבל לרעה."


תגובות (8)

וואי
איזה כתיבה מעולה
טקסט מדהים מושלם ענק חזק שאהבתי וקראתי שוב ושוב
את יודעת, צחור זה לבן לחלוטין לעניות דעתי, ואת רשמת שחור צחור, אבל זה שטויות, כי הסיפור פשוט מדהיים
דירגתי חמש!

31/08/2014 22:16

    אופסי, התכוונתי לטהור ^^"
    תודה :)

    31/08/2014 22:21

וואו. נורא אהבתי! 5~

31/08/2014 22:22

הסיפור הזה צריך לקבל יותר תגובות…
יש כמה דברים לא מובנים בכתיבה, שפשוט לא מסתדרים, נגיד "זה מי שהוא" פשוט לא מתקשר לי לתחילת ההמשפט.
בכללי אבל מעולה, גם הרעיון גם הביצוע וגם הכתיבה.

01/09/2014 18:03

ממש טוב!

01/09/2014 18:25

וואי..זה פשוט מצמרר.כל הכתיבה הזאת,פשוט מרתקת.זה פשוט מושלם איך לקחת את הדבר הזה שנקרא מצפון ושמת בו חיים.מאד מרגש :)
מדרג 5 ^^

02/09/2014 19:20

וואו. וואו. מדהים.

03/09/2014 12:25

אני רק עוד אחת שנשבתה בכתיבתך.

04/09/2014 21:57
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך