תהום עמוקה

וחיפשתי לי מפלט,
מין התהום העמוקה והחשוכה הזאת,
מין השיכחון הצמא לעוד ועוד אנשים שייפלו לתוכו.
וניסיתי להרים את ידיי,
כדי להיאחז בקצה,
כדי שיהיה משהו שיעזור לי לקום ולהמשיך הלאה,
אך נראה שנותרתי לבדי בתהום האפלה והחשוכה הזאת.

האם יש מישהו שרואה אותי,
ששומע את זעקתי מעבר למים המכסים את ריאותיי?
האם למישהו אכפת,
עד כדי כך שלא ייתן לי להיעלם?

וחיפשתי לי דרכים,
כדי להעביר את הכאב,
כדי להימנע מהזיכרונות הצרובים שמידי פעם מהדהדים במוחי.
וניסיתי שלא להישבר,
כי אני יודעת, עמוק בליבי,
שהישועה עוד תבוא בזמן שבו אני אוריד את ההגנות שלי,
ואז, אז הכל יפתיע ויסתדר לטובה.

האם אתה בדרך,
נאבק בכל קושי בשבילי?
האם אתה שומע,
ומוכן לבוא לעזרתי?