קוביות עורבים

Just some girl 15/12/2017 621 צפיות אין תגובות

היא הסתכלה סביבה בחוסר מעש וניצני לחץ ניכרו בה.עיניה הביטו בסובב אותה מבלי הפסק, רגלה נקשה על האדמה החמה תחתה ואצבעותיה שיחקו בגומיה שעד כה שמרה על זרועה.
אך מה היא מחפשת? רבים שאלו . חלקם ניגשו אליה והציעו את עזרתם וחלקם נשארו במקומם והביטו המחזה התמוהה.
כל יום, בשעה חמש בצהריים, הייתה הנערה התמהונית במרכז הפארק מחפשת דבר מה שלא נמצא.
עם הזמן קהל "מעריצים" החל להתגודד סביבה, שהביט בה ממרחק אך לרוב אף לא אחד ניגש אליה.
ואני? אני הייתי חלחק מן אותם אנשים, תמהונה של הנערה סיקרנה אותי והתנהגותה קסמה לי.
רבות חשבתי לגשת אליה ולשאול לפשר מעשיה, אך מסיבה שאינה ידועה לי חששתי ממעשה זה.
יום אחר יום הייתי יוצא מביתי בכדי לחזות בה, אך לעולם לא לגשת.
ולכן גם אני הייתי מופתע כשמצאתי את עצמי עומד מולה מבלי לומר מילה. רוכנת מעל האדמה:סוקרת אותה,מתעלמת מנכחותי.
"מ..מה את מחפשת?" פלטתי
הנערה הרימה את מבטה אלי והוא לבש הבעה מופתעת
"מחפשת" אמרה בקיצור והשפילה שנית את מבטה אדמה.
הבטתי בה בבלבול "מה את מחפשת..?" שאלתי בהיסוס, היא הרימה את מבטה מן האדמה בתנועה חדה והישירה אלי צמד עיניים זועמות.
"מה לך עם זה?"
"את מסקרנת אותי" אמרתי בכנות "במובן החיובי!" הוספתי במהירות כשראיתי את עיניה מצירות בכעס.
עיניה התרחבו בהפתעה "ובכן, נעמדה ואמרה" בכל יום מגיע לכאן עורב קטן שמפזר 7 קוביות קטנות ועלי כל יום למצוא אותם ולסדר אותם בפרמידה קטנה לסוף היום על מנת שיפזר אותם למחרת" חייכה חיוך מתוק, צחקה צחוק מובך והשפילה את מבטה חזרה לאדמה.
"אוכל לחפש איתך?" שאלתי והתכופפתי לגובה פניה
"אם תרצה" אמרה בטון אדיש אך קצה חיוך הסתנן על פניה.
כל יום בחמש בצהריים בדיוק ישבה נערה אחת, תמהונית ומסקרנת במרכז הפארק. ולידה- גבר.
מדברים, צוחקים ומחפשים קוביות עורבים .


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך