אהבה על הסוס עונה 2 פרק 4

מיילי אני נשבע לך שאני כל כך מצטער, בבקשה תסלחי לי, אני רק ביקשתי ממנו עזרה! לא רציתי לפגוע בך" אמר בעודו דופק לי על דלת האמבטיה
"עומר תעזוב אותי עכשיו, אני לא רוצה לדבר איתך!" כעסתי עליו והמשכתי לבכות.. ישבתי באמבטיה במשך חצי שעה ורק אז הסכמתי לצאת… עומר עוד היה מאחורי הדלת "צא, אני רוצה להתלבש!" אמרתי לו עצבנית ולא מסתכלת עליו
"לא! לא עד שתסלחי לי, כי אין לך על מה לכעוס.. אני לא ידעתי כבר מה לעשות כי רציתי לתיפתחי אליי שלא תתביישי ממני ותתייחסי אלי כמו אז, לפני מה שקרה מה שקרה.. אני מתחנן שתסלחי לי" אמר והתקרב אלי, לא זזתי ממקומי והוא התקרב אלי עוד, הצלחתי להרגיש את נשימותיו, הוא חיבק אותי ואני בכיתי.. עד שכמעט ושכחתי הכל, הוא הזכיר לי את זה! "אני אוהב אותך!" אמר וחייכתי אליו מבעד לדמעות
"גם אני אוהבת אותך" חייכתי אליו
`i wake up in the morning and i wonder why everything`s the same as iit was i can`t understand, no i can`t understand how life goes on the way it does` הצלצול שלי התנגן לו ברקע בזמן שאנחנו מתחבקים, ולא עוזבים אחד את השני..
"לכי תעני" שחרר אותי ממנו
"תודה" חייכתי ורצתי אל הטלפון "הלו?" שאלתי לקול המספר הלא מזוהה
"מיילי?" הקול ענה לי
"מדברת, מי זה?"
"יריב" אמר הקול.. וישר ניתקתי והטלפון נפל על הריצפה.. למה הוא מתקשר אליי בכלל???! מה נראה לו?
"מי זה היה?" עומר אמר לא מבין למה הגבתי ככה
"לא סתם, טעות במספר" חייכתי אליו "אז לאיפה יוצאים?"
"מתוקה עלי את לא תצליחי לעבוד.. אני קצת מכיר אותך, אז מי זה היה?"
"נו עומר זה היה טעות במספר, באמת.."
"טוב.. מה שתגידי, אז יוצאים היום למועדון, תתארגני ונצא" אמר ויצא
התחלתי להתלבש, שמתי חולצת תחרה לבנה, ג'ינס קצר וכהה ועקבים שחורים, אהבתי את איך שאני נראית, שמתי איפור מעושן ואחרי בושם דאורדואנט והייתי מוכנה.
"מה אתם אומרים?" שאלתי שיצאתי לבחוץ
"מהממת!" עומר אמר וניצן צחק ואמר לי גםם שאני מהממת
רצתי לניצן ווחיבקתי אותו, אחרי הכל המון זמן לא נפגשנו… "התגעגעתי אלייך" לחשתי לו והרגשתי ידיים מושכות אותי אליהם, זה היה עומר "ילד תעזוב את חברה שלי בשקט בבקשה! אני מתחיל לקנאות." אמר והוצאתי לו לשון
"יאללה, אתה מתארגן?" שאלתי אותו..
"אני כבר מאורגן" אמר וצחק
"לא אתה לא מפגר אתה עם גופיה ובוקסר, תחליף ונצא!!" צעקתי עליו ושניהם צחקו..
"אני הולך אני הולך" קם והתקדם לכיוון החדר "ניצן דיר באלאק תנסה לקחת לי אותה בטעות שאני לא פה" אמר והוצאתי לי לשון
"משוגע החבר שלך!" אמר וגיחח לעצמו "מיילי מה קורה איתך?" שאל בדאגה
"כלום לא קורה איתי" ניסיתי לחייך כמה שיותר אבל הוא עשה לי פרצוף לא מאמין "ניצן אני לא יודעת מה לעשות!!! יריב התקשר אליי עכשיו" אמרתי וירדה לי דמעה
"מה הוא רצה ממך?" אמר כועס
"אני לא יודעת, ישר ניתקתי.. אני מפחדת" הורדתי את ראשי והוא הרים לי אותו חזרה וחייך
"כל עוד אני ועומר פה, לא יקרה לך כלום! מחר אני הולך לטפל בו, על חשבוני!" חיבקתי אותו והוא נשק לי על מצחי..
"תודה" אמר וחייך.
`i wake up in the morning and i wonder why everything`s the same as iit was i can`t understand, no i can`t understand how life goes on the way it does` היה לי עוד הפעם טלפון… אבל הוא היה בחדר
רצתי לבפנים וראיתי שכבר עומר ענה ונהיה עצבני
"אני נשבע לך! עוד פעם אחת אתה מתקשר אליה וזה יהיה הסוף שלך!" צעק "זה לא מעניין אותי מה אתה אומר!! יריב אני נשבע לך שאני אהרוג אותך! שתקתי מספיק בקשר למה שעשית לה, אבל עכשיו זה כבר נהיה יותר מידיי!" צעק וניתק
"בגלל שהוא התקשר לא אמרת לי?" שאל ומבטו עדיין היה עצבני הנהנתי בראשי והורדתי אותו הוא התקרב אלי וחיבק אותי "אל תפחדי, אני איתך נסיכה שלי והוא לא יתקרב אלייך!"
נישקתי אותו ואחרי איזה חצי שעה שהוא התארגן הכוסית שלי יצאנו.. "וואו ממש כוסית אפשר להתחיל איתך?" ניצן שאל אותו וצחקנו
"נייצן באמא שלי תזהר אנימספיק חם!" אמר עצבני ונתן לו כאפה חיבתית על ראשו
"עומר!!!!!!" הוא צרח עליו ושניהם צחקו
"דיי כבר שני מפגרים, אפשר לצאת כבר?" שאלתי והם הרימו את ראשם
"כן, כן אנחנו באים" אמרו יחד וצחקתי מהתיאום המושלם..
"עומר רק שלא תעבור לי פתאום לצד השני.. ניצן תיזהר ממני!"
"מיילי אני לא יודע מה נראה לך אבל אני לא הומו.. יש מצב שחבר שלך, אבל אני מודע למיניות שלי" צחקנו והלכנו.
ושמה, כבר היה בלתי נשכח!