קשה לגלות ייאוש בחדר קטן

בחדר ,מיטה קטנה עם מזרון דק, שולחן קטן בקצה, אסלה עם מים חומים בפנים, כיור וראי שבור מעליו . יש גם טוש עם חור בדיוק מתחתיו.

​

שום דבר אישי לא היה לו כאן, את כול הפריטים האישים שלו השאיר אצל האפסנאי, יקבל אותם בחזרה כשישתחרר, הם היו בשבילו מטרה אליה שאף להגיע. הוא היה זכאי לקחת עימו רק שלושה תחתונים, דברי רחצה, תמונה משפחתית, ותיק קטן בשביל להכיל את כול זה. שיהיה ותיק יותר יהיה רשאי להכניס לחדר גיטרה וטרנזיסטור אבל בשום פנים ואופן לא טייפ. ספרים קיבל מהספרייה פעם בחודש, הספרייה היתה שייכת לכולם ולותיקים היו זכויות ראשונות, לכן מיעט לקבל ספרים ובדרך כלל היו רומנים זולים שבפי הותיקים נקראו "ספרי נשים", מחברות קיבל פעם בחודש, זה היה אמור להספיק לו לכול החודש. 72 דף.
את המדים שלו תלה על וו קטן שהיה קבוע על הדלת.

​
הוא לא רצה להיות כאן, תיאר לעצמו שאיש לא רצה להיות כאן. חוץ מהמדינה שרוצה להיות כאן ובכל מקום

מהגן לימדו אותו שכול אדם חייב לתת ארבע שנים למדינה. המפלגה קבעה זאת.המפלגה היתה המדינה, המדינה היתה המפלגה. הנרי היה של שניהם באותה מידה. פעם בחצי שנה יכלו בני משפחתו לבקר אותו, בפעם הראשונה בא אביו, סיפר לו על המשק המתפתח מיום ליום אך הוסיף בדאגה שהמפלגה מתכוונת לקחת מכול בעלי המשקים, חצי מן המשק לטובת העניים, ובקרוב מצבם יורע.

הנרי הביט בדאגה אל אביו, לילות תירגם את המפגש בינהם לשפתו, אביו בן 45 אך נראה עגמומי, פניו התמלאו קמטים, שערו הלבין, אומנם נשאר גבוה ורזה כמו שזכר אותו, אך הנרי ידע שהכול זו הצגה שלו, ואביו לא יתן לו לקלקל לו את זה.
עוד מעט יגיע העת לביקור השני, הנרי כבר רב"ט, אומנם האימונים לא נגמרו אך בקרוב יצא לחזית. מפי חיילים שהתחבר אליהם שמע שהמצב בחזית המערבית קשה מאוד, לא יכל לשמוע זאת מהרדיו או לקרוא זאת בעיתונים, כול העיתונים מהללים את המדינה ואת המפלגה, למרות שהמפלגה היתה המדינה והמדינה היתה המפלגה. היינו הך.
מחלון חדרו יכל לראות את חבריו מתאמנים, שלושים חיילים בני אותו גיל מאותו מחוז, עומדים על שטח מדברי ולידם טנקים גדולים חומים, שקנה שלהם מופנה אל יעד לא ידוע, סביב השטח היו מסלולי ריצה ומכשולים עשויי ברזל.

שתי קבוצות של חיילם עמדו זו לצד זו, בכול קבוצה חמישה טורים, הנרי לא ספר את החיילים ידע שבכול טור יש שלושה חיילים. כולם התגייסו עימו, בסך הכול היו איתו בגיוס 1500 חיילים לעתיד, כול 100 נשלחים למקום אחר, בקבוצה שלו היו 90 והם חולקו לשלוש כיתות של שלושים.
על כול כיתה פיקדו 5 מפקדים, הצעיר היה קצין ראשון, הדרגה הנמוכה ביותר בקצונה, הוא היה קרח וכול פעם שיצא לאימונים שם על ראשו כובע צבאי שגרם למראה שלו להיראות יותר מפחיד ממה שכבר היה. הותיק היה מפקד שני, שני דרגים לפני שהופכים למפקד שטח, השמועות אמרו שהוא לעולם לא יגיע להיות מפקד שטח בגלל טעות קשה שעשה כשהיה רק חייל צעיר והמלחמה היתה רק בראשיתה
אם יגיע להיות מפקד רביעי, הוא יפקד כל כול 90 החיילים או מאה שהוא מתאמן איתם כרגע. אבל הוא רק מפקד שני.
הנרי ידע שלעולם לא יגיע לדרגים כאלה, למרות שכול שיחה עם המפקדים מתחילה במשפט
"אתם תראו שאתם תהיו מפקדים" או "שאתם תהיו מפקדים", הנרי רצה להיות סמל בסך הכול. יהיה סמל ויעזוב את הצבא, אלא אם כן המדינה/המפלגה תחליט אחרת.

אבל עכשיו הוא בחדר מחכה.

במסדר הבוקר הוא התעלף, בתחילה צעק עליו המפקד השני שיקום, שראה שהנרי לא קם, החל לבעוט בו בידיים, ולנסות להזיז אותו ולהפוך אותו בעזרת הרגל שזה לא הצליח הוא שלח חייל לקורא למפקד השלישי, שהיה ותיק ממנו ופיקד כבר על כיתה שלמה, המפקד הראשון צעק עליו אך הנרי המעולף לא יכל לשמוע דבר, המפקד השלישי ויתר על הבעיטות והמכות ושלח את אותו חייל שקרא לו לקרוא לחובש, שזה הגיע הוא קבע שהנרי חולה מאוד, הוא הצליח לעורר אותו אך הנרי עדיין היה רדום משהו.

אחרי בדיקות מעטות קבע החובש שעל הנרי לנוח יום-יומיים ולא להתאמץ, המפקדים שלחו את הנרי לחדרו, לא לפני שהבטיחו לו שמחר או מחרתיים ישלים הכול כולל את כול התורנויות שיפסיד.

"למדינה אין זמן שתנוח, היא לא יכלה להרשות לעצמה שתנוח, זה ברור חייל?" צעק לעברו מפקד שני, למרות שהנרי עדיין עמד לידם.
נשכב על המיטה אך נאלץ לקום אחרי שני דקות בעת שהחובש והמפקד השלישי באו לבדוק אותו, הכול נראה לו אבסורדי, נטול תקווה ונטול מחשבה היה, הצעידה שהיתה על השטח החולי בחוץ נפסקה בדיוק ברגע שהחובש פתח את הדלת. תיזמון מושלם.

הנרי נעמד מול החובש נאחז במיטה כדי לא ליפול, החובש בדק את בטנו ואת ריאותיו, בלי קול שאל את עצמו האם היאוש הוא מחלה, האם יגלו שהוא חולה במחלת היאוש ויפתרו אותו משירות בצבא.

נטול תקווה, נטול מחשבה. בחוץ נמשכה הצעידה מלווה בצעקות רמות של המפקדים.

החובש בדק רק את הדופק, ואת הריאות, לאחר מכן לחש לאוזנו של המפקד הראשון דבר מה, הנרי לא יכל להבין מה התלחששו אלה, למרות שעמדו קרוב אליו. החובש יצא מהחדר, המפקד נשאר עם הנרי, הנרי השפיל מבטו לריצפה כפי שלימדו אותו לעשות ביום הראשון שלו לאימונים, "יש לך יום חופש נוסף ומחרתיים תחזור להתאמן, ברור?" כמעט בלי קול ,ענה לו הנרי "כן המפקד" הצדיע לו המפקד יצא וטרק את הדלת עימו.

לא ייאוש גילו אצלו, והנרי חשב לעצמו אולי קשה לגלות ייאוש בחדר כזה קטן.