איך שהזמן טס

אתה נולד לאוויר העולם ומביא אושר ושמחה לקרובים שלך שציפו לך במשך תשעה חודשים, הזמן טס ואתה כבר מצמיח שיניים, מתחיל ללכת את צעדייך הראשונים, נגמל מהמוצץ, מהסיר ומהחיתול, הולך לגן. אחרי רגע אתה כבר בכיתה א׳, מגיע ליום הראשון בבית הספר בחולצה צחורה וחיוך רחב שחסרות בו כבר כמה שיניים, ההורים הנרגשים מצלמים אותך, גאים בך. הזמן טס, אתה מתקדם בכיתות בבית הספר היסודי, יודע כבר לקרוא ולכתוב, כפל וחילוק, לומד מקצועות חדשים ומכיר את העולם. איך שהזמן טס, כבר סיימת את בית הספר היסודי, הגעת לחטיבת הביניים, שמח ומאושר עם חיוך רחב (והפעם יש בו את כל השיניים) נפרד מהורייך ונכנס לכיתה. הזמן רץ, כבר סיימת חטיבה, שיבצו אותך בחמש יחידות מתמטיקה ובחמש יחידות אנגלית. אתה מגיע לתיכון, נותן את כל כולך, לומד לבגרויות, יוצא קצת עם חברים, מכיר קצת את המין השני/המין שלך. צו ראשון מגיע, אתה רוצה לתרום למדינה, מחכה לזה, מתאמן. התיכון נגמר והבגרויות תמו, אתה מתקבל ליחידה מובחרת ומתגייס. הזמן פשוט עף! כבר סיימת שירות צבאי, אתה מחליט לעזוב הכל ולנסוע לטיול ארוך של חצי שנה. אתה מגיע, עושה פסיכומטרי ולאחר זמן מה מתחיל ללמוד בבקרים ולמלצר בלילות אבל הזמן לא מפסיק לטוס! כבר סיימת ללמוד, אתה משתלב יפה בשוק העבודה, מרוויח טוב. מכיר שותפ/ה לחיים, מתחתן איתו, מביא ילדים. הילדים גדלים עם הזמן, שערות אפורות מתחילות לעטר את ראשך ואתה מתחיל להתעייף. אתה יוצא לפנסייה, מתחיל לעסוק בעצמך, נפגש עם הילדים שעם הזמן התחתנו ויש להם ילדים משלהם, משחק קצת עם הנכדים הקטנים שגדלים עם הזמן. אתה עייף ומבוגר מאוד, עובר לבית אבות. אתה מרגיש שלא הספקת כלום בחיים האלה, אחח אם רק היה לך קצת יותר זמן…