אביטלו'ש פרק 16

אביטלו'ש- פרק 16
" הכול בסדר , חורש? שאני אביא לך כוס מים?" שאלה אותו אביטל
בדאגה, חורש הניע בראשו לאות שלילה.
" לא תודה , הנה הפסקתי לבכות , את רואה אין דמעות ואין שום
דבר. אני לא עצוב , רק שנזכרתי בהוריי וכמה שהם חסרים לי. "
חורש נבהל מעצמו והעמיד פנים כאילו הוא לא עבר משבר.
" מה זאת אומרת שאתה לא עצוב? אתה כולך מלא דמעות. אל תתכחש
לאמת השוכנת בתוכך אתה בכית הכול בסדר גמור העולם שמסביבך לא
התמוטט ולא נעלם , גם לך מותר להישבר ולהיות מדוכדך. ואני אהיה
פה למקרה שתצטרך אותי ." אביטל הניחה את ידה על כתפו וניסתה
לדבר על ליבו של חורש הקשוח.
" תעשי את עצמך כאילו לא היית עדה לבכיי , כי כשאני אצא מהחדר
ואתהלך לי להנאתי , לא ארשה לעצמי לבכות כמו שאתה ראית אותי
שבור ומדוכא. אני אחזור להיות קשוח כמו תמיד, סיכמנו?" סיכם
חורש בקשיחות והלך לו לדרכו.
" כן , לגמרי . אני ראיתי אותך שבור , כה חשוף ומופחד , אני
ראיתי את חורש האמיתי. למה אתה מפחד להביע את רגשותיך? אני לא
אדם זר." שמעה אביטל את עצמה עונה לחורש. חורש לא שמע אותה.
הוא פסע לעבר המדרגות ומשם כאילו הקיר בלע את דמותו.
אביטל ירדה במדרגות ובאותו הרגע היא שמעה את פעמון הדלת מצלצל
, היא ניגשה לפתוח.
" כן? מי זה? " שאלה אביטל בטון מתנגן.
" זה תמיר , תוכלי לפתוח לי כמה שיותר מהר את הדלת? או שאת
רוצה שאני אשאר בחוץ ? מה את אומרת?" הרעים תמיר בקולו .
" מה פתאום?! היכנס! אהלן תמיר , איך היה בצ'כיה? ספר לי איך
היה לך הטורניר טניס?" אביטל העבירה רגל לאחור והניחה לו
להיכנס לתוך הבית.
" בסדר גמור , התגעגעתי אלייך. היה מצוין בצ'כיה , ואיך בלית
את כל הימים האלה בלעדיי, בואי הנה אני אוהב אותך." הוא קירב
אותה אליו ונשק לשפתיה.
" היה בסדר, מה אתה רוצה שאני אגיד? גם אני התגעגעתי אלייך
מאוד, היית חסר לי ותגיד לי איך היה לך בטורניר הטניס?" שאלה
אותו אביטל בחמימות.
" כן? מלאכית יפה שלי! אני אוהב אותך, את יודעת? אני ניצחתי את
כל השחקנים שם , וגם היה משחק אחד שהסתיים בתיקו. היו לי שני
ניצחונות רצופים ואני בדרך להיות שחקן טניס מצליח ומפורסם."
אמר תמיר מחויך ונשק לה שוב.
" שמחה בשבילך שיש לך שני ניצחונות , אני גאה בך מאוד ואני
מאוד מקווה שתהפוך להיות שחקן טניס מוצלח. ואל תדאג , עוד
צפויה לך דרך ארוכה ואני אאחל לך בהצלחה. " אמרה אביטל ונשקה
לו .
" איפה כולם? חורש, היי אני פה! שלום לך חורש!" הוא פתח את דלת
משרדו של חורש והתיישב על הכיסא.
" תמיר! איזו הפתעה עשית לנו שחזרת מצ'כיה! ספר , שתף איך היה
לך בטורניר טניס? אני מעוניין לדעת איך היה לך!" התעניין
חורש.
" טוב , אז היה מצוין בצ'כיה , יש לי מצב רוח טוב היום , כל מי
שרואה אותי אומר איך אתה נראה מואר ושונה ממה שאתה משדר בדרך
כלל כאילו אתה נראה עצוב וחשוך." קרא תמיר בהתלהבות.
" אוקיי , נשמע שהיה לך מצוין שם בצ'כיה , חכה , אני אקרא
לכולם שירדו ויגידו לך שלום." התעקש חורש וקרא לכל האחים להגיד
לתמיר שלום.
" היי תמיר! שמחים שחזרת אלינו! התגעגענו אלייך מאוד!" אמרו
יובל ואמיר ביחד וקפצו עליו בחיבוק משותף.
" גם אני התגעגעתי אלייך תמיר! קנית לי מתנה משם? אני שמחה
שחזרת , בוא ונשחק ביחד." עונג קפצה עליו אף היא וחיבקה אותו
חיבוק דוב.
" עונג קטנה! קופיפה שכמוך , לא קניתי לך מתנות מפני שלא היה
לי זמן . בפעם הבאה שיהיה לי טורניר טניס במדינה אחרת , אני
מבטיח שאני אקנה לך בובה פותחת וסוגרת עיניים , סגרנו עניין?"
הבטיח תמיר לעונג , ונתן לה נשיקה על הלחי.
" כן , סגרנו עניין . אתה תקנה לי בובה פותחת וסוגרת עיניים
בפעם הבאה." צייצה עונג באושר וחייכה חיוך של מיליון דולר.
"ברור." אישר תמיר.