סיפור של אהבה

14/01/2011 1108 צפיות 4 תגובות

הם יושבים כך חבוקים לצלילי המוזיקה. היא יודעת בליבה שזהו המפגש האחרון עם המעונב.
מצב רוחה ירוד . עושה הכל שהמעונב לא יבחין בכך. בא לה לזעוק. לספר לו עכשיו הכל . להתוודות בפניו אך היא לא מסוגלת. ביום א' אמורה להגיש את העבודת המחקר שלה, שעמלה עליה מזה מס' חודשים.
ביום זה הסטודנטים יוצאים לחופשה בת 10 ימים . מתכוונת לנסוע מיד לצפון לבית הוריה. להתרחק כמה שאפשר.

הוא נשק ללחיה נשיקת פרידה. "להתראות ביום חמישי" לוחש המעונב לאוזנה.
גרונה נחנק דמעות זולגות מעיניה . לפני שילך לדרכו ,החליטה לחבקו חיבוק אחרון. חיבוק חזק וארוך.
"אני מאוד מצטערת על הכל" לוחשת לאוזנו "מקווה מאוד שתבין אותי"
מלטף קלות את שערה . "תמיד אבין אותך" – לוחש המעונב לאוזנה.
בתוך תוכה לא רוצה שילך. טוב לה כך . מרגישה מוגנת ונאהבת .
נושקת לשפתיו. "מאוחר " לוחשת . המעונב מסתובב ויוצא מהחדר .
מתיישבת על הכיסא ופשוט נשברת. לא מפסיקה לבכות. זו הפעם האחרונה שהם יתראו . ביום א' תתגלה למעונב כל האמת . ובנוסף הוא יצטרך לתת לה ציון על העבודה. לרגע היא מחייכת . "מעניין איזה ציון אקבל" , מחייכת ובוכה לסרוגין.

כל השבת הוקדשה לעבודה . הכנות האחרונות לפני ההגשה .
החליטה לעשות משהו שונה .
היא תלווה את העבודה שלה עם דיסק הנחיות . על המעונב להקשיב לדיסק ולבצע את ההנחיות שמתבקשות ממנו.
בתחילת הדיסק החליטה לשים שיר של שלמה ארצי "תגידי" השיר ילווה את כל הדיסק

"תגידי, שאת מתכוונת
השתיקה שלך רועמת
איזה יום עצוב
תגידי מה את מתעלמת תגידי
שקר או אמת תגידי משהו.
תגידי כי כמעט שכחתי מה זה רגש
כמו שלימדת אותי לא מרגיש אפילו יום
תגידי כי זה אולי זה נכון לא לפתח ציפיות
לא לפתח אשליות

לאחר השמעת השיר היא פונה אל המעונב בקולה ומספרת בפירוט רב על עצמה.ועל ילדותה.
מפנה אותו אל העבודה עמ' 10 עד עמ' 80 שם מפרטת את המפגשים המיוחדים ביניהם ואת התחלת
ההכרות שלהם .

ברקע נשמע המשך השיר .

"תגידי את לא שמה אודם
לכבודי כמו מקודם
איזה יום עצוב.
תגידי כי זה כמו מלקודת
לא צחקת כבר איזה חודש
תגידי משהו."
תגידי כי כמעט שכחתי מה זה רגש
כמו שלימדת אותי לא מרגיש אפילו יום.
תגידי כי זה אולי זה נכון לא לפתח ציפיות
לא לפתח אשליות.

לאחר השמעת הבית השני של השיר היא ממשיכה בקולה לספר לו על אהבתה ועל כל התחושות שבליבה
אליו.

מפנה אותו לעבודה לעמ' 85 עד עמ' 101 שם היא משווה בין סילבי הרקדנית האקזוטית לבין סיון הבחורה הבישנית .
בעבודה מפרטת באופן פסיכולוגי את השתלשלות היחסים בינהם . שם שואלת שאלות ומנסה להשיב עליהם באופן פסיכולוגי. מנתחת את המערכת היחסים שהייתה ביניהם ומחליטה לסיים את העבודה ואת מערכת יחסים בין סילבי הרקדנית לבין אהובה .

לבסוף מפנה אותו בקולה לסיכום העבודה. (עמ, 108 עד עמ' 140 )
בסכום , הביעה צער רב על שהסתירה ממנו את זהותה . הדגישה שהיא לא מצטערת על הרגעים הקסומים שהיו ביניהם. יודעת היטב שזה נגמר ומאוד עצוב לה על כך. מתנצלת בפניו ומדגישה שתעשה הכל לא לראותו יותר .
מסכמת ומסיימת שרוצה לחוות אהבה בתור סיון . משאלתה , להכיר משהו שיואהב את סיון בלבד .
שוב מתנצלת בפניו ושמה ברקע את לאונרדו כהן שכה אהבו לשמוע יחדיו.

לאחר שעברה על כל העובדה שוב ושוב לבדוק שהכל כשורה .
נשברת ולא חדלה מלבכות.
נזכרת בנשיקותיו העדינות, בחיבוק הנעים ובריח המיוחד שלו. לא מפסיקה לחשוב על הליבוש האלגנטי
שכל כך מתאים לו. על העדינות שבו . יודעת היטב שזהו הסוף. מקווה שיסלח לה והיא כבר תדאג לאעלם
מחיו.

בבוקר יום א' לאחר לילה ללא שינה. מגיעה עם העבודה לכיתה. מתיישבת במקומה ומחכה שהמעונב יכנס . אין לה מצב רוח כלל . פוחדת לא לפרוץ בבכי. מרגישה מאוד לא טוב מחליטה לעשות מעשה.
יוצאת החוצה בריצה לפני שמעונב יגיע. מחכה לסמדר . סמדר ממהרת לכיתה.
"סמדר, אני צריכה טובה אישית. אני לא מרגישה טוב בכלל אני משאירה לך את העובדה שלי שתתני אותה לדר' דן. תתנצלי בשמי. אני מוכרחה ללכת עכשיו" . סמדר עוד לא הספיקה להבין מה קורה
והיא נעלמה מעיניה. משאירה בידיה את העובדה .

ממהרת לנסוע לצפון . נמצאת במצב רגשי קשה. לא שולטת בעצמה ובוכה ללא הפסקה

מתקשרת לאמה. מבשרת לה שהיא בדרך. הגעגועים למשפחה והמצב שנתונה בו כעת מאוד קשים לה.
אמה שמבחינה בקולה הסדוק מבקשת לברר מה קורה. מתרצת שהיא מאוד מתגעגעת ומאוד אוהבת אותה.
מנשקת את אימה דרך הפלפון. "נתראה בקרוב, ביי"
מניחה את ראשה על החלון. סוגרת את עיניה ומנסה קצת לנוח .

לכבודי אמו מקודם


תגובות (4)

את חייבת להוציא ספר רומנטי עם כישרון הכתיבה שלך! (:

15/01/2011 20:17

מתי ההמשך???

16/02/2011 18:39

מתי את ממשיכה?! D:

16/02/2011 20:20

מתי את ממשיכה? D:

16/02/2011 20:21
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך