sapir13
קצת הסתבך לקראת הסוף... ולפני שתעירו- כן, תהום זה נקבה

תהום שמלאה בכלום

sapir13 14/09/2016 689 צפיות 5 תגובות
קצת הסתבך לקראת הסוף... ולפני שתעירו- כן, תהום זה נקבה

אנחנו נאחזים בכל פיסה של כוח שיש לנו,
כדי שלא ניפול אל מעבר לקצה,
שלא נרגיש את הרוח ואור השמש נעלמים מעל ראשינו;
וידינו מתחילות להתעייף,
ולהזיע,
ולאט לאט הכל סביבנו מסתחרר,
עד שלא נותר דבר בשדה ראייתנו,
והכל מחשיך.

אז אנחנו נופלים,
מתגלגלים אל התהום,
זו שממנה כה פחדנו,
שאת סיפורי הזוועות עליה כבר שמענו;
ואין בה שום יציאה,
שום "אור בקצה המנהרה",
אין מישהו שיוציא אותנו משם,
זה רק בור שמלא בכלום.


תגובות (5)

לפעמים אני פשוט נדהם מ היכולות כתיבה שלך זה פשוט מדהים
התיאור , המבנה ,המטאפורות . פשוט ואו ..
ורק שתדעי שלא משנה כמה הבור עמוק תמיד צריך לחפש דרך לצאת
ולא להתרגל להישאר שם .

ביי חיבוק וירטואלי חח יום טוב :)

14/09/2016 17:18

סיפור עצוב…
אני אוהב סיפורים עם משב של תקווה.
וכמובן הכתיבה שלך נהדרת!
בהצלחה!

14/09/2016 17:21

מבינה אותך וממש ממש מתחברת !!! מהמםם!!
מזומנת לקרוא את שלי גם (השקעתי לשם שינוי הפעם) https://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C.html

14/09/2016 17:21

עצוב. מתואר – כרגיל – ברור ועוצמתי. אסור לאבד תקווה

14/09/2016 20:17

טרגדיה דיכאונית, אך כתובה היטב. מרתק.
"תהום כלבוש כיסיתו" – לשון זכר, "תהום רובצת תחת" – לשון נקבה. גם וגם.
כיוון שבחרת בלשון נקבה, גם המשפט האחרון צריך להיות בהתאם "[היא] (זה) רק בור".

ראיתי פעם סרטון שמתאר את 'נפילתו' של האדם מן הלידה ועד הקבר, ב'שוט' אחד. טרגי באופן זהה לסיפורך. אלה החיים.

תנו לחיות!! חיות.

15/09/2016 00:41
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך