אביטלו'ש פרק 9

אביטלו'ש- פרק 9
איתן פתח את דלת משרדו של חורש וצעד פנימה בלב שלם. חורש החזיר
אליו מבט מלא פליאה , עדיין קשוח מהרגיל. אחרי הכול הם חברי
ילדות מאז ומתמיד , ולמרות נתק ארוך שנים , נראה שבין השניים
נמשך קשר יציב וחזק. חורש לקח עליו את כל האחריות גם של האימא
וגם של האבא שלו כדי לטפל באחים שלו ולהמשיך בדרכו החינוכית של
אביו. איתן העריך אותו מאוד על כך למרות שקשה לו עם השינויים
שהוא עבר אחרי שהוריו נהרגו בתאונת המטוס.
" טוב , איתן. אם כבר מדברים. נפתח בשיחה על אחותי יובל. יובל
היא ילדה קשה ומפונקת . קשה לי להסתדר איתה. אתה יכול להבטיח
שמה שאנו משוחחים לא יוצא לשום מקום. אני לא מדבר רק על פרטיות
אלא יותר על סודיות. ליובל קשה עם העובדה שההורים שלנו נהרגו
בתאונת המטוס , וכל הזמן היא שואלת אותי איפה אימא והיא רוצה
שהיא תבוא. לא יודע , היא נערה מתבגרת והיא לא יודעת מה היא
רוצה מעצמה. יום אחד היא מתנהגת כמו ילדה קטנה ויום אחד רוצה
להיות בוגרת ושולטת בהכול." הסביר חורש את הקשיים שלו עם אחותו
יובל.
" טוב , היא נערה מתבגרת , כל מה שיש לקוות שהיא תעבור את הגיל
בשלום. אחרי הכול , היא חוותה אובדן עצום וקשה מנשוא כמו כל
אחייך." אמר איתן בהבנה.
" אני מבין את הכאב האישי שלה ואת החוסר הענק הקיים בתוך ליבה.
היא משגעת אותי בגלל שהיא לא מצליחה בלימודיה , אם היא היתה
יודעת כמה נזק היא גורמת לעתידה אז היא לא היתה מבריזה מבית
הספר . אוי , אני זה שמשלם את שכר הלימוד בבית הספר , אלמלא
אני , היא היתה כבר זרוקה ברחוב." העיר חורש בתסכול רב.
" אם ההורים שלך היו יודעים על זה שהיא לא הולכת לבית הספר כי
קשה לה ללמוד ולהתרכז. זה לא היה מוצא חן בעיניהם , כי היא
היתה צריכה לסיים את לימודיה כמו שצריך. ואני תוהה מהם הקשיים
של יובל, היא לא מסוגלת לשבת חמש שעות רצוף. ולהגיד לך ברצינות
, אם יובל לא תשפר את ציוניה לקראת סיום המחצית הראשונה , אז
היא פשוט לא תקבל תעודה." הוסיף איתן בכובד ראש.
" אתה צודק , תראה יובל במו ידיה יכולה להרוס את העתיד שלה אם
היא לא תחזור ללימודים אין לה סיכוי לקבל אפילו תעודה כהוכחה
להצטיינותה. ואני לא הולך לוותר לה בקלות , היא תלך לבית הספר
בין היא רוצה או לא רוצה. אני אחזיק את הילדה הזאת קצר , היא
צריכה משמעת. וזה מה שהיא תקבל." אמר חורש בקשיחות.
" כן , יובל היא לא צייתנית , " אמר איתן , בהחזיקו את העט בין
אצבעותיו. " ומה שאמרת צריך לעשות בחוכמה, ללא פזיזות יתרה.
תרשה לי להגיד לך שאני מאחורייך בכל אשר תחליט. אני הדבר
האחרון שנותר לך אחר הוריך כמובן , חוץ מאחיך שחזרו מאמריקה
הלטינית ספיר ומעיין." אמר איתן ברוב הרהור. חורש שתק כמחריש
וניסה לעבד את הדברים במוחו.
כן , חשב לעצמו בליבו , איך אני אמשיך בדרכם של הוריי אחרי
שנהרגו בתאונת המטוס. הוא הבטיח להם שהוא ישמור על אחיו מכל
משמר. " אח, שאלוהים יעזור לי בזה , אני מרגיש אשם שנטשתי את
הוריי שנותרו על הקרקע , שוכבים מתים וגוססים , בעודי יושב כמו
גולם ובמחשבה שאולי הייתי יכול לעשות משהו כדי להציל אותם. לא
עשיתי שום דבר והם נשארו שם. אני חסר תועלת , חסר תועלת
שכמותי. למה לא הצלתי אותם." קרא חורש ברגשות אשם.
" אבל לא יכולת לעשות כלום , זאת היתה תאונה , חורש. זה לא היה
בידייך. אתה צריך להבין את זה שזה לא אשמתך. הורייך נהרגו
בתאונת המטוס כי זה היה מה שהיה צריך לקרות. אין מה לעשות. זה
היה יד הגורל שרצה בכך ." אמר איתן בהשלמה.
" אני טיפש , טיפש שכמוני. הייתי צריך להציל אותם. לא להניח
להם למות שם. איך לא הצלתי אותם. והם נשארו שם שוכבים מתים ,
אני הייתי צריך להיות במקומם של הוריי, הם לא יכלו למות , איך
נתתי לתאונה הזאת לקרות. אלוהים , למה?" קרא חורש בצער.
" די , חורש. תפסיק להאשים את עצמך. תכיר תודה בעובדה שאתה חי
, שאלוהים השאיר אותך בחיים על מנת שתטפל באחייך. ומה שקרה
קרה. תאונת המטוס הזאת קרתה כי זה מה שהיה צריך לקרות. וזהו.
אי אפשר להתעמת עם מה שקרה. עכשיו , הסתכל על ההווה עם אחייך ,
תהיה שם בשבילם ותנסה להיות חזק בשבילם , אני מבקש ממך כחבר
ילדות שלך , כי אתה כמו אח שלי. אני מכיר אותך כבר מתקופת כיתה
ג'. אתה האח הבכור שלהם ואסור לך להישבר בפניהם. אתה מבין מה
שאני אומר? כדי שתלך בדרך שההורים שלך הלכו. ואתה ממשיך דרכם
החינוכית. " הסביר איתן באריכות.
" כן הבנתי , חדל קשקשת. אני ממשיך בדרכם החינוכית של הוריי
המנוחים. אני חייב לגייס כוחות נפש גדולים על מנת להמשיך ולחנך
את אחיי בדרך הישרה והטובה." חיזק חורש את דבריו של איתן חבר
הילדות שלו.
" ומה שאני אומר , שאני אמשיך לחנך ולטפל באחיי כי שזה מה
שהבטחתי להוריי לפני שנהרגו בתאונת המטוס הקטלנית שלא ציפיתי
שתשפיע עליי כל כך. מה שאומר , שמאז שהוריי נהרגו בתאונת המטוס
לא נגעו בכל מה שקשור להטסת מטוסים ובכל מה שנוגע בהם." אמר
חורש בהרהור. הוא מחה את דמעותיו בגב ידו הימנית. הוא לא רצה
שאביטל תראה אותו בוכה. איתן סימן לו שהשיחה תמה והוא הלך
לדרכו. חורש המשיך בעבודתו ואביטל דפקה לאות לנימוס. היא פתחה
את הדלת בהיסוס ובחשש. הדלת השמיעה חריקה מחרישת אוזניים.
אביטל הסתכלה על חורש כחולמת והתיישבה על הכיסא ששכן סמוך
לשולחן הכתיבה של חורש.
" חורש , אני רוצה להגיד לך שאני מאושרת איתך, למרות שאתה
לפעמים צועק עליי ומעליב אותי. אבל מה שיש לנו , אינו מובן
מאליו ואנחנו צריכים להעריך זאת . בכל יום שעובר אני מרגישה
איתך יותר בנוח. ולמרות שכל פעם יש כאן קשיים לא פשוטים
ומתישים , אני אמשיך להיות איתך לא משנה מה. החיבור שלי עם
הילדים פה היה מיידי ופשוט, כל אחד מיוחד בדרך המיוחדת רק לו.
אני שמחה שאני עובדת בבית שלך." אמרה אביטל בשמחה. חורש חייך
אליה במהירות.
חורש התקרב אליה והתיישב על הכיסא הלבן , הוא לקח את ידה
העדינה וחמם אותה בידיו. אביטל הרגישה את הנעימות המלטפת של
ידיו. היא הביטה בו וחייכה אליו.
" גם אני מאושר איתך , אביטל! את האור שלי כאן. אני מבטיח לך
בכל ליבי שנמשיך להיות יחד , יהיה אשר יהיה. תמיד אני אהיה
לצדך בבכי ובצחוק. אני מחבב אותך מאוד , אביטל! ושנינו נהיה
מאוחדים כדי להמשיך לטפל באחיי. להבטיח לעצמנו שלא משנה מה
יקרה ומה יהיה בעתיד , אף אחד לא יפריד בינינו לעולם." הבטיח
חורש לאביטל.
" גם אני עצמי אני מבטיחה לך שנהיה ביחד , לא משנה איך ולמה ,
אני באמת מחבבת אותך . וגם אם יקרה משהו תמיד אהיה איתך בטוב
וברע. זו הבטחה של אהבה, אם נהיה מאוחדים ומלוכדים , ננצח
למרות כל המכשולים כי יש לנו זו את זה. " הבטיחה אביטל לעצמה
וגם למען חורש. היא שכחה את נוכחותו של תמיר בחייה. היא חייבת
לברר איתו את העניינים. היא לא רוצה לפגוע בו , ומצד רצונה
להיות עם חורש מעצים לה את התחושה שתמיר ייפגע אם ייוודע לו
שהיא עם חורש .
תמיר ירד במדרגות על מנת לדבר עם חורש וגם כדי להיפרד מכל אחיו
לקראת נסיעתו לצ'כיה בגלל הטורניר טניס. הוא רצה להפוך להיות
טניסאי מפורסם ומצטיין וזאת להשיג בכל מחיר. הוא דפק על הדלת .
אביטל קפאה על עומדה והסירה את ידה מידו של חורש. אסור שתמיר
יגלה את האמת לפני שהיא דיברה איתו על רגשותיה האמיתיים כלפיי
חורש.
" היי , מישהו שם? אני שומע את קולך חורש אל תסתתר בבקשה תפתח
לי את הדלת. אביטל איתך?"הרים תמיר את קולו. אביטל התאפקה שלא
לענות על שאלתו שהבהילה אותה והכניסה אותה ללחץ. לעומתה , חורש
לא התרגש מהשאלה.
פניה של אביטל החווירו , איך אני הסתבכתי.