ריצה
יצאתי לריצה קצת לפני הזריחה, בעיר זרה, בארץ רחוקה. כבישים רחבים, שדרות עצים, ככרות דשא ענקיות. הדשא מלא באנשים שפרסו מזרנים דקים, פתחו שמיכות, התכסו בהן והלכו לישון. במקום אחד כסא נכים גדול, מזכיר קצת כסא מלכות, ועליו יושב אדם מבוגר. אין מי שיוריד אותו לדשא. הוא יושב מכוסה בספק שמיכה ספק שטיח ומעביר את הלילה ספק מנמנם ספק ישן בישיבה. כשחזרתי התחילה הזריחה, התחילה תנועה של מכוניות וכל האנשים נעלמו. שוב ככרות ענקיות של דשא ירוק מבריק ונוצץ מהטל. הכל יפה, הכל טוב, הכל רענן.
רגלי איילה
עוד סיפורים: https://www.tale.co.il/author/urila/
תגובות (3)
מעניין. מזכיר לי את התחושות שלי
מסכימה עם התגובה שמעליי, אהבתי מאוד..
כתיבה יפה. קל להתחבר לקטע…