אביטלו'ש פרק 5

היה ספק גדול אצל אביטל , כי גברים אלופים בהצהרות אהבה אבל זה
יותר קשה להם לשמור אותה. כי חורש היה כל כך קשוח אליה , שהיה
לה קשה להאמין שהוא אכן יציע לה להיות החברה שלו באופן רשמי.
במחשבה שנייה , היא ממש הופתעה לגלות שההצעה באה ממנו .
עכשיו , חובת הוכחה מוטלת עליה , היא מפחדת וחוששת שהקשר הזה
שרק התחיל , יסתיים במהירות. היא שקעה בשנת החלומות המתוקה
שלה. בעוד שהיא חושבת על חורש וכל רצונה היה להיות איתו. אבל
היא לא ידעה אם הרגש הזה הוא אהבה.
הזמן יעשה את שלו . הם יכירו זה את זו לעומק . אבל בסיפור הזה
שהוא מבולבל , נכנס גם תמיר לתמונה . שניהם בלבלו אותה עוד
יותר ועכשיו היא לא יודעת את מי היא רוצה. מצד אחד עם חורש
העניינים אינם ברורים ופשוטים , ומצד שני כל פעם שהוא פוגע בה
, הם מתרחקים זה מזו. והיא לא יודעת אם הוא מוצא חן בעיניה או
שזה רק רושם ראשוני שרק כאשר היא ראתה אותו לראשונה , היה
ביניהם חשמל באוויר. מה שמבלבל אותה , שהיא מוצאת חן בעיני
שניהם. זה מה שמסבך את הסיפור עוד יותר. תמיר בא אליה באחת
בלילה , סהרורי היה וכמעט התנגש בקיר.
" היי תמיר , מה שלומך?" שאלה אביטל בבלבול. הוא חייך אליה
והיא החזירה אליו את מלוא חיוכה.
" בסדר , אני רוצה להגיד לך משהו." קרא תמיר במסתוריות. אביטל
לא הבינה שום מילה ממה שהוא אמר.
" מה? דבר!! עכשיו סקרנת אותי." התעניינה אביטל , היא נעצה בו
מבט סקרן.
" אני מרגיש אלייך המון דברים , ולאחרונה מאז הגעת לבית,
הרגשתי שאת מעין מלאך טוב שבא לעזור לנו. מה שאני מנסה לומר
האם תסכימי להיות החברה שלי רשמית." הצהיר בגלוי לב.
אביטל תקעה בתמיר מבט מבולבל ותמה , איזה מסובכים הם חיי, חשבה
לעצמה אביטל בשעשוע.
" תמיר, אתה לא רציני עכשיו! תגידי לי שאתה צוחק איתי , אחרת
אני לא מאמינה לך." אביטל כמעט התאפקה שלא להתפרץ בצחוק לשמע
דבריו שנראו לה מגוחכים.
" אני מתכוון ברצינות. ואני אשאל אותך , האם תסכימי להיות
החברה שלי רשמית?" חזר ושאל , בפעם השנייה.
אביטל הסתכלה עליו שוב באותו המבט החרוט על פניה. " טוב , אני
מסכימה להיות החברה שלך באופן רשמי." השיבה אביטל בחיוב.
" באמת? אביטלו'ש , עכשיו את באופן רשמי החברה שלי. מה זה
שימחת אותי! אני מבטיח לך שאת לא תתאכזבי ממני, מה קורה
למלאכית שלי?" שאל תמיר כי ראה שאביטל אינה קשובה לדבריו.
" מה אמרת? אני פשוט עייפה , בוא נעשה דבר כזה נלך לישון ונדבר
על זה מחר כשיהיו אנרגיות יותר חיוביות . אתה איתי , היי
תמיר?!! " קבעה אביטל ותמיר כמעט בלע אותה בפיהוקיו.
" בסדר , אני מה זה עייף , בחוג הטניס היה מעולה ובשבוע הבא
אני טס לטורניר טניס שיתקיים בחמשה עשר באוגוסט בצ'כיה. תאחלי
לי בהצלחה. אני הולך להגשים חלום ישן ולהיות טניסאי מצטיין
ומפורסם." הוסיף תמיר בגאווה.
אביטל הסתכלה עליו בעייפות. " בהצלחה תמיר , ואתה תהיה טניסאי
מפורסם ומצטיין , אין לי כל ספק בזה. טוב , נדבר בבוקר על זה.
לא כעת." עיניה היו חצי פקוחות , תמיר קם ממקומו וחזר לישון
בחדרו.
אביטל קמה בבוקר וירדה במדרגות לעבר המטבח. חורש ישב על הכיסא
ושתה את הקפה שלו לאט. אביטל התקרבה אליו וניסתה לדובב אותו ,
אך ללא הצלחה. הוא הסתכל עליה במבט חסר הבעה.
" אביטל בבקשה ממך לא לדבר איתי בבקשה , הבהרתי ליובל שאני לא
מסכים שהיא תצא לשום מקום אפילו לקניון עם חברתה נופר." אמר
חורש בקשיחות.
אביטל הביטה עליו במבט מופתע ולאחר כמה דקות אמרה: " יובל לא
אשמה בכלום , ולהעניש אותה זאת שטות. אני אגיד לך יותר מזה,
היא ילדה הזקוקה לדמות אימהית. שמתי לב אליה מההתחלה ." העירה
אביטל בזהירות.
" אני יודע למה אחותי זקוקה , אל תייעצי לי עצות בנוגע לחינוך
של האחים שלי. ותלכי בבקשה לסיים את המטלות שנתתי לך . אל
תחלמי ואל תתערבי בעניינים שלא שייכים לך." אמר חורש בחוסר
רגישות. אביטל נמלטה לעבר חדרה כי היא לקחה אישית את מה שהוא
אמר לה.
אביטל שכבה על מיטתה והרהרה , על זה שאולי חורש אף פעם לא
ישתנה , היא התאכזבה לגלות שיותר כואב לה כשהוא הציע לה להיות
החברה שלו, ועכשיו הוא גרם לה להתרחק ממנו . חורש הוא גבר קשוח
וקשה יום. וכל יום , היא התקשתה להבין מה עובר לו בראש.
חורש מאתגר אותה בהתנהגות הקשוחה שלו . היא לא הבינה למה הוא
מציב בפניה מחסומים רגשיים ונפשיים היא צריכה לקלף את כל
האישיות המורכבת שלו על מנת להגיע לליבו.
חורש ישב במשרדו ושקע בעבודתו. אביטל היתה נתונה במחשבותיו.
חלק מאישיותו של חורש נקבר בעקבות תאונת המטוס שהסתיימה במות
הוריו. במקום לדאוג לעצמו ולעתידו , הוא מקדיש את זמנו לטיפול
באחיו הקטנים. אבל לגדל אותם לבד ולחנך אותם הוא לא מסוגל
להשתלט עליהם. ולא על אחותו המתבגרת יובל , שנעשית קשה עוד
יותר. קשה לו להבין מה אחותו רוצה , כי היא בעצמה עדיין ילדה
וזקוקה להכוונות. הוא שמע את דפיקות הדלת ונגש לפתוח , אלה היו
איתן חבר הילדות שלמד איתו ביסודי וגם בתיכון בן שלושים, וגם
גילי אחותו של חורש , בת עשר שהגיעה לארץ אחרי שהייה ממושכת
בחו"ל.
" היי איתן , הרבה שנים שלא התראינו , מה קורה? התגעגעתי אלייך
כל כך . אבל לך גילי המון , מה זה איך גדלת ויפית. שניכם חסרתם
לי מאוד. מה זה בלי להודיע לי מראש על מועד חזרתכם לארץ.
שובבים שניכם." אמר חורש בהערכה.
" בסדר , ואתה? חזרתי כי לא יכולתי להתאפק. וגם נזכרתי בהורים
שלנו וכמה עצוב שהם לא איתנו." אמרה גילי , עצבות התפשטה על
פניה.