אהבה מנצחת- פרק 35

תהנו

לי: תיקח את הזמן שאתה צריך אבל מתישהו אתה תצטרך להרים אותו אתה יודע את זה נכון?
אביתר: כן, תגידי איך את רוצה שנקרא לו?
לי: לא יודעת מה בא לך?
אביתר: איתן, איך?
לי: איתן ווקר נשמע טוב. אמרתי מחייכת ובדיוק בוטן שלי התעורר והתחיל לבכות הייתי צריכה להניק אותו ישבתי על כיסא וביקשתי מאביתר שיקרא לאחות כדי שתניח אותו עליי הפעם הוא החליט הוא להוציא את בוטן קצת מפתיע שאחרי שהוא אמר שהוא פוחד הוא בא ומרים אותו אבל לא ייחסתי לזה חשיבות רק חייכתי אליו חיוך מרוצה עוד צרחה מפיו הקטן של איתן יצאה וקטעה את מחשבותיי ואז שמעתי את אביתר לוחש לו: היי, לא לבכות אבא כאן איתך וגם אמא היא עוד מעט תאכיל אותך… הוא סיים והחיוך שלי גדל ואז אביתר התחיל לדבר:
אביתר: מה מאמי על מה את מחייכת?
לי: סתם מסתכלת על שני הדברים הכי יקרים לי בעולם, אתה מביא לי אותו או שהוא יגווע ברעב?. אמרתי וצחקנו הוא נתן לי אותו ואז נשיקה ארוכה ורטובה כשהתנתקנו התחלתי להניק את איתן ואז אביתר אמר: מאמי את יודעת שהתחלתי לעבוד במאפיה?
לי: ממתי? שאלתי מופתעת ושמחה
אביתר: ביום חמישי
לי: בהצלחה חתיך שלי. אמרתי והוא נישק אותי שוב
עבר שבוע וחזרנו הביתה (לקח זמן בגלל שאיתן נולד לפני הזמן)
נקודת מבט אביתר:
עבר שבוע מאז הלידה לי לא מפסיקה להיות עם איתן לשנייה הוא ישן איתנו בחדר ולפעמים גם במיטה זה קצת מפריע כי אני לא יכול לישון לידה כי הוא תמיד באמצע נהייתי ממש קנאי, חשבתי לעמי עד שצלצל הטלפון זה היה שרון הבוס שלי במאפיה:
אביתר: הלו?
שרון: תגיד מה נסגר כבר שבוע אתה מבטל לי פה משמרות מה חשבת שאני יקבל אותך לעבודה ואתה תבטל משמרות?! הוא צעק
אביתר: תקשיב, אשתי ילדה בשבוע שעבר ורק היום השתחררה הילד נולד באמצע חודש שמיני ואני לא חשבתי אפילו על להשאיר אותה לבד! הרמתי קצת את הקול
שרון: קודם כול מזל טוב, דבר שני אם עוד משמרת אחת מבוטלת בלי ידיעתי אתה תמצא את עצמך בלי עבודה! הוא המשיך באותו הטון וניתק
איזה מנהל חרא צעקתי ולי נכנסה בדיוק לסלון עם איתן על הידיים, הניחה אותו בלול שבסלון ושאלה: מה קרה מאמי?
אביתר: סתם עזבי. אמרתי מיואש ולקחתי את איתן וישבתי איתו בספה וראיתי את לי מסתכלת עליי מהצד ואחרי דקה ככה אמרתי לה: מאמי תני לי קצת זמן לבד. סיימתי להגיד והיא עלתה למעלה נראלי קצת פגועה חיכיתי חמש דקות ועליתי עם איתן למעלה ראיתי אותה על המיטה שוכבת על הצד בחלק שלה במיטה צד ימין, התקרבתי עלייה קצת ראיתי אותה בוכה שוב שמתי את איתן בלול שבחדר ונכנסתי אחריה למיטה וחיבקתי אותה והיא לחשה מגמגמת: תעזוב אותי.
אביתר: לא רוצה. אמרתי לה כמו ילד קטן באותו הטון שהיא אמרה
היא ירדה למטה ודיברה בטלפון עם אריאל סיימה וחזרה למעלה לקחה את איתן ולחשה: אני יחזור עוד שעה אל תבוא אחרי. כאב לי לראות אותה ככה שמעתי את הדלת נסגרת והתקשרתי לקאי
קאי: אה אביה? (קיצור של אביתר)
אביתר: מה קורה אחי?
קאי: בסדר מה איתך?
אביתר: בסדר שומע רוצה לעשות על האש עם הבנות ועומר ובר?
קאי: לכבוד מה?
אביתר: לכבוד הילדים שהצטרפו למשפחה לכובד זה שיום רביעי היום תבחר משהו. אמרתי ושתינו צחקנו
קאי: אין לי בעיה מה נעשה עם הילדים אבל?
אביתר: נעשה את זה אצלנו אנחנו נכין בגינה והבנות יהיו עם הילדים בפנים.
קאי: סבבה, תגיד איפה לי היא לא עונה לי קרה לה משהו?. שאל בלחץ
אביתר: היא אצל אריאל רבנו. אמרתי מיואש
קאי: תשפוך מה קרה?
אביתר: רבתי עם המנהל שלי בטלפון ואחר כך ישבתי בסלון עם איתן ואמרתי לה שאני רוצה להיות לבד ולא סיפרתי לה על מה שקרה היא נפגעה ועלתה למעלה ואחרי שתי דקות עליתי אחריה והיא יצאה לאריאל עם איתן
קאי: מצטער אחי.
אביתר: זה בסדר אני רק לא מבין למה היא נפגעה אני מיואש ממנה
קאי: תן לה קצת זמן היא תירגע בסוף
אביתר: כנראה, תגיד יש לנו בשר או שצריך לקנות?
קאי: לא יודע צריך לבדוק
אביתר: חסר לנו המבורגר ומה לי תאכל היא צמחונית?
קאי: צריך לקנות לה טבעול (שניצל תירס)
אביתר: טוב תשלח להם הודעה בקבוצה אני ילך לקנות כמה דברים לערב ובדרך אני יאסוף את לי
קאי: טוב אחי


7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך