רומן אסור-בדרך להחלמה

משהו אירע במהלך הניתוח..
הדופק של ג'ף החל לרדת..הוא סבל מדימום.משפחתו המתינה לו בחדר ההמתנה.
הרופא יצא אלייהם מסביר להם,על מה שקרה.
"מה איתו?" שאלה לורי,לחוצה..
"ג'ף מחוסר הכרה.לא הצלחנו לעורר אותו,אחרי הניתוח.הוא מונשם.."סיפר להם
מאוחר יותר..
נכנסו לחדרו כולם בכדיי לראות אותו.
לורי,נשארה איתו,למשך הלילה..
מביטה בו..מחוסר הכרה.חסר אונים.
"אני לא רוצה לאבד אותך.."היא אמרה בדמעות..מביטה במוניטור.בכל,פעימת לב שלו.אוחזת בכף ידו..היא עשתה שם ימים כלילות..מתפללת לרגע שיפקח את עיניו ויביט בה.נראה לה כה מוזר..בחור בן 26 ,אתלט,בעל כושר גבוה..במצבו.צעיר מידיי..חזק מידי.
"למה הוא לא מתעורר?" אמרה לורי בדמעות,לאביו..שבא לשם באחד הימים..
"שאלה טובה."אמר לה.
"אתה רופא לב.אתה אמור לדעת על כל הדברים האלה.."אמרה,"או שאינך אומר לי כי בחרתי בו ולא בך."
"זה לא קשור.."ענה לה.."זה קשור בגופו של ג'ף וכושר ההחלמה שלו.קשור באיך ליבו מתפקד."
"הסתרנו ממך את הרומן,במשך זמן רב.."החלה לומר.
"זה לא חשוב עכשיו.."אמר אביו של ג'ף..כשלפתע החל הדופק שלו לעלות..
….."זה סימן טוב.."אמר כעבור רגע כשהם קוראים לצוות הרפואי..ג'ף התעורר.לאחר ביקורת רפואית,הורשו להכנס לחדרו.
אביו נכנס ראשון אל החדר..שואל לשלומו.
"אני מצטער אבא.."אמר בקול חלוש.
"על מה?"..שאל אותו אביו..
"על לורי.על שהייתי צריך לשקר לך.."אמר..
"זה לא העיניין כרגע.חשוב יותר שתחלים.מחר,או עוד יומיים,כשתתחזק קצת,תמשיך את ההחלמה בבית,עם אחות צמודה.."הבטיח לו אביו
"אני,אוהב אותה,אבא.."אמר כשדמעה זולגת מעינו.
"ג'ף..מה שקורה בניכם..הוא ענינכם בלבד.אני מכבד את זה."אמר.
"אני רציני.."אמר ג'ף.."אני,פשוט..מביט בה,ולא יכול לנשום..הלב שלי כואב.היא משגעת אותי."
"אני יודע.. אני רואה את זה.בעיניים שלך.."אמר לו אביו
אביו של ג'ף השאיר את הזוג המאוהב לבדם.כדי שישלימו פערים.
"דאגתי לך.."אמרה לו לורי..
"אני בסדר."חייך אלייה..
"אייך אתה מרגיש?..מה קורה פה בפנים?..?"שאלה בדאגה.
"את יודעת מה קורה פה בפנים.בחזה שלי",אמר מניח את ידה על החזה שלו
.".."יש פה לב פצוע.שפועם בשבילך.כל פעימה מוקדשת לך."
"ומבחינת כאבים..הכל בסדר?"שאלה.
"יש לי כאבים.."נאנח.."אבל,זה בסדר.."
"אני אטפל בזה..נבקש משכך כאבים."אמרה.
"קיבלתי עירוי של מורפיום.."חייך.."זה תיכף יעבור."
"העיקר שתחלים..,"אמרה ..
"..אני אוהב אותך.."הוא אמר.."נראה לך שאני אעזוב אותך?..לא במצבי."
יומיים לאחר מיכן..שוחרר ג'ף מבית החולים..בכדיי להחלים בביתו..ככה זה כשיש כסף.
לורי בילתה עימו רוב הזמן..באחד הימים,שבו שהו יחדיו בחדרו,נשמע קולם של הוריו,שהתוכחו בחוץ.
ג'ף קם מהמיטה..מנסה להבין מה פשר הויכוח בניהם..
"מה אתה עושה?" גערה בו לורי.."אסור לך לקום מהמיטה.עברת ניתוח.."
"אני בסדר..,"אמר..נחלש לרגע..כשלורי אוחזת בו..הוא נשמט,לורי תפסה אותו.
"אתה רואה,אתה עדיין חלש.."אמרה מחזירה אותו למיטה."כנס למיטה.."
כמה חודשים עברו מאז.ג'ף החלים מהניתוח…
עבר שיקום,וחזר לפעילות מלאה..בחדר הכושר,התפלאו..
ייתכן,כי יש לו כושר החלמה מדהים..בוקר אחד,הוא פשוט החל לרוץ..כאילו,כלום לא קרה.משתמע מכך,כי ליבו החלים לגמריי.הוא התאושש.למרות זאת,הוא עדיין תחת השגחה רפואית,לוודא שהוא בסדר.
אביו ואימו,ישבו על שפת הבריכה..הבחינו בו נכנס.
"היי בן,"אמרו שניהם.
"היי.."ברך אותם..מתיישב,לוקח כוס מיים קרים..
"ראינו אותך רץ.."אמר אביו..
"כן? לא הבחנתי.."חייך.מודד את הדופק.
"לאט,לאט..הלב שלך לא יעמוד בזה."קרא האב.
"הלב שלי בסדר גמור."קרא ג'ף מוחה את הזיעה ממצחו…"חוץ מיזה,יש לי פה רופא צמוד."
ג'ף נכנס לביית.כשסובב את ראשו..הבחין בדבר מה שגם לו,לחייך..הוא ראה את הוריו,אחרי שנים
של פרידה,מתנשקים בחושניות..הוא לא האמין למה שראה.אך,זה גרם לו לחייך.