17/8/12 – קסם הטבע

17/8/12

חושך מצרים, שמיים שטופי כוכבים, רוחות קרות כקוטב. לך תסביר לבן אדם את הקסם שבזה. את תחושת האלוהות שעוטפת אותך בטבע.
אי – אפשר לשמור על מחשבות, הכול בא והולך, כמו צומת חסרת שליטה. מחשבות של מחר חותכות מימין, מחשבות על עבר מתפרצות משמאל.
הכול פתאום עולה בראש. מה שעשית בחיים עד עכשיו ומה שיהיה מעכשיו.
רוצה להיות אדם טוב יותר, צנוע יותר, אדיב יותר, סבלני יותר, חבר יותר.
רוצה למחוק את ה"אני", להפוך הכול ל"אנחנו", ככה זה נחמד יותר. גם וגם. לא מוחק את עצמי, תמיד מחשיב את האחר.

כמה יפים הם החיים, כמה יפה הוא הטבע, כמה יפה הוא האדם.
מספרים שאנחנו לא כמו פעם, שכבר אין אנשים טובים באמצע הדרך, אבל מה הם יודעים?
יש אנשים מעולים. בהתחלה, באמצע ובסוף. אפילו לא צריך לחפש אותם. הם פשוט מתגלים כל הזמן. אנשים ללא שום קשר אחד לשני הופכים עולמות כדי שלאחר יהיה טוב. עוצרים עוד יום בטבע, רק כדי שהאחר ישמור שבת. הולכים בלילה לגדה השנייה, רק כדי לאחל לילה טוב, כל מעשה של כוונה טובה הופך להיות טריוויאלי.

הנוף משוגע, ממכר, כמעט מהפנט. הראש למעלה כל הזמן, צמא לעוד ועוד מהמראות הנגלים. לגונה, הר ירוק, שלג, שמיים. הכול בתוך תמונה אחת מושלמת. זה לא קיים רק באגדות, גלויות או חלומות. זה קיים כאן בנינו, רק צריך לשמור עליו.
אליסה בארץ הפלאות קפצה לביקור. אין ספק בכלל. ערימות של ירוק ומים צלולים, מדי פעם אפילו תופסים מפולת שלגים קטנה. מה יותר מזה אפשר לבקש?

כאן זה גן עדן. האנשים מדהימים, הנופים עוצרי נשימה ואני, שכאילו מחפש אחר פרי עץ הדעת. רוצה לשאוב עוד מכל מה שקורה כאן, ולתת לא פחות.
אומרים שחיים רק פעם אחת, חבל.