אהבה מסוכנת

פרק 63 – אביטל וגבריאל נישאים בסתר ואביו של גבריאל נרצח
אביה של אביטל ועוד כמה בריונים בלבוש שחור , נכנסו בשעות הבוקר המוקדמות וארבו ליהודה , ברגע שהם שלפו את רובם , הם לא בזבזו את זמנם וירו בו במהירות. הוא נפל והתמוטט, אשתו המזועזעת נקלעה לעזרתו.
" יהודה , תחזיק מעמד ואל תמות. אני צריכה אותך לצידי. עדיין לא הגיע זמנך. מה הם עשו לך ? אני אומרת לך המשפחה הזאת מקוללת . כל בני משפחת מלכה מאיימים לזרוע הרס ושנאה במשפחתנו, אסור לנו לתת לגבריאל להיות עם צאצא לבית משפחת מלכה." אמרה פנינית בעצב. דמעות של צער זלגו מעיניה. דפיקות ליבו הואטו, כעבור כמה דקות הוא נפטר.
רק לפני שנייה , הם התיישבו לאכול ארוחת בוקר משפחתית ושגרתית. עכשיו כשהוא מת , היא לא ידעה מה עוד הולך לקרות הלאה. בעלה נפטר הרגע, היא לא ידעה אם להרים טלפון לגבריאל ולהודיע לו שאבא שלו נרצח בדם קר.
הוא נרצח על ידי אביה של אביטל ושאסור שאביטל וגבריאל אי פעם יפגשו. אביטל וגבריאל ברחו כל אחד מהבית שלו להיפגש זו עם זה. גבריאל ואביטל רצו להינשא בסתר וביקשו את עזרתו של חברם הטוב , אלעד.
" השתגעתם?! להתחתן בגיל שלכם?! בשום אופן לא, אני לא הולך לחתן אתכם עכשיו! זכרו שאתם קטינים ושאתם עדיין לא עברתם את גיל שמונה עשרה, גבריאל- תחזור לבית שלך ואת אביטל זיכרי אם את גורמת מועקה להורייך , כל האשם עלייך." אמר להם אלעד בעצבנות.
" באנו אלייך כי אין לנו מי שיתמוך בנו. חשבתי שאתה יכול לעזור לנו. אז באתי עם אביטל ,שתחתן אותנו מיד בלי תנאים. אני מניח שגם אתה מצדד בהורים שלי בלי הרף." קרא גבריאל באכזבה.
" בסדר, שכנעתם אותי . אני אחתן אתכם היום. אביטל וגבריאל , זה לא בסדר ששניכם ברחתם מהבית . מה אתם חושבים , שהמעשה שעשיתם הוא נראה בסדר בעינכם." הסכים אלעד והוא חיתן אותם.
זו הייתה חתונה פשוטה וצנועה . אביטל צעדה לעבר גבריאל שעמד לצד אלעד והיא פשוט חייכה בפשטות. כאשר הם עזבו את המקום. הם ברחו ללונה פארק לחגוג את אהבתם ואת תחילת הנישואין יחד. אביטל חשה צביטה קלה בלבה כאשר הם התקרבו אל קרוסלת הסוסים.
" גבריאל.. יש לי תחושה שמשהו ממש רע קורה. אולי ננמיך פרופיל ונחזור כל אחד לביתו." אמרה אביטל בחשש.
" בואי נחשוב מה יכול להטריד אותך בשעה שאנו חוגגים את זה שאנו מאוחדים. מה עוד יכול לקרות לך כשאת איתי? אולי פשוט את סתם חוששת." קרא גבריאל בהרהור והוא נשק לה.
" לא יודעת , פתאום משהו לא מסתדר לי. אבא שלי יכול לעשות כל דבר על מנת שלא נהיה ביחד." קראה אביטל בעצב. מה אבא שלה עלול לעשות לאביו של גבריאל.
אביטל וגבריאל עלו על הסוס הלבן , שניהם נראו מאוד מאושרים אך לא ידעו מה מתרחש בביתם. גבריאל נישק את אביטל ואביטל הייתה בעננים כי סוף סוף הם הגשימו את חלומם וזה להיות ביחד.
עד שהגיע הטלפון מבשר הבשורות הרעות , כאילו משמיים רצו שהכול יהיה אחרת . מישהו מלמעלה עשה זאת כדי שאביטל וגבריאל לא יהיו ביחד.
" אימא , מה קרה עכשיו? מה???? לא ייתכן שהם הרגו אותו , איפה את נמצאת? אל תצאי מהבית. אני בדרך הביתה. כן. אני כבר מגיע אלייך במהירות האפשרית." אמר גבריאל בלחץ. ידיו רעדו והוא לא האמין בכלל שאביה של אביטל ירצח את אבא שלו.
" אביטל. אני צריך ללכת. אני לא מאמין שזה קרה. את קולטת שאבא שלך רצח את אבא שלי? כאילו מי האמין שזה יקרה. ביי אהובה שלי. צר לי לעזוב אותך אבל אימא שלי חשובה לי כרגע בגלל מה שהיא נאלצת לעבור עם כל האבל הפתאומי הזה. אני חושב על זה , ואני עצוב וכאוב על אבא שככה לא הגיע לו למות ככה." אמר גבריאל בלחץ. הוא נשק לה והלך לדרכו.
אביטל עמדה לבדה , מהרהרת במה שגבריאל אמר. האם זה ייתכן שאביה רצח את אביו בדם קר.
פרק 64- חולצה שחורה
כשכל הבית התהפך לשחור , וכל כולו התעסק באבל על אביו. גבריאל התעסק רק בשאלה האחת והיחידה: למה זה היה צריך לקרות? ובאיזו סיבה הדברים האלה קרו?. לא היה ברור לו למה אביה של אביטל היה צריך לרצוח את אביו. אמו התיישבה בסלון ושתתה מיים. כל הזמן היא הביטה בשעון אך פניה לא שבו להביט על גבריאל.
" מה עשיתי , אימא? תגידי מה עשיתי לך ואז אראה מה אוכל לתקן אם טעיתי. אני יודע שטעיתי אבל אני לא מצליח להבין איפה , כשהתאהבתי באביטל הכול הפך להיות קל יותר. כאילו השנאה שהרגשתי אליה , משהו שם הפך להיות לי לאהבה. " ניסה גבריאל לומר את שעל ליבו.
" למה היית צריך לברוח איתה כאילו אתה פושע? אתה יודע שבזמן שהייתם ביחד אבא שלך היה במצוקה ואבא של החברה שלך , יותר נכון אשתך הרג את אבא והפך את חיינו לסיוט." אמרה פנינית בהרהור.
" כי אני אוהב אותה ואני רוצה להגיד לך שאני והיא נשואים. בזמן שאף אחד מכם , לא מהמשפחה שלה ולא מהמשפחה שלי לא תמכו בנו. אף אחד כולל אבא התנגד לכך שנצא. הוא רמז שאפילו אם אני אנסה להיות עם אביטל , הוא גילה לי שאני והיא בני דודים. אז סמכתי על חבר מאוד טוב שלי ושל אביטל, שהוא גם רב במציאות בבקשה לחתן אותנו." אמר גבריאל בחריפות. הוא לבש חולצה שחורה.
" גבריאל, אתה התחתנת? אני צריכה להזכיר לך שאתה ואביטל בני דודים, עוד לא הבנת שאסור לשניכם אפילו להתקרב. אם אבא שלך היה בחיים , והוא היה מבקש ממך להתרחק מהמשפחה ההרסנית הזאת ושמרעילה אנשים." אמרה אימו בתסכול. היא הייתה כל כך כואבת ומלאת צער על המוות המיותר שהותיר את הבית הזה כל כך קודר ומלא יגון.
" אבל.. אימא. חוץ מאביטל שהיא לא מורעלת , היא היחידה שיכולה להבין אותי. ואני מרגיש איתה הכי חופשי. קודם הרגשתי כלפיה שנאה תהומית וחסרת היגיון. עכשיו אני אוהב אותה , למה את לא מסוגלת להבין שאני מאושר? שכשמצאתי את האהבה , מצאתי באיזשהו מקום את עצמי." אמר גבריאל בהרהור.
" איזה סוג של דם זורם בעורקים שלהם? אני לא מצליחה להבין למה אתה אוהב אותה. האנשים האלה שאתה מרבה להגן עליהם בלי הרף , התקשרו אלייך לבית וביקשו את אבא שלך . בגלל זה קרה מה שקרה. אבא של אשתך הרג את אביך , ואתה רוצה לומר שלמרות זאת אתה לטובתם? בלי לזכור מאיפה באת והיכן גדלת ." כעסה אימו.
" אביטל היא אישתי ואני אוהב אותה. אני מצטער על אבא. צר לי על שזה קרה ועוד דבר קטן שיש לי להגיד לך אני אחשוב על איזשהו פתרון על מנת שהמשפחה של אביטל תשלם על זה. אני חושב על דרך טובה לנקום בהם. כי עכשיו הם הפכו להיות מאוד קרובים אליי מאחר שאשתי היא אחת מהם." קרא גבריאל בעצב.
הוא קם ממקומו ולא המשיך עוד בשיחה המעיקה הזאת. הוא סגר את דלת חדרו בטריקה, הוא לא רצה לחשוב על עוד אפשרות שהוא יאבד את אביטל אשתו. אביטל לעומתו , נשארה סגורה ובודדה בפינת חדרה החשוך.
הפלאפון שלה צלצל על שידת הלילה. היא הסתכלה על הצג כדי לראות מי זה היה.
" היי גבריאל, מה קורה? תגיד לי זה אמיתי מה שאמרת לי לגבי אבא שלי? הוא באמת הרג את אבא שלך או מה? אני לא מצליחה להבין , או שאתה באמת צחקת עליי." שאלה אביטל שהייתה לחוצה וחסרת מנוחה.
" לא, אביטלי. זה נכון. אבא שלך רצח את אבא שלי." קרא גבריאל בעדינות.
" אני לא מאמינה, מתי זה קרה בדיוק? אמרתי לך שיש לי תחושת בטן ושאתה בכלל לא התייחסת לזה. אוי, אבא שלי יכול להיות כל כך רע כשהוא רוצה. איך אימא שלך עם הבשורה? בטח היא הרוסה. " אמרה אביטל בהצטערות. היא בכתה בשקט כי היא לא רצתה שאבא שלה יגלה אותה.
" הרוסה זה לא מילה , היא שבורה ומרוסקת. בכלל לא תיארתי לעצמי שזה מה שיקרה ושאבא שלך ירצח את אבא שלי. לא העליתי על דעתי שזה יקרה. אולי באמת צדקת בקשר למה שאמרת שאנחנו לא מספיק זהירים והיינו צריכים להמתין עד שנקבל את האישור האמיתי להתחתן." הרהר גבריאל בקול.
" עכשיו אתה אומר שאני צודקת? אתה טעית ואני צדקתי. מה אני עושה אם אני אגיד לאבא שלי שהתחתנו כי איך אני יכולה להסתכל עליו בעיניים? הוא עדיין אבא שלי, זה לא אומר שאני אמחק אותו לתמיד מחיי. " אמרה אביטל ברגש.
אימו של גבריאל נכנסה לחדרו ולקחה ממנו את הפלאפון.
" גברת חג'בי, תיכנסי לעצמך טוב טוב לראש. כי אני לא הולכת לחזור על המילים שוב. את לא ראויה להיכנס אלינו הביתה אם אבא שלך הוא הרוצח של בעלי. אל הבן שלי את לא תתקרבי יותר. את שומעת? כולכם מורעלים בעיני ואת עוד יותר גרועה מההורים שלך." אמרה אמו בעצבנות וטרקה את שיחת הטלפון באמצע.
" גבריאל , אתה לא תהיה איתה אם זה תלוי בי. דמו של אבא שלך זועק מהעפר ואתה תהיה עם הבת של ראש המשפחה שרצחה את אביך? כאילו מה נהיה מזה?" אמרה אימו בעצבנות.