UWC 2

אני אוהבת את הצחוק- שממנו אני כל כך נהנית, את החיוך שלי, את ההערצה לאנשים שלא יודעים על קיומי, המחשב והפלאפון- שהם חלק בלתי נפרד מחיי, את חוש ההומור שלי, החלומות בהקיץ, השיגעונות (במובן הטוב של המילה), ובעיקר הציניות- שאותה רוב האנשים לא מבינים. הניסיונות ואי-הוותרנות, התמיכה שלי בשוויון ובנישואים חד מיניים וגם בין הדתות, הכנות שלי, השמחה שההתנדבות גורמת לי- אין הרגשה יותר טובה מלראות את החיוך על הפנים של הילד שאותו אני חונכת ולהרגיש כל כך טוב עם עצמי, אני אוהבת את האכפתיות שלי לסביבה ולבני האדם, האמונה שלי שיכול להיות פה יותר טוב ויש מקום לשינוי, העקשנות הבלתי פוסקת שלי והעמידה על הדעות שלי, אני מעורבת פוליטית ובעד ישראל- אבל יכולה "לשים את זה בצד" ולהיות חברה של כל אחד, מוכנה לקבל דעות של אנשים אחרים ופתוחה לרעיונות חדשים, מגינה על היקרים לי וחלק מהם- ישראל, ההסברה, שבה אני מאוד מעורבת ברשתות חברתיות- אני יודעת להתמודד עם מצבים בהם האצבע המאשימה מופנית כלפי ישראל, אבל לדעתי, הדבר שאני הכי אוהבת וגאה בו- אני ישראלית!
הייתי משנה את הביישנות שלי, את חוסר הביטחון, הדאגה הבלתי פוסקת למחשבה של אנשים עליי, הכניעה שלי לעצמי, ההיפראקטיביות שלי ועצם זה שאני משתעממת בקלות, הקושי להיפתח, שאני נפגעת בקלות ומתעצבנת בקלות, אוכלת הרבה, לא מפסיקה לדבר- אבל לא מדברת בכלל, "דוחה את זה למחר" ומקדימה את המאוחר.