נטע די אנג'לו
מבוסס על סו ב"לילה בטירת האימה", ספר הצמרמורת האהוב עלי. אחרי שכתבתי את זה קלטתי שזה מזכיר את הייזל...
מה יש לי מצמרמורת בזמן האחרון?

עבר הרוס

נטע די אנג'לו 29/12/2013 794 צפיות 2 תגובות
מבוסס על סו ב"לילה בטירת האימה", ספר הצמרמורת האהוב עלי. אחרי שכתבתי את זה קלטתי שזה מזכיר את הייזל...
מה יש לי מצמרמורת בזמן האחרון?

אסור לי לחשוב על העבר. פשוט אסור לי.
כל יום, אני הולכת עם אחי לבית הספר כמו ילדה רגילה. מה שאני יכולתי להיות אם הייתי שייכת למאה הזאת…
כל יום אני אוכלת את האוכל המוזר הזה – חטיפים, דגנים, וכל מני דברים קפואים ומוזרים, ואוהבת את זה ושונאת את זה בו זמנית.
אני מרגישה כאילו אני לא שייכת. לא לכאן ולא לשום מקום, ואני לא יודעת מה לעשות עם התחושה הזאת. אני שייכת לעבר, אבל הזיכרונות שלי מההווה. דברים כאלה יכולים לשגע בן אדם.
וזה לא שאחי עוזר, הוא בעצמו נראה מבולבל. עם הפחד התמידי שלו אני פוחדת שהוא יתפוצץ.
ה"דוד" המאמץ שלי אמר לנו שזה זמני, שעוד מעט נרגיש יותר טוב, אבל עבר יותר מדי זמן. זה פשוט לא עובר אלא רק הולך ומחמיר.
אני פשוט רוצה להיעלם, להגיע למקום שבו ההורים שלי עכשיו ולא לעזוב. אני לא שייכת למאה הזאת ולא לשום דבר אחר, העבר שלי נהרס.
ואם העבר נהרס, איך אוכל להמשיך אל העתיד?


תגובות (2)

וואו , מסקרן !

29/12/2013 12:43

חחח אני דווקא חשבתי על הייזל XD
כתבת את זה ממש יפה ומענייין!

29/12/2013 12:56
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך