אוי ואוי, כמה שזה לא נעים…

כשאתה סוגר את הדלת על קצות האצבעות, והלבן של העור מתחלף באדום, שמתחלף בלבן אחר לגמרי, עובר לך מין זרם חד כזה לאורך כל הגוף, ומתגלות לך רמות חדשות לגמרי של כאב.
כשהעצמות העדינות האלה של האצבעות נשברות, והלבן הנורא מתחלף שוב לאדום זוועתי שמתחלף, שוב, ללבן אחר לחלוטין.- המוח שלך משתמש בתחושות של חום וקור כדאי לנסות ולהמחיש לך את הכאב. ואתה, לכמה שניות, נותר פשוט לעמוד, ולהקשיב בשקט לכל מה שיש לגוף שלך להגיד לך.
וכשהמכה חזקה ומדויקת במיוחד, אתה אשכרה מתרשם.- עומד דומם במקום, נותן לתודעה שלך לרחף אל מעל לגוף, בוחן את הסיטואציה כצופה מבחוץ,- מסתכל על היד המרוסקת, ואומר לעצמך, כמעט עם חיוך.- "פששש…".