Rumpelschtilzchen
מומלץ לקרוא בנחת, גם ככה אין לאן למהר.

שיר הצוואה

Rumpelschtilzchen 02/07/2020 574 צפיות אין תגובות
מומלץ לקרוא בנחת, גם ככה אין לאן למהר.

מר אתייפֵּחַ, כמו עץ בגשם,
בבוא יומי האחרון,
עת אתבקש מיד לגשת
אל מקומי שבמרום.

אֵבֶל כבד יוכרז בבית,
העיר תִּמָּלֵא יגון;
האם ירוק עוד עץ הזית,
אשר נועד לארון?

כל רצוני לטעום עוד פעם:
שמנת כפר ותות גינה,
עוד נשיקה שיש בה טעם-
מאהבה אחרונה.

פעם אחת לתעות בדרך,
לאבד את הצפון;
ולִלְטוֹף משוק עד יֶרך,
את רגלייך היפות.

אֲת, זוגתי, פִּרצי בּבֶכי,
כשתקבלי את הבשורה;
דמעתך תרד על לחי,
כשתלבשי שמלה שחורה.

אחר־כך מִצאי לך גבר,
שמידותיו כמידותיי;
שישתמש אחר האבל-
בּמיטתי וּבְמגפיי.

כל רכושי יהיה לַבּעל-
שיטפל בזוגתי:
מִכובעי ועד שרוך נעל,
מִלֲחמי וּמִיֵיני.

אך אם יעֵז הוא להפריע,
את מנוחת החתולה –
בַּחֲלומו אני אופיע,
והוא ימות מבּהלה!

לא אסבול כאב שיניים,
בזה הבית לא אגור;
נא לחזור בעוד יומיים-
בגלל האבל פֹּה סגוּר.

כאן מונחים עלֵי־שלכת,
כי זהו סוף הצוואה;
אין ברירה, צריך ללכת –
כי כבר הגיעה השעה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך