אהבה אסורה למימוש!!! פרק23

אני כבר לא יכולה. אני מרגישה שאני לא שולטת בעצמי.
הרגשות שלי מבולבלים, אני כועסת אני עצובה, אני שמחה טיפה, אבל הכי אני מאוהבת.
אני יאבד את האהבה הכי גדולה שלי.
את מי שגרם לי לדעת מה זה אהבה, שגרם לי להתאהב, שהעניק לי תחושה נעימה מלא פעמים, שהיה שם בשבילי גם אם לא פיזית.
אני יעבד אותו למרות שאני לא רוצה .
אני צריכה לבכות, זה הדבר היחידי שמשחרר אותי אבל אני לא יודעת מתי? איפה? ולמה?
כי אם אני יבכה זה ישחרר אותי מעט אבל התחושות האלה יחזרו והם ימלאו אותו שוב.
אני לא מוכנה להתשחרר ולחזור לתחושות כואבות אפילו יותר ממה שהיו.
אני צריכה לספר לאליאב כדאי שהוא ימצא פיתרון אבל אני לא יכולה הוא יכעס, יעלב, והכי חשוב הוא יחשוב שאני והנוראי בגדנו באמונה שלו.

נכנסתי לאוטו והכנסתי את המתנה של נהוראי לבג׳ז של האוטו .
נכנסתי לאוטו התיישבתי בכיסא הנהג והשענתי את הראש אחורה .
עצמתי את העיניים מנסה להירגע מסערת הרגשות שלי.
התנעתי את האוטו יצאתי מהחנייה והתחלתי בנסיעה.
החלטתי שאני רוצה להדליק מוזיקה!
רציתי להיתפרע עם המוזיקה ולהשתחרר.
זה מרגיש כיפי וזה גם קצת מסדר לרגשות כי כשאני שומעת מוזיקה אני נהנת.
עצרתי ברמזור מחכה שהוא ייתחלף לירוק ושאוכל להמשיך לנסוע לאבישג .
הנסיעה הייתה ממש הגעתי אלייה תוך חמש דקות.
החנתי את האוטו בחנייה הפרטית שלהם יצאתי מהאוטו והתלבטתי אם לתת לנהוראי עכשיו אץ המתנה ואולי מחר הוא יענוד את זה או שאני יתן לי מחר ביום ההולדת.
לקחתי את המתנה ואת התיק שלי מהבג׳ז .
תיקתקתי בדלת ואבישג פתחה לי.
״היי״ היא אמרה לי ונתנה לי נשיקה על הלחי, פתחה את הדלת לרווחה כדאי שאני ייכנס ונכנסתי
״היי את צריכה לראות מה קניתי״ אמרתי לה מתרגשת
הלכנו לחדר שלה ובדרך פגשנו את נהוראי במסדרון.
״מה את עושה כאן״ הוא שאלה וחיבק אותי חיבוק אוהב,למרות שעברו רק כמה שעות כל כך התגעגעתי לחיבוק שלו ואליו במיוחד.
״אמממ לפי מה שידוע לי אחותך הזמינה אותי אז באתי״ אמרתי לו צוחקת
״אחמ אחמ״ אבישג אמרה בזמן שהיא עומדת ומשלבת ידיים
״תתמזמזו אחריי זה נהוראי היא באה אליי ואתה מפריע״ היא אמרה לו ומשכה אותי מימנו
״רגע רגע טוב אני ישחרר אבל שנייה״ נהוראי אמר והתקרב אליי הוא התקרב לפנים שלי ונישק אותי
השתחררתי מהאחיזה של אבישג ואחזתי את העורף שלו ביד אחת ובעדינות .
התנתקתי מהנשיקה כשאבישג שוב פעם משכה אותי אלייה… מעצבנת!
״מצטערת ״ אמרתי לנהוראי בזמן שנגררתי לחדר של אבישג.
נכנסנו לחדר והתיישבנו על המיטה .
״נו נו נו תראי כבר אני מתה לראות״ היא אמרה מתרגשת כמוני
״שנייה״ אמרתי לה יותר רגועה
הוצאתי מהתיק את השקית של המתנה .
פתחתי את הקופסא ואבישג לקחה אותה
״זה מהמם״ היא אמרה מסתכלת אליי הרגשתי את הסומק עולה על לחיי
״תודה״ אמרתי לה בקול ביישני, אני לא רגילה לקנות מתנות לבנים או לבן זוג כי לא היה לי אף פעם אחד כזה.
נהוראי החבר הראשון שלי לכן אני לא יודעת איך ליקנות ומה ליקנות אני קונה לפי ההרגשה.
״מתי תיתני לו כבר״ היא שאלה טת השאלה שרציתי להיתייעץ איתה עלייה
״אולי עכשיו״ שאלתי אמרתי לא ידעתי מתי כדאי
״כןכןכן הוא ישמח כל כך״ היא אמרה ומחאה כף כמו ילדה קטנה שמתרגשת
״יפה לך ככה״ אמרתי לה צוחקת
״איך זה ככה״היא שאלה לא מבינה
״ להיות חמודה כמו ילדה קטנה״ אמרתי לה והתחלתי לצחוק יותר
״ את חייבת להפסיק להגיד לי את זה אבל תאמת הרבה זמן לא אמרת לי את זה והתגעגעתי לזה אז תמשיכי״ היא אמרה לי סגרה את הקופסא נתנה לי נשיקה ויצאה מהחדר.
הצחוק נעלם לי ישר התיישבתי במיטה והכנסתי את הקופסא לשקית.
קמתי מהמיטה סידרתי את השימלה ולקחתי את השקית .
יצאתי מהחדר של אבישג והתקדמתי אל עבר החדר של נהוראי .
הדלת הייתה קצת פתוחה ולא ידעתי אם להיכנס או לדפוק על הדלת ולשאול אם אפשר להיכנס
״אפשר להיכנס״ שאלתי ופתחתי את הדלת לאט
״כן״ הוא אמר והדלת נפתחה במהירות עד כדאי כך שכמעט נפלתי אבל נהוראי תפס אותי
״את חייבת להיות זהירה יותר״ הוא אמר לי מצחקק כשאני נכנסת לחדר שלו
״אה מה יש לך ביד״ הוא שאל והצביע על השקית
״הפתעה״ אמרתי לו והוא התיישב על המיטה
״לי״ שאל מופתע והניח את ידו על החזה
״ לא ״אמרתי לו
״זה לסבתא שלי שמחר יש לה יום הולדת״ אמרתי לו צוחקת
״מצחיק״ הוא אמר בקול ׳מעוצבן׳
״תעצום עיניים״ אמרתי לו אבל הוא לא עצם נאנחתי כי ידעתי שהוא לא יעשה את זה בגלל הסקרנות
הוצאתי את הקופסא מהשקית והוא ישר הבין שזה תכשיט
״מה אתה מסתכל ככה עוד לא ראית כלום״ אמרתי לו צוחקת מהפנים המופתעות שלו
פתחתי את הקופסא והוא פשוט בהה בצמיד ובשרשרת