אבודה פרק 2

●נקודת מבט רון●
חברים שלי הלכו, סידרתי קצת את הסלון וכיביתי את הטלויזיה.
"מה השעה" אמא שאלה כשהיא התעוררה ונכנסה למטבח.
"חמש" עניתי והתקדמתי אחריה.
"אני צריך לדבר איתך, תשתי ובואי רגע לסלון" אמרתי לה כשאני מתיישב על הספה גמור מעייפות.
הצבא הרג אותי, שבועיים לא ראיתי בית .
השתחררתי היום עד יום ראשון.
זהו עברו להם שלוש שנים.
עוד חודש אני מסיים את התפקיד שלי בצהל.
אני קצין קרבי בגולני.
"מה קרה יפה שלי "אמא שלי אמרה והתיישבה לידי.
"מה עובר על תהל" שאלתי והיא שתקה כאילו לא מבינה מה אני רוצה מימנה.
"מה יש לה?" היא שאלה.
"היא מוזרה, אני לא רגיל לראות אותה פחדנית כל כך"אמרתי והיא נאנחה.
"כפרה שלי זאת אחותך, אתה כנראה לא רואה אותה מספיק.. יש לה ביטחון עצמי אבל היא פחדנית כפרה" היא אמרה לי והבנתי אולי באמת אני לא מספיק בבית כדי להבין.
"איך בצבא כפרה?"היא אמרה והניחה את ראשה על גופי.
חיבקתי אותה ונשקתי מצחה.
אמא שלי היא כל העולם שלי !!
האווירה הייתה שקטה וחשוכה.
קולות הציפורים החלו לצייץ והאור החל לעלות.
"תהל על הפנים היא עם חום גבוה והקיאה"אמרתי וקמתי ממקומי לכיון המטבח לשתות.
"אני לא נותן לה ללכת לבית ספר, תשלים תמבחן ביום אחר" אמרתי ואימי קמה בבהלה .
"מה קרה לה?" היא שאלה ועלתה לכיון החדר שלה.
"אמא היא בחדר שלי " אמרתי והיא ירדה חזרה כשהיא נכנסת לחדר ואני אחריה.
היא התיישבה על המיטה לידה ומדדה לה חום.
"היא קודחת"היא אמרה ואני פתחתי את החלון לאוורר את החדר.
"היא לקחה כבר אקמול לפני שעתיים" אמרתי והורדתי מימנה את השמיכה.
"תרים אותה כפרה לחדר שלי" היא אמרה.
"אמא עזבי אותה. לכי תתארגני לעבודה, אני הולך לישון שתישן לידי" אמרתי והורדתי חולצה כשאני נשאר עם מכנס קצר.
"טוב כפרה שמור עליה" אמא שלי אמרה ויצא מהחדר.
סגרתי את הדלת וגם את האור ועליתי למיטה .
הכנסתי את תהל פנימה של תיפול ונשכבתי לישון לצידה.

-נקודת מבט תהל-
התעוררתי ובחוץ היה עדיין ערפל של חושך.
החדר היה קריר וראיתי את רון ישן לידי.
הוא היה נראה גמור מעייפות, לא היה לי לב להעיר אותו.
קמתי מהמיטה בשקט והנחתי עליו את השמיכה חזרה כשאני סוגרת קצת את החלון ויוצאת מחדרו.
השעה הייתה 6 בבוקר.
עליתי למקלחת וצחצחתי שיניים.
הוצאתי בגדים ומיד לאחר מכן נכנסתי להתקלח.
המים היו חמימים ומרגיעים, אומנם הרגשתי קצת חלשה וללא כוחות אך הייתי חייבת ללכת ללימודים היום.
אולי אני נשמעת ילדה חננה שכל היום בלימודים אך אני מנסה כמה שאני יכולה להשקיע בחצי שנה האחרונה שלי.
יצאתי מהמקלחת שאני נפרדת מהמים החמים ומתנגבת.
גופי קפא מי קור ולאט לאט הובלתי את רגליי יחד עם המגבת לחדרי.
מרחתי על גופי קרם והתלבשתי חולצה לבנה עם מכנס גינס ארוך ומגף עם קצת עקב אומנם אני מטר שישים אך אני אוהבת את הגובה שלי,בחיים לא הייתה לי בעיה להיות נמוכה, התמודדתי אם זה יפה מאוד בעזרת עקבים.
הוצאתי את הפן וייבשתי את השיער השחור הארוך והחלק שלי.
הנחתי קצת מייקאפ על פניי שלא יהיה חיוורת ועיפרון שחור שיידגיש את העניים הירוקות שלי.
בחוץ היה יום מעונן ולכן יצאתי עם מעיל עור שחור שיקרר אותי קצת.
הוצאתי את האייפון מהשקע לקחתי את התיק ויצאתי מחדרי.
"בוקר טוב" אמרתי לרון ששכב בסלון גמור מעייפות.
"בואי בואי לכאן, לאן את הולכת" הוא שאל וקם ממקומו.
אף פעם לא הבנתי איך זה שהוא יצא כל כך גבוה ואני נמוכה.
הוא מטר 85 גבוה שרירים והעניים הירוקות שלו מטריפות אותי וכמובן שאת כל הבנות.
"אחותך מכורה" אמרתי ושולחת לו נשיקה באוויר כשאני הולכת למטבח והוא בא אחרי.
"תהל חיים שלי תנוחי בבית תשלימי את זה יום אחר"רון אחי אמר והניח את כף ידו על פניי.
"את עדיין עם חום" הוא הוסיף ונעמד בפתח המטבח.
"אני הולכת למבחן וחוזרת" אמרתי והוא וזז מפתח המטבח.
"אם קורה משהו תתקשרי אלי" הוא אמר ונשק לראשי.
"מה אתה דואג כל כך, אני מתחילה להרגיש נאהבת" אמרתי בגיחוח קל ולקחתי את המפתחות של הרכב.
"ביי " אמרתי ויצאתי מפתח הדלת כשאני יורדת לחניה .
השומרים פתחו לי את השער ונכנסתי לרכב כשאני מתניע אותו ומתחילה בנסיעה.
השמיים היו אפורים וקצת אור, לא הרגיש 8 בבוקר אלא יותר חמש בערב.
כמעט לפני שהגעתי לבית הספר ראיתי את מאי חברה שלי.
צפצפתי לה וסימנתי לה שתעלה לרכב.
" מה קורה יפה" אמרתי והמשכתי לנסוע.
"טוב אהובה שלי, למדת?" היא שאלה ואני צחקתי.
"כן ניסיתי עד שהתייאשתי" אמרתי בצחוק והחנתי את הרכב.
"וכמה זמן הנסיון הזה לקח ? 5 דקות?" מאי אמרה והחלה לצחוק גם היא.
"עברתי על החומר" אמרתי בקריצה ויצאנו שנינו מהרכב לכיון הכניסה של הבית ספר.
"בוקר טוב" מאי אמרה ונעמדה בפתח הדלת כשהיא נכנסת לשבת ואני אחריה.
"טלפונים בתיקים רק עט שחור ומרקר על השולחן" המורה אמרה והחלה לחלק מבחנים.
"בהצלחה יפיופה" אמרתי וקרצתי לה.
הנחתי את התיק על הריצפה והתחלתי לקרוא את השאלות.
בהתחלה הם היום לא ברורות אך לאט לאט התחלתי לענות עליהם .
מה שלא ידעתי לענות השארתי ריק שמאי תכתוב, ומה שמאי לא ידע היא כתבתי לה.
קמתי ממקומי והגשתי את המבחן כשמאי אחרי .
"אל תלכו, אני צריכה לדבר על הנשף" המורה אמרה .
"אנחנו בחוץ, כשהם יסיימו תקראו לנו" מאי אמרה ויצאנו מהכיתה.
ישבנו בחוץ על הדשא כשאני מניחה את ראשי על רגליה של מאי והתחלנו להעביר ביקורת על כל בן שעובר.
" איזה בית ספר של פצועים יש לנו" אמרתי ועצרתי את הצחוק.
"אני נראה לך פצוע?" רועי חתיך השכבה שרוב הבנות חולמות עליו נעמד מולי.
"אל תיקח את זה אישתי אבל כן" אמרתי וצחקתי .
קמתי ממקומי ונתתי לו חיבוק.
רועי הוא הידיד הכי טוב שלי חמש שנים.
הוא כמו בן בית אצלנו.
ההורים שלנו מכירים ואנחנו לרוב מסתובבים ביחד.
"טוב אני זזה הביתה, מאי תדברי איתי אח"כ מה המורה אמרה" אמרתי והתקדמתי לכיון הכיתה לקחת את התיק.
" ואם אתם רוצים לעשות משהו היום דברו איתי" אמרתי בקריצה ונכנסתי לכיתה בשקט מוציאה את התיק.
"תהל לאן" המורה שאלה .
"ישלי בדיקות" אמרתי והיא אישרה לי ללכת.
אומנם אני לא ממש שואלת אותם מתי ללכת ומתי לחזור, אך בשביל הכבוד עניתי לה.
"רון מה אתה עושה כאן" שאלתי אותו כשהוא הגיע לבית ספר שלי עם המדים של הצבא.
"לאן אתה הולך" שאלתי וראיתי את כל הבנות מסתכלות עליו כאילו הוא חבר שלי.
"זה אח שלי שתחררו" אמרתי והתקדמתי איתו לכיון היציאה מהבית ספר.
"יוסי חוזר היום מחול עוד שעה, אני עובר לבסיס לקחת משהו והולך לאסוף אותו,בואי איתי" רון אמר ובלעתי רוק.
יוסי הוא בעלה של אמא שלי, אבא החורג שלי ושל רון, אני לא מחבבת אותו ולא רוצה קשר אליו.
"אני..ל..א יכולה" אמרתי מגמגמת ותחושה של פחד חנקה אותי.
"אני הולכת לישון אצל מאי" עניתי מידי והצבעתי עליה
"רון" מאי צעקה ורצה לכיון השער כשהיא מחבקת אותו.
"מיום ליום אתה יותר חתייך" היא אומרת ונעמדת לידנו.
"תהל על תיהי קשה הוא רוצה לראות אותך"רון אמר ושתקתי.
אני ממש לא רוצה לראות אותו.
"יש לו מספיק עובדים שיקחו ויחזירו אותו או שישאר בחול עדיף לו" אמרתי וגלגלתי עיניים ורון לא מבין מה יש לי.
"טוב אני באה קרציה" אמרתי וחיבקתי את מאי.
"נצא בערב" אמרתי בקריצה.
"אני לוקחת את הרכב שלי הביתה ומשם נלך." אמרתי לרון ונכנסתי לאוטו שלי והוא נכנס לרכב שלו.
יצאתי מהחניה ונסעתי בכיון ההפוך של הבית ספר, שכך לאט לאט יצאתי מהעיר.
הפעלתי את הטלפון על מצב טיסה ונכנסתי אל תוך חניה של פארק ענק.
'אני לא הולכת לחזור בשעות הקרובות הביתה' מלמלתי והדלקתי סגריה.