אהבה לא צפויה ~פרק 1~

השעון המעורר העיר אותי בחמש בבוקר, השמיים בחוץ עדיין היו כחולים כהים, וכשפתחתי את החלון של החדר הציף אותי גל קליל ונעים של קור.
הלכתי לאמבטיה, צחצחתי שיניים והתלבשתי בשביל ריצת הבוקר שלי.
לבשתי טייץ שחור, גופיה פשוטה בצבע אפור ונעלי ספורט בצבע לבן של אדידס.
ירדתי לקומה השנייה של הבית שלי וחיפשתי את האוזניות שלי.
"בוקר טוב לך שנטי"….
שנטי ראה אותי והתרגשה והתחילה להביא לי את הכדור שלה שאני אשחק איתה.
"אויש שנטי אני לא יכולה לתת לך אוכל, אני יוצאת לריצה, כשאני אחזור אני אאכיל אותך ואצא איתך לטיול טוב יפה שלי…?"
כן אני יודעת, זה טיפשי לדבר עם כלבים אבל בשבילי זה טבעי לגמרי, רק למי שיש לו כלב יכול להבין אותי, מיראל מבינה אותי, יש לה כלב חמוד, קוראים לו צ'ומפי.
לבסוף מצאתי את האוזניות שלי, ויצאתי מהבית לריצה.
רצתי מהבית שלי עד לים, זה בערך שלוש וחצי קילומטר.
רצתי בכיף שלי כשברקע מתנגן השיר "somthin big", של שון מנדס.
פתאום ניתקעתי במישהו ולא שמתי לב מי זה.
הרמתי את הראש וזאת הייתה ילדה שאני לא מכירה. היא התעוששה מהנפילה והתחילה לצרוח עליי.
"מה נראלך שאת נתקעת בי ככה, תסתכלי לאן את רצה חתיכת חננה".
הסתכלתי עלייה בשוק כשהיא הלכה משם…
הגעתי לים והתחלצי לרוץ בחזרה.
חזרתי הביתה בערך בשש, האכלתי את שנטי, יצאתי איתה, התקחלתי וחזרתי לישון עד שבע וחצי.
מעניין איך יהיה היום הראשון שלי בכיתה יא, חשבתי לעצמי….