מתנה

מאחורי כל המסכות, העטיפות, שעטופות בקפידה, בדבק חזק, חסר מעצורים ויכולת להיקרע, מסתתרת חבילה קטנה, עדינה, ורכה, שהייתה רוצה לצאת החוצה, אבל קצת קשה לה, כי הדבק נורא חזק, וכשקשה לפעמים מוותרים מהר מידי, כי זה באמת קשה. ולא כיף.

אבל לפעמים אתה לא אשם, או אחראי, או רוצה שדברים יקרו. אבל הם קורים.

כי מאחורי אריזת נייר בוהקת שעטופה בצלופן נוצץ ומבריק, נמצאת אריזה קטנה, אבל גדולה ביכולת, בנפש, ובאמונה.

כולם מאמינים שהאריזה תוכל להיפתח בעצמה, ולפעמים יש גם מישהו שמנסה לעזור לה, אבל אז היא מתרחקת, כי זה מפחיד.

והאריזה העדינה, השקטה, והעצובה, נדחקת בתוך אריזה גדולה, רועשת וצעקנית.