אהבה אסורה

הוא התקרב אליי.. עיניו נעולות על עיניי. הרגשתי חנק לא מוסבר.. חום שעולה מבטני, ממשיך לראותיי ופורץ את מחסום גרוני. לא יכולתי להסיר את מבטי מעיניו הגדולות והירוקות. מר. מתיוס היה גבר נאה, גופו ארוך, שרירי, שיערו בהיר, וכה חלק, שהוא נפל על עיניו בצורה שגרמה לו להיראות כמו אל יווני. צעדיו התקרבו, ורגליי לקחו אותי לאחור. צעד הוא, צעד אני.. הרגשתי שמחול הצעדים שלנו נמשך כנצח.. הרגשתי פחד, ובו בזמן ריגוש. ״ע..עצור..״ אמרתי לו בקול רועד. אך הוא המשיך לצעוד לעברי ולא הסיר את מבטו מעיניי. לא האמנתי שזה קורה, ובו בזמן קיוויתי שזה לא יקרה. זה אסור. זה טאבו. רציתי לרוץ, רציתי לברוח, אך רגליי היו משותקות, בקושי לאחור יכולתי לצעוד. הוא המשיך להתקדם ואני המשכתי ליסוג, אף אחד מאיתנו לא מסיר את מבטו מעיניו של השני, עד שנעצרתי, והבנתי שהגעתי לדלת. זהו. נגמר. לא אוכל ליסוג יותר. דמיינתי את הסצינה הזאת מליון פעמים בראשי, חולמת על התגשמותה. וכשהיא סוף כל סוף התגשמה, נרתעתי. זוהי בעייתי העיקרית, אני אוהבת את האהבה, את הרעיון בלהיות מאוהבת, לאהוב מרחוק. כשזה מגיע לדבר האמיתי, אני נסה על נפשי. זו מי שאני. ולא הצלחתי לשנות את זה בכל 17 השנים בהם אני חיה. ניתקתי את מבטי מעייניו, עיניי מחפשות את הריצפה. כעבור מספר שניות, נעליו נגעו בנעליי, והבנתי שהוא הגיע ליעדו. זה לא יכול לקרות ושנינו יודעים את זה. הרמתי את ראשי, ובלי להסתכל בעיניו אמרתי, ״אני צריכה ללכת״, ובו בזמן ידי חיפשה את הידית של הדלת. ברגע שמצאתי אותה, פתחתי אותה קלות, והרגשתי משב רוח צונן נכנס בפתח הקטן שנוצר. ללא התרעה מוקדמת מר מתיוס דחף את הדלת בחזרה והיא נטרקה. ״אני לא יכול לתת לך ללכת״ שמעתי את קולו ליד האוזן שלי, מה שגרם לגופי לרעוד ולנישמתי להיעתק. הרגשתי את האוזן שלי בוערת רק מלשמוע את קולו. ״למה?״ שאלתי אותו בקול רועד, ועכשיו עיניי מצאו את עיניו. ״בעצם, אני לא רוצה לדעת למה, אני .. אתה.. זה לא יכול לקרות, זה לא יקרה״ אמרתי במהירות, קולי רועד ונסער. אני חייבת ללכת. הסתובבתי, פניי לדלת. נגעתי בידית, וכבר ראיתי בעיניי רוחי איך אני יוצאת ממשרדו ורצה אל הלא נודע, רצה, ומשחררת את כל הרגשות הטעונים שנמצאים בליבי. ואז, מגע קר על ידי שלף אותי מהעולם החיצוני, והחזיר אותי למשרד. הורדתי את ראשי, עיניי מחפשות אחר המגע הצונן שהרטיט את חושיי, ואז ראיתי את ידו על ידי. ידו הגדולה והחזקה. לא יכולתי לעשות דבר.