וואן דיירקשן
היי! אני מקווה שציפתם לפרק פחות טוב (;
בכל מקרה רציתי לציין שאין ממש תגובות על הסיפורים שלי ואני שוקלת להפסיק ..

אהבה ממבט ראשון – פרק 17

וואן דיירקשן 08/11/2012 1166 צפיות 5 תגובות
היי! אני מקווה שציפתם לפרק פחות טוב (;
בכל מקרה רציתי לציין שאין ממש תגובות על הסיפורים שלי ואני שוקלת להפסיק ..

הלכנו לחדר השינה שלנו ….

' טוב אני הולכת להחליף בגדים ' אמרתי
' כל מה שתלבשי תיהיה יפה! אני מבטיח' אמר
' די לשקר ' אמרתי ופניתי לכיוון חדר הארונות שלמעשה היה בסוף המסדרון שגם הוא היה מקושט בתמונות שלנו , על הריצפה הונך שטיח אדום ..
' אני לא משקר ' צעק זאיין מהחדר ..
הגעתי לחדר הארונות , שם חיכתה לי נערה בת גילי , שלמעשה נראתה לי נורא מוכרת ..
' היי ' אמרה לי
' היי ' החזרתי ' סליחה שאני מתחצפת , אבל , למה את בחדר ארונות שלי ?' אמרתי טיפה בחוצפה
' קים ?! ' היא צעקה לפתע
' כן ? אנחנו מכירות ?' שאלתי , מופתעת מהצעקה שלה
' את לא זוכרת אותי ? טוב עם היית במקומי גם אני לא הייתי רוצה לזכור את עצמי .. ' אמרה ופנייה ניהיו חיוורות ..
' רגע , טליה ? ' אמרתי חוששת שאולי אני טועה בשם ..
' כן , אז את זוכרת אותי , טוב החיים מתהפכים ' אמרה והסתכלה על הריצפה..
' אני לא מבינה ' אמרתי
' את זוכרת ? ' שאלה
' כנראה שלא ' השבתי
' אני לא מתפלאת ' אמרה
' סליחה ? ' אמרתי , היא מתחצפת אלי עכשיו ? אני בכלל לא מכירה אותה ..
אחרי שתיקה ארוכה שארכה כ-5 דקות בערך .. הצלחתי להבין מי עומדת מולי .. לי וטליה היה עבר ביחד , או יותר נכון להגיד בנפרד , היינו סוג של אויבות , תמיד היינו מציקות אחת לשנייה , אף פעם למעשה לא הצלחנו להיסתדר , לעומת זאת הורינו היו חברים טובים עוד מלפני שנולדנו כך שאת כל הילדות חיינו ביחד , היינו חברות טובות , אבל כמו כל חיים של בן אדם , גדלנו .. היא נהייתה אימו – פריקית כזאת , היא הייתה חותכת ורידים , מגיל צעיר היא הייתה שמה שחור על הפרצוף , אני זוכרת את הפוני שלה , הוא היה לצד ואף פעם לא ראו לה את העין , תמיד פחדתי ממנה , אני לעומתה הייתי הנסיכה , זאת שמקבלת מה שהיא רוצה , מתלבשת יפה ולא כל הזמן רק בגדים שחורים , הייתי חביבה יותר ממנה , תמיד הייתי יותר .. כל פעם שהיא ניסתה לעשות לי משהו איך שהו הגורל החזיר לה בשמי .. לדוגמא , היה יום אחד שהיא ישבה בקפיטריה של בית הספר , בהפסקת הצהריים ואני ישבתי כמה כיסאות לצידה עם לולה .. היא ביקשה כמו תמיד מים עם קרח ואני ולולה כמובן , מילקשייק וניל האהוב על שתינו .. טליה לא ישבה לשתות אלא לקחה את המים הלכה מאחורי ושפחה את הכל על ראשי ..
בוא נגיד שהצלחתי להתעשת על עצמי מלקלל או להרביץ לה ..
אחרי כמה שעות בבית ספר , היה לנו שיעור חינוך גופני , כלומר ספורט ..
אני לא יודעת איך הגיעה המצב שיש בדיוק מעליה סל ענק מלא בכדורים ( כמו בבריכות כדורים )
במקום לראות לאן היא הולכת היא היסתכלה עלי , היסתכלתי עליה ואחר כך עם הכדורים .. התחילתי ללכת , ופתאום כל הכדורים נפלו עליה .. כולם כמובן היסתכלו עלי , לא יודעת למה תמיד חשבו שזאת אני , והפעם הרגשתי שזה לא אני אלא המלאך ששומר עלי .. הסל פשוט נקרע שכהיא הייתה מתחתיו .. הרגשתי שהחזרתי לה .. וכל מה שיכולתי לעשות באותו הרגע היה פשוט לצאת האולם הספורט עם חיוך מרוח לי על הפרצוף והמון גאווה .. זה היה מחזה שלא רואים כל יום .. מחזה שכדאי שנראה בכל יום ..
תמיד הייתי מחזירה לה באיזהי דרך .. עד אותו היום שהיא עשתה לי את המעשה הנורא ביותר .. מאותו היום נפרדתי ממנה , כלומר עברתי דירה .. אני הורי ומשפחתה ארזנו את חפצינו .. ההורים שלנו בחכיחו אותי ואת טליה לסדר ביחד את חפציי .. אחרי רבע שעה של שתיקה ומבטים מאויימים מצד שתינו .. החלטתי לעשות הפסקה , היא לעומתי לא רצתה והמשיכה לארוז את חפציי ..
הלכתי לשתות ולאכול חטיף .. ישבתי בערך חצי שעה בלי לעשות כלום , לא היה בא לי לחזור ולראות את הפרצוף השחור מהאיפור שלה ..
חזרתי לחדרי וחצי מהדברים שלי היו ארוזים ..
' אני רואה שהספק הרבה , בזמן שלא הייתי פה ' אמרתי בטון מאיים
' תגידי תודה , ושתקי ' היא החזירה באותו הטון טיפה יותר לגלגני .. גלגלתי את עניי והמשכתי לארוז ..
והינה הגיעה שעת הגאולה .. השעה בא אני נפרדת ממנה ופוף העולם שלי נהיה יותר טוב .. הורי נפרדו מהוריה .. ואני והיא ישבנו בצד ושתקנו , כל אחת בפינה אחרת של החדר בלי הרהיטים או התמונות ..
אחרי כמה שעות של יותר שינה באותו הגדול שלנו , הגענו לבית החדש .. פרקנו את המזוודות ואת הארגזים .. אבל לעומת הורי ואחי עמית , בתוך הארגזים שלי לא היו הדברים שלי , אלא תולעים , ורדרדות וקטנות .. הרגשתי שאני עומדת להיתפוצץ לא רק מהגועל אלא שאני לא יכולה להחזיר לה .. פשוט צרחתי , הוצאתי את גרוני מהמקום .. ישר כשהורי שמעו את צעקתי הם באו לחדרי , וכשהם ראו את הארגזים שלי , הם עמדו בשוק , הם לא ידעו מה לעשות .. הם יודעו שזו היא , בדיוק כמוני ..
הארגז בו היו את הצורים הורדרים היה שונה מהאחרים .. אחי בדיוק כמוני היה הילד הטוב , לכן הורי לא חשדו בו כלל .. אבי ישר הוציא את הטלפון שלו , שהיה באותה התקופה מאוד משוכלל … והיתקשר לאמא של טליה .. הם טיפלו בעיניין כמובן , אבל באותו היום 'המערכת יחסים' שלי ושל טליה נגמרה , מאותו היום לא ראיתי אותה , הוריה לא באו לבקר אותה כלל , אך הורי הלכו אליהם אני נשארתי אצל חברה כשהם נסעו כי לא רציתי לראות אותה , רציתי לראות את לולה .. אבל לולה לעומתה הייתה באה לבקר רבות! היינו מדברות כל יום לפחות!

' רגע , טליה ? ' אמרתי חוששת שאולי אני טועה בשם ..
' כן , אז את זוכרת אותי , טוב החיים מתהפכים ' אמרה והסתכלה על הריצפה..
' אני לא מבינה ' אמרתי
' את זוכרת ? ' שאלה
' כנראה שלא ' השבתי
' אני לא מתפלאת ' אמרה
' סליחה ? ' אמרתי , היא מתחצפת אלי עכשיו ? אני בכלל לא מכירה אותה ..
אחרי שתיקה ארוכה שארכה כ-5 דקות בערך .. הצלחתי להבין מי עומדת מולי ..
' אז שוב מתראות , השתנת אני חייבת לומר ' אמרתי , ניסיתי אולי להתחיל שיחה .. השתיקה הזאת הטריפה אותי ..
' כן , את יודעת להיות פריקית , אימו או איך שאת קראת לי בעבר זה לא בדיוק הדבר הכי מלהיב שיש ' אמרה וגיחכה ..
' אני בטוחה ' אמרתי ' זה למה את פה ? ' שאלתי
' אני עובדת על הספינה .. שזאיין .. ' היא עצרה לכמה שניות והמשיכה ' רגע , רגע , רגע …. אז את חברה של זאיין ? אני לא מאמינה! ' אמרה וחייכה חיוך חושף שיניים ..
' כן , זאת אני .. את יכולה להסביר לי רק למה את בחדר הארונות שלי , לבנתיים לפחות ? ' שאלתי
' כן , אז כמו שאת יודעת אני עובדת על הסיפון , בתור העוזרת האישית שלך והסטייליסטית ..' אמרה והחיוך ירד מפניה , את סוף המשפט אמרה בשקט ..
' כמו שאמרת החיים מתהפכים ' השבתי במעט חוצפה ..
' טוב , בכל מקרה , הכנתי לך פיג'מה , יש לך מקום להיתלבש ממש פה ' אמרה והצביע על הדלת של הארון
' פה ?' שאלתי זה הריי חלק מהארון לא ?
' תפתחי אותה ' אמרה וחייכה
' פתחתי את דלת הארון ומלפניי היה החדר הלבשה קטן וחמוד בצבע סגול .. בתוכו היו מקום לתלייה , שולחן קטן , שטיח סגלגל ונעים ששרועה בכל רחבי החדר וספסלון סגלגל קטן מבד ..
על הקיר היה שלושה לחצנים , על כל אחד היה חתום למה הוא משמם , הראשון היה אור , השני היה חימום והשלישי היה מוזיקה .. החימום כמובן כבר היה דלוק והאור גם הוא .. לחצתי על לחצן המוזיקה , וברקע התנוסס השיר האהוב עלי , Tell me a lie .. חלק גדול בשיר זאיין שר לכן אני אוהבת אותו..
התלבשתי למשמע השיר שליטף את אוזניי ..
יצאתי מהארון ( כמה שזה נשמע רע! לא במובן הזה בבקשה! ) , אמרתי להיתראות לטליה , ומשום מה נתתי לה חיבוק , הרגשתי שהתגעגעתי אליה … השמכתי במזדרון לכיוון החדר שלי ושל זאיין , אבל משום מה שמעתי קולות מהחדר של הממתקים ..
נכנסתי ולחדר ולא הופתעתי ממה שראיתי ..


תגובות (5)

תמשיכי פרק מהמם

08/11/2012 13:32

מה פתאום לפרוש ???? תמשיכי לכתוב אהבתי מאד פרק מדהים ממני בקי ♥

08/11/2012 13:49

טוב שמעי עכשיו קראתי את כל הפרקים שלך והתאהבתי (: תמשייכייייי

08/11/2012 14:57

תמשייייייכיייייייי

09/11/2012 04:42

תמשייייכייייי !!

09/11/2012 06:12
14 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך