אהבה בסוף הדרך 4
בזמן האחרון אני לא מצליחה לשכוח את השיחה "המצחיקה" על כך שאני אתחתן על איתי.
אני התחלתי לפנטז עליו-וזה רע,כי יש לי חבר…ואני אוהבת אותו…כך לפחות אני חושבת.
שבוע עבר,ויום האהבה הגיע..
ניצן נמצאת עכשיו אצל עמית שהבריא.
ואני פה עם עופר-סוף סוף ביחד,לבד רק שנינו במסעדה רומנטית בתל-אביב.
אני אוכלת סלט והוא הזמין ספגטי. אנחנו מדברים ומדברים כאילו רק עכשיו הכרנו…(אני מרגישה שככה זה באמת).היא שילם למלצר ונתו לו טיפ קטן.
ויצאנו מהמסעדה לעבר הים השמש התחילה לשקוע והיתיישבנו על ספסל (כמו שתמיד רציתי-הנשיקה הראשונה),וכן הוא התקרב אליי והיה אפר להריח את ריח האפטרשייב שהוא שם על גופו הוא היתקרב,והתקרב סמ' כשאני שוב נסוגתי,ולבסוף נשברתי והתחלתי לבכות ממש כך פתאום.
"מה קרה,מותק?" שאל הקול הטיפה מאוכזב שיצא מפיו של עופר
"כלום,זה פשוט שאני לא בטוחה לגבי זה-לא בטוחה שאני רוצה את הנשיקה הראשונה שלי איתך." הסתכלתי אליו וניגבתי את דמעותיי בסווצ'רט שלי.
"עשיתי משהו רע? שגיתי במשהו? אם כן אני מתנצל..לא התכוונתי"
לא..זה פשוט ש..אני לא מכירה אותך כמעט…בזמן האחרון אתה וניצן כול הזמן ביחד ואני החברה שלך בצד-זה לא אמור להיות ככה!"התעצבנתי וקמתי מהספסל.
"אה..בגלל זה? אבל זו לא אשמתי שאת יושבת לך בצד ואני בקושי מצליח לדבר איתך-זה משעמם"
"לפעמים מצליחים להכיר בן-אדם הכי טוב בזמן שתיקה" עניתי לו.
"אולי כדאי שניקח לעצמנו הפסקה?" אמרתי.
"אולי באמת" אמר זאת,ועננת כעס נראתה בקולו.
"אני אחכה לך"אבל ברגע שאמר את שלושת המילים הללו הבנתי שהוא לא כועס אלה מאוכזב.
ושנינו חזרנו באוטובוס הביתה.
תגובות (0)