אהבה שעומדת בכל??? חלק ב'
"לך מפה!" אמרתי בקול לרן, הוא היסתכל עלי במבט המום, היסתובבתי והתחלתי ללכת לכיוון ניר וליאור.
אפילו פעם אחת לא היסתובבתי לעברו פחדתי שהם ילכו אליו.
כשהגעתי אליהם ליאור תפס לי את היד בכוח ומשך אותי "אחח אתה מכאיב לי!" אמרתי בקול רועד ומפחד . ליאור תשחרר אותה מכאיב לה " אמר ניר לליאור ,ליאור המשיך להחזיק אותי חזק , ניר תפס את היד של ליאור ואמר "תשחרר אותה " , "אור כנסי לאוטו!," אמר ליאור נכנסתי לרכב ושמעתי מה ניר
אמר. " תזכור שהיא בת, והיא אחותך ואם עוד פעם אני יראה שאתה עושה את זה אל תיעלב ממה שאני יעשה". "תגיד לא אכפת לך שאחותך כרגע היתה אם הבן אדם הכי שנוא עלינו?? ולך תדע עוד כמה פעמים זה היה לפני" אמר ליאור בכעס כשהוא מנמיך תקול שלו כדי שאני לא ישמע, " אם הוא נגע בה
אני יפרק אותו אבל אתה לא תוציא הכל עליה" אמר ניר.
נכנסנו לרכב ונסענו הביתה ,כל הדרך חשבתי לעצמי מה אני יגיד לאבא שלי ולא הצלחתי למצוא פתרון הולם חוץ מלא להיתיחס לאף אחד אז באמת מה שעשיתי זה לא להיתייחס, כולם ניסו לדבר איתי לפי הסדר אבל לא היתייחסתי לאף אחד חוץ מלנירשבר כשניסיתי להירדם.
שכבתי במיטה שלי אם גב לדלת ועשיתי את עצמי ישנה , "אור?" שאל ניר כשנכנס לחדר "אני יודע שאת לא ישנה " אמר תוך כדי שהיתיישב ליד המיטה שלי והמשיך " אוי ילדה כמה שאת חשובה לי את לא מבינה בכלל, אם יקרה לך משהו אני מיתאבד " אמר כשהוא נאנח. היסתובבתי אליו קמתי ונשענתי על הקיר שהיה מאחורי המיטה שלי. " תעזרי לי להבין אותך אני לא רוצה לאבד אותך לא בתור אחות ולא בתור חברה קרובה לי " אמר כשהוא מיסתכל על המחשב שהיה מולי וליטף לי תשיער, היסתכלתי עליו ובלי שרציתי התחלתי לבכות חיבקתי אותו חזק חזק ולא אמרתי מילה. בלילה שישנתי העיר אותי צלצול
בהתחלה לא עניתי ואז עניתי בכוח . " תקשיבי טוב אם עוד פעם אחת תיהיה ליד רן או תדברי איתו את תיפגשי ארון מבפנים " וניתקו.כל הלילה פחדתי לישון והייתי ערה.
בוקר אחרי שהכנו לבית הספר בכניסה עמדו רן וחברים שלו ואני דניאל מרינה ושי נכנסנו פתאום מול כל הבית ספר ובחיוחד מול הפנים של רן שי תפס אותי ונישק אותי ליד כולם… אחרי שניה הוא חיבק אותי
בכוח ואמר כדאי לך להמשיך תהצגה איתי אחרת….
רן היסתכל עלינו וראיתי תמבט שלו. מבט מלא השנאה שראיתי אצלו בהתחלה.
נכנסנו לכיתה וכל השיעור רן לר היה בהתחלה חשבתי שזאת סתם הברזה אבל בגלל מה שקרה פחדתי
שהוא יעשה משהו קיצוני.
כשנשמע הצלצול להפסקה מרינה דניאל ושי ישבו בפנים הכיתה ואני הלכתי להביא מחברת מהארונית שלי , עברתי ליד מעבדת ביולוגיה ומהדלת צצה יד שבלי לשים לב משכה אותי פנימה.
"אתה מכאיב לי " אמרתי בקול לרן שהכניס אותי לכיתה. "ואת מכאיבה לי פה " אמר רן כשהוא נוגע בלב שלו. היסתכלתי עליו והמבט בעניים שלו הישתנה זה היה מבט אחר שלא הכרתי בו.
לא עניתי לו וניסיתי להתרחק ממנו אבל שוב יצא הצד האלים שלו , "זה היה אמיתי ?? הנשיקה בינכם תעני!" אמר כשהוא תפס אותי והצמיד אותי לקיר. "אני לא חייבת לך תשובה" אמרתי בקול חד משמעי.
הוא קירב את הפנים שלו לשלי והיסתכלנו אחד לשני בעניים. "לא זה לא היה אמיתי " אמר רן כהיד שלו מחזיקה לי את הפנים, הורדתי את המבט ממנו וכמה שרציתי לדבר ולהגיד מה קורה פשוט שתקתי.
"תגידי משהו!" אמר רן. החזרתי את המבט שלי אליו ואמרתי "לא זה לא היה אמיתי! אבל אני נשארת איתו
אתה לא יודע מה עברתי אתמול אני לא יכולה יותר אני צריכה להיות רחוקה ממך " אמרתי כשאני נחנקת מבכי רן תפס אותי וחיבק אותי."אני לא יתן לך להיות רחוקה ממני תמיד אני יהיה איתך ואשמור עליך "
אמר רן כשהוא מיסתכל לי בעניים. " די בוא נעזוב את זה גם ככה…" לא סיימתי את המשפט וכבר היתנשקנו. אחרי כמה דקות עזבתי אותו והתחלתי להיתרחק ממנו הוא היסתכל עלי ואמר "אחים שלי הגיעו אליך נכון" הינהנתי בראש לסימן של כן "פאקק אחים שלך איימו בטח על האחים שלי ובגלל זה הם הגיעו אליך"."אני מיצטערת אבל אני לא יחיה אם זה אם יקרה לך משהו עדיף לנו ככה " אמרתי כשהגעתי לדלת החדר. "אור " אמר רן ועוד לפני שהספיק להמשיך תמשפט כבר לא הייתי שמה.
לא חזרתי לכיתה הלכתי לבית ,כל הדרך הייתי במחשבות ובלי לשים לב הופיעו מולי 3 האחים של רן , מאור טל ורותם בנוסף לרן יש אחות קטנה בת 4 ושמה אושר.
"שלום לך!" אמר טל כשהם עומדים מולי לפתע משום מקום הופיע..
תגובות (0)