קבר של בוקר

ישראלית 16/08/2014 793 צפיות 6 תגובות

ההתמודדות שלך עם עצמך היא הדבר הכי מאתגר שקיים.
לא עוד דיעה מזלזלת, לא עיקום אף, אף לא גיחוך.
לא, לא זה אתה שמאמץ אחר לך.
ואתה ממשיך לחיות ובטוח שמה שמפריע זה הצחוק המלגלג והסטיגמה.
והסטיגמה קיימת ואתה נצמד אליה, אתה אפילו מכחיש כי אסור לך- אתה לא כזה.
גם כל החברים אומרים ואפילו אבא.
ובלילה זמן האיכות שלך עם עצמך, עצמך המודחק, הרמוס אתה נותן לו להתבטא.
והוא מתבטא- הוא קם לתחייה, הוא חי וקיים
והוא בוכה.
ויש שם הרבה בכי ודמעות וכרית ספוגה ודף מקומט ועט שהתגלגל לרצפה.
הוא שם, לא מלגלג אבל נמצא איתך, לבדך.
וזה אתה.
כן, כן ז ה אתה.
ואתה קובר אותו עם זריחת החמה, עת יפציע השחר.


תגובות (6)

יש כמה שגיאות, יש גם כמה שגיאות של מקלדת, גם חסר קצת נקודות ופסיקים, אבל אני אתעלם ואומר שיש לך תיאורים מאוד יפים כמו למשל "עצמך המודחק, הרמוס…" אף פעם לא שמעת תיאורים כאלה יפים. כול הכבוד על הכתיבה היפה, אני אהבתי מאוד. אשמח גם עם תקראי את הסיפורים שלי :)

16/08/2014 23:41

אני העליתי מהפון אז שגיאות פיסוק הגיוני שקיימות. מעבר לכך אשמח אם תציין באילו שגיאות נוספות נתקלת.
ותודה:-)

17/08/2014 01:24

ואוו…
כתיבה יפה ותיאורים טובים

17/08/2014 09:40

תודה רבה:-)

17/08/2014 15:29

דיעה=דעה
עקימת אף=עיקום אף
עצמך הרמוס=עצמך הרמוס,
את יורדת שורה בלי נקודה.
מלבד אלה, שאלה מה שמכונה 'תקלות טכניות', הקטע מאוד יפה :)

17/08/2014 16:23

תודה:-)

17/08/2014 17:51
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך