אהבה ממבט ראשון – פרק 8

הקירות היו צבועים בצהוב בהיר , ועליו היה הרבה תמונות , של זאיין .. אבל מה שתפס את עייני היה תמונה של זאיין עם משהו מוכר , הלכתי קרוב וראיתי תמונה של זאיין עם ….

עם האב בית .. היה לי צמרמורת בכל הגוף , הרגשתי שאני לא מצליחה להחזיק את רגליי , הרגשתי סחרחורת .. לא האמנתי , איך הוא מכיר אותו ? למה הוא מכיר אותו ?
'הינה הבאתי לך חולצה שקצת גדולה עליי , היא תיהיה כמו שימלה עלייך ' אמר וקרץ לי ..
הוא כבר היה לבוש במכנס טרנינג וגופייה לבנה , שהבליטה לו את הקוביות ואת גופו השרירי..
הוא הראה לי איפה החדר אורחים , חייך אליי וסגר את הדלת ..
לבשתי את החולצה שהוא הביא לי , היא הייתה ענקית עליי .. היא הייתה מצמר אפור ,רעועה , כנראה הוא לא לבש את זה הרבה זמן ..
אבל לא יכולתי לחשוב אפילו כמה אני נראת נורא עם זה , כל מה שחשבתי עליו היה התמונה , איך הוא קשוב לזאיין ?!
החלטתי שאני ירד למעטה ויישאל את זאיין , איך הוא מכיר אותו .. החדר אורחים היה בסוף המסדרון , הלכתי ושמעתי רעשים מאחד החדרים , הדלת הייתה קצת פתוחה , פתחתי אותה עוד קצת כדי ליראות מי בפנים, רק אני וזאיין פה נכון ? פתחתי את הדלת, וראיתי את לואי ואלינור ( מי שלא זוכר מאיפה היא מכירה אותם , זה מהפרק שהם היו בלימוזינה בדרך לנשף ) הסמקתי קצת , לא חשבתי שהם גרים ביחד , אלינור באה אלי ונתנה לי חיבוק ..
' זאיין אמר שאת באה , אבל לא שמענו שנכנסתם , ברוכה הבאה לבית של הבנים ' אמרה וחיוך רחב היה על פניה .. החזרתי לה את חיוך קטן והלכתי .. לא רוצה להפריע לזוג החמוד הזה (;
המשכתי במסדרון , ירדתי במדרגות , וראיתי את זאיין במטבח .. במשל משהו מריח טוב , קים לזכור לשאול אותו איך הוא מכיר את האב בית!!
' היתלבשת ' אמר, חייך והמשיך ' אני מכין חביתות , את רוצה נכון ? '
' ברור , לא אכלתי כל היום , מה השעה בכלל ? ' שאלתי , לזכור לשאול אותו על האב בית , לזכור לשאול , נוו כבר איתי !!!
' חמש וחצי ' אמר
' אהה , אתה יכול לבוא רגע ? אני צריכה לשאול אותך משהו ' אמרתי בזמן שהוא מוזק את החביתה לתוך צלחת זכוכית לבנה עם נקודות כחולות ..
' רק רגע ,אממ רגע .. הינה אני בא ' אמר ובא אחרי לעבר התמונה ..
כשעמדנו מול התמונה , וחיוכו גדל ..
' מי זה ? מאיפה אתה מכיר אותו ?' אמרתי במהירות
' זה ' והצביעה על התמונה , 'זה אבא שלי , אנחנו לא דומים ? ' אמר בצחקוק
' זה , זה , זה אב..בא ש..לך.. ? ' גמגמתי , רציתי לרוץ משם ולא לחזור , לא לדבר עם זאיין , אפילו שזה לא הוא , אני לא יכולה להיות איתו , אני חייבת ללכת .. אסור לי להיות בבית הזה .. למה זה מגיעה לי?!
' קרה משהו ? ' הוציא אותי ממחשבותיי
' אנ..י. אניי… אני צריכה ללכת ' אמרתי והתחלתי לרוץ לעבר הדלת ..
' רגע.. לאן את הולכת ? ' אמר
יצאתי מהבית , בשעה כזאת כבר קריר בחוץ , פתחתי את השער אבל לפני שיצאתי הוא תפס בידי , שילך מפו אני לא יכולה להיסתכל עליו , הם כל כך דומים !! איך לא שמתי לב לזה לפני כן ?! אני לא מאמינה ! אני כל כך טיפשה ..!
' מה קרה ? ' הוא שאל ' אני עשיתי משהו ? אני מצטער , רק תגידי מה עשיתי ' המשיך
' זה לא אתה , אל תיצור איתי קשר , בבקשה זאיין , אני צריכה זמן ' אמרתי ורצתי לפנימייה ,בלי להיסתכל לאחור, כמה שיותר מהם , רציתי לשכוח ממה שקרה עכשיו ..

נקודת המבט של זאיין
היא הסתכלה על התמונה , היא יפה – מיוחד כזאת ..
אמרתי לה שזה אבא שלי …
אבא שלי היה בעבר , מוכר סמים .. לעיתים קרובות הוא היה חוזר הבייתה שתוי .. הוא היה הולך למועדונים רבים שהיו באזור .. המצב הכלכלי שלנו לא היה בשמיים , יותר קרוב לאדמה ..
רק ואמא שלי הייתה עובדת , היא הייתה מוכרת בחנות בגדים .. אבא לא עשה כלום , רק התבטל בכורסא שלו , כשהייתי חוזר מבית ספר , הייתי כמו משרת שלו , הייתי צריך לעשות בדיוק מה שהוא אומר , בלי להיתווכח .. לפעמים הייתי משתגע .. הוא לפעמים היה שוכח את שמי או קורא לי משרת..
עד גיל ארבע עשרה הייתי עובד אותו ..
בגיל ארבע עשרה , הלכתי עם כמה חברים למועדון בלילה , וראיתי אותו , את אבא שלי , עם הנערת ליווי , הוא עמד ביחד איתה על רחוות הריקוד , ופשוט היתפשט , הוא נתן לכולם לגעת בו , שכחתי לציין שאבא שלי היה נראה צעיר , אבל בעצם היה בן 39 באותו זמן , חיכיתי שהוא ירד מהבמה .. כשהוא ירד מהבמה הוא ראה אותי , הוא עמד כמו פסל , הוא לא ידע שאני בא למקומות כאלה ..
אבל אני לומד הכל ממנו.. הלכתי אליו וביקשתי שיסביר מה ראיתי עכשיו ..
הוא הכריח אותו לא להגיד שום דבר , בעזרת מכות ..
אחרי כמה שבועות לא יכולתי יותר לשמור בבטן , ופשוט אמרתי לאמא שלי , היא אמרה , שאני מדבר שטויות , אבל אז היא דיברה עם אבא , והוא הודה .. אני זוכר את הפרצוף שלו , איך הוא היסתכל עליי , כאשר דיבר עם אמא , אמא הייתי יודעת להוציא ממנו מה שהיא רוצה ..
הם לא דיברו חודשיים , ולאחר מכן היתגרשו .. אני שינתי אצל חברים , ולפעמים ברחובות , אבל זה היה הרבה יותר טוב מלהיות בבית אחד עם האבא הזה ..
אחרי שלוש שנים , בלי לראות את ההורים שלי או ליצור איתם קשר ..
פגשתי את אבא שלי בטור לסופר .. החלטנו לדבר .. ומאז הוא ניהיה החבר הכי טוב .. הוא ניהל
פנימייה .. והיה מרוויח טוב .. היינו מבלים יותר וחידשנו את הקשר .. סלחתי לו .. אפילו שבמשך השלוש שנים האלה , תרגלתי לעצמי מה אני יגיד כאשר אפגוש אותו .. ואמרתי .. כל מה שישב לי על הלב ..
והוא ענה לכל השאלות שלי .. מלמה הוא היה מעביד אותי ועד למה קרה מה שקרה במועדון ..

היא התחילה לשאול איך אני מכיר אותו , ועניתי לה שזה אבא שלי , מבטה היה מבולבל וכועב וטיפה כאב הופיע על פנייה .. לא הבנתי היא מכירה את אבא שלי?
היא התלחילה לרוץ לעבר הדלת אבל הצלחתי לתפוס את ידה לפני שהיא יצאה מהשער ..
אני עשיתי משהו ? אני לא הייתי פוגע בה בחיים ?
היא רצה משם בלי להגיד כלום חוץ מזה שהיא לא רוצה שאני יצור איתה קשר או שאני יחפש אותה ..
היא התחילה לרוץ .. אבל רגע, למה היא רצה לכייון ההפוך ? הבית שלה בכלל בצד השני?
מה קורה פה ? היא אמרה שיש לה דברים להגיד לי ? אבל מה קורה פה ?!