אהבה ישנה ואחריה חדשה 21
"נועה! סיימון! אנחנו מחפשים אתכם כבר שעה! איפה הייתם?!"צעק אילנו אחד מהמורים המלווים שלנו.
"אההההה אנחנו…. נו….. לא שמנו… לב לשעה…."גימגמנו שנינו יחד.
"אווו כן שמענו אתכם. אתם תיהיו בצרות גדולות! עכשיו בואו נחזור."
אני וסיימון הסתכלנו זה בזה.
הייתי מבולבלת לא ידעתי אם לשמוח שהמורה מצא אותנו או שדווקא לפחד מהתוצאות?
בכל מיקרה התחלנו ללכת לכיוון הרכבת התחתית.
שילמנו על הכרטיסים עלינו לרכבת ונסענו.
תוך כמה זמן הגענו.
כשהגענו חיכו לנו שישה תלמידים מופתעים ועוד שני מורים זועמים.
אני וסיימון הסתכלנו זה בזה משלימים עם הגורל וחיכינו להטפת המוסר של המורים.
והיא הגיעה. היא כללה הרבה דברים כמו לאן נעלמנו וזה לא היה אחראי מצידנו ואיך הם דאגנו לנו והתגובות שלנו היו מצטערים וזה לא יקרה שוב.
ואז הגיעה המכה הסופית.
"אתם לא הולכים אתנו מחר לשער הניצחון אתם נשארים פה בלון ונראה אתכם זזים מטר מהקומה שלנו ברור? אלא עם כן זה למזנון."
"מה?!"הזדעקנו שנינו ביחד.
"כן. אנחנו מצטערים אבל זה מה יש."
"אחר כך חזרנו כל אחד לחדר שלו.
לא ידעתי מה היה עם סיימון אבל התנחמתי בשוקולד ובידיעה שאני הולכת לבלות עם סיימון מחר כל היום. טוב עד שהם יחזרו.
בכל מקרה הבנות ישר באו לטובותיי ואמרו שגם הן לא ילכו אם אני לא אלך וכל זה ואני הרגעתי אותם ואמרתי שזה בסדר והן צריכות ללכת להנות.
בסוף הן הסכימו וכולנו הלכנו לישון.
נרדמתי בהרגשה טובה בידיעה שאני לא צריכה לקום מחר בבוקר! איזה כיף!!
-בבוקר-
"היי יפיפייה נרדמת." שמעתי את סיימון אומר כשהתחלתי למצמץ בעיני.
"מה אתה עושה פה….?"שאלתי בקול מנומנם ופיהקתי.
"למען האמת כולם הלכו ממזמן. עכשיו אחד עשרה."
"אחד עשרה?! או מיי גאד!" אמרתי וישר קפצתי מהמיטה." אני לא מאמינה שישנתי עד אחד עשרה!"
"אל תדאגי אני קמתי לפני חצי שעה ונכנסתי הנה לפני חמש דקות כדי לראות אם התעוררת ואם הגיעה הזמן לנשיקת בוקר טוב. ואני מאר לעצמי שהגיע הזמן." הוא ר ונתן לי נשיקה עדינה על השפתיים.
"חחח מתארת לעצמי שכן." אמרתי ונתתי לו עוד נשיקה. "תזכיר לי לאן הם הלכו היום?"
"נראה לי שלער הניצחון." הוא ענה.
"באמת? יותר נשמע לי טוב להיות פה אתך מאשר להסתובב שמה."
"גם לי." הוא אמרו חייך חיוך מקסים אני ממש אוהבת.
ופתאום התעוררתי לגמרי וקלטתי שבוקר וסיימון פה ואני נראית נורא.
"אוקיי גמרנו עם הבוקר טוב אתה יוצא מפה עכשיו!" אמרתי בקול תקיף.
"מה למה?" הוא נשמע מבולבל.
"דא… אני נראית נורא עכשיו קום ולך לדלת." אמרתי וליוויתי אותו בנפנוף." אני יוצאת עוד איזה שעה בערך." אמרתי. ופניתי לאמבטיה.
"אמא!!!!!!!!!!!!!!!!!" צעקתי פתאום.
תגובות (2)
תמשיכי !!! עונה שנייה גם את צריכה לעסות סיפור מעלף חחחחח =)
חחחחח יש מצב עם עוד כמה אנשים יגיבו.. :]