אין כמו מיים

הלכתי בשקט על הגבעה הערומה, וניסיתי לנשום חמצן.
אבל האוויר היה מלא בשבבים קטנים של זכוכית, וזה כאב לי בריאות.
היה קר, וניסיתי להתעטף בחיבוק עצמי,
אבל הידיים שלי הרגישו כמו ידיים זרות.
הלכתי בשקט, וכאבו לי הרגליים. אבל מזה הצלחתי להתעלם. האוויר החד שאנס לי את הריאות,- הוא היה הבעיה האמתית שלי.
הגעתי אל שלולית, וניסיתי לשתות.

אלה היו המים הכי נקיים ששתיתי בחיים שלי. והם שטפו החוצה את כל הכאב.
הקאתי את כל הדם שנותר בי על האדמה,
והשלולית גדלה, ונהייתה אדומה.