רומניה

הוא עמד מול השמש ונראה כמו איזה ישו, שיער ארוך וקצת אפור, והוא מאוד רזה.
"אבישי, מה שלומך?" אמרתי והזמנתי אותו לשבת איתי.
"מה קורה אתך יוני? איזה טוב לפגוש אותך? סוף סוף אני רואה משהו שאני מכיר, רוצה בירה?" שאל והוציא משקית בקבוק בירה רומנית, פתח אותה במכה אחת והגיש לי.
"תודה"
הבירה הייתה חמה וקצת מגעילה, אבל ידעתי שעוד כמה לגימות זה כבר לא ישנה לי.
"תשתה, תשתה, יש עוד" אמר ופתח את השקית כדי שאראה. שכבו שם שלושה בקבוקים ירוקים.
"אני כבר כמה שעות מסתובב, איזה קטע שקלטתי אותך מבין כולם, כמה אנשים, ולא להכיר אף אחד? אתה עדיין עובד במשרד ההוא?"
"לא. עזבתי."
"מה תעשה עכשיו, יש לך תכנית?"
"לא יודע, אני רוצה קצת שקט, אכלו לי את הראש שם." 
"טוב, קח ת'זמן, רק שלא תגמור כמוני, אה? עשית כסף טוב שם, לא?" 
"כן, כסף סבבה, יש לי עכשיו איזה חודשיים שקט, נראה, אני אחשוב על משהו." 
אבישי חשב אז שתיתי בשקט. הרחוב היה מפוצץ אנשים הולכים,פנים ורגליים חשופות ובקושי הספקתי להסתכל על כל הבנות היפות. 
"ראית איך זאתי הסתכלה עליך? למה לא קראה לה? איזה יפה." 
"חם נורא." עניתי לו. 
אבישי הסתכל עלי בדאגה והעביר יד בשער. 
"תשתה תשתה" 
לקחתי לגימה גדולה. 
"סיימת? הנה אני פותח עוד אחת." אמר והגיש לי עוד בקבוק. 
אחרי זה שתקנו והקשבתי לרחוב עד שאבישי קם ואמר שהוא הולך, אז גם אני הלכתי.