אהבה על הסוס- פרק 18, פרק סיום העונה

"איפה היית??"
"עם אבירן בחוץ, יצאנו להתאוורר כי היה לנו חם.. למה?"
"חיפשתי אותך! אל תיעלמי לי שוב, ובטח לא עם אבירן!!!" יריב צעק עלי, ולקח אותי לבחוץ כשמחזיק את זרועי בחוזקה
"מה יש לך, שחרר אותי!"
"מה עשיתם?? למה יצאתם לבחוץ?"
"אמרתי לך כבר, היה לנו חם אז יצאנו לבחוץ ואחרי כמה דקות שהתאווררנו חזרנו לבפנים! מה יש לך???! תעזוב לי כבר את היד"
"אני לא מאמין לך, מה עשיתם???" אמר ממשיך להחזיק את ידי
"את מכאיב לי! תשחרר לי את היד!" צעקתי עליו, וניסיתי לשחרר אותה בכוח
"קודם תספרי לי!"
"אין לי מה לספר לך! אני עם אותה הגירסה ואין לי מה לשנות אם זאת האמת!" צעקתי עליו ובסופו ל דבר השתחררתי "זה נגמר!" צעקתי לו ורצתי לבפנים… אבל הוא עצר אותי מחזיק בידי שוב..
"נראה לי שהתבלבלת, אני אגיד פה מתי זה נגמר ומתי לא! מובן?" שאל והרים את ידו, ונתן לי בוקס בלחי… נפלתי על הריצפה המומה! ודמעות של כאבים ירדו לי..
"מה עשית??? אתה יודע שזה לא מגיע לי! למה??" אמרתי בוכה
"זה מגיע לך כי בגדת בי! עם אבירן, ואני בטוח שגם עם עומר! את פשוט @#%$$%^" הייתי בשוק, מי הוא בכלל שיגיד לי דבר כזה
"אני חוזרת על עצמי, זה נגמר בינינו וזה סופי!!" צרחתי עליו נתתי לו סתירה וניסיתי לברוח ממנו לבפנים, אבל הוא החזיר אותי אליו, אחז במותני ונישק אותי, בכוח! ניסיתי להתנגד אבל לא הצלחתי….
"היום בלילה את באה אלי, לישון אצלי!!! אם את לא באה את תצטערי על זה! את צריכה לפצות אותי על הרבה דברים!!!" אמר ונישק אותי שוב ואחז את ידי "עכשיו חוזרים לבפנים ומתנהגים כאילו כלום לא קרה, ואחרי זה שחוזרים את הולכת להביא בגדים ובאה אלי! מובן????" צעק ומשך אותי לבפנים שידו אוחזת בידי חזק ואני מנגבת את דמעותיי
'תבוא איך שיורדים מהאוטובוסים לחדר שלי! אני צריכה לדבר איתך!!!' שלחתי לעומר הודעה בזמן שאני רוקדת עם יריב
'הכל בסדר?' שלח חזרה, בדאגה
'הכל לא בסדר! אסור לי לדבר איתך ובטח לא כאן, ישר אצלי בחדר, בלי שיריב או אף אחד יידע… אתה הולך לחברה או משהו!' החזרתי לו והוא הסתכל עלי ישר ואני הורדתי את ראשי וניגבתי את דמעותיי ומסתירה את עיני הנפוחה במקצת
'אני דואג לך! תסבירי לי מה קרה, למה את בוכה?' הוא ראה שאני מסתכלת על ההודעה אבל לא עניתי עליה, לקחתי את יריב והלכנו לשבת על הבר, כאשר אני לא מחליפה איתו אפילו לא מילה אחת, נגעלת ממנו אחרי כל הדברים שהוא עשה לי ברבע שעה הזאת
"אני יכולה בבקשה אבסולוט עם XL?" ביקשתי מהברמן, לא מסתכלת על יריב לאישור
"כן שניה אחת בובה.." המלצר חייך אלי והלך להביא לי את מה שביקשתי
"תודה רבה" חייכתי אליו חיוך גדול ומבסוט והוא אליי וחזר לעיסוקיו.
"עכשיו גם איתו???" יריב צעק עלי
"מה יש לך??! שמביאים לך משהו אתה אומר תודה ואם אתה יכול אתה גם מחייך!" צעקתי עליו חזרה וחזרתי להתעלם ממנו.
"מה קורה?" פתאום שאלו אותנו, זיהיתי את הקול.. זה היה עומר!!
הסתובבתי אליו והוא בחן את פני ויריב הסתכל עלי במבט כועס..
"תקשיב גבר, אנחנו חשבנו ללכת מחר בבוקר לים ולהבריז מהיום הזה של ההרצאות, בלי שהמורות ידעו.. מה אתה אומר?" שאל וכל שניה מעביר את עיניי ממני אליו
"מממ נראה לי שכן! תודה גבר" חייך אליו ואז עומר הסתובב אלי…
"הכל בסדר?" שאל מתעניין
"כן" החזרתי תשובה קרה ועומר ישר הבין שמשהו לא בסדר
"אני יכול להצטרף אליכם קצת, אין לי כוחות לרקוד" עומר אמר מתנשף… אייי שחקן גרוע הוא תמיד היה. יריב ישר הביט עליו עצבני "תירגע גבר, לשתי דקות אני מזמין לי לשתות!" וחייך… נשמתי לרווחה "מה את שותה?"
"הרגיל שלי אקס אל עם אבסולוט"
"אני יכול שלוק?"
"כן בטח תטעם" חייכתי אליו והושטתי לו את המשקה.. יריב הסתכל עלי בפרצוף של 'חכי חכי למה שיקרה לך אחרי זה' ואני לא הבנתי מה הוא רוצה מחיי… מה עשיתי עכשיו שהוא עצבני עלי שוב..
"הלכתי לשירותים" אמרתי וקמתי ורצתי… פשוט ברחתי משמה… לא יכולתי להיות עם האידיוט הזה שוב יותר… רציתי רק לברוח ממנו, מה הוא חושב שהוא מרביץ לי???! חתיכת דביל שכמותו
הצצתי מהמסדרון של השירותים וראיתי את עומר ויריב עוד מדברים, ויריב במבט עצבני ועומר עם מבט תמים… הייתי חייבת להישאר עוד, לא יכולתי להיות בסביבתו של יריב..
'תלך משמה! אל תישאר איתו!!!!' שלחתי לעומר
'לא! הוא הולך לשלם על מה שהוא עושה!!! הוא לקח לי אותך והוא ישלם על זה!' החזיר לי תשובה ואני חייכתי לעצמי
'בבקשה אני מתחננת! לך משמה!!!! אני סובלת מזה אחרי זה, לא אתה!' אמרתי וירדו לי דמעות.. הסתכלתי על עצמי במראה רואה איך נהיה לי סימן כחול ליד העין
הלכתי אל המורה, התחננתי ממנה שאני אלך לחדר, אמרתי לה שאני לא מרגישה טוב, שאני עם סחרחורות.. והיא בסופו של דבר הסכימה לי.. וקראה לעומר… כי הוא נחשב עבורה כבן אדם אחראי ללוות אותי.. ביקשתי ממנה שיריב יקח אותי, אבל היא לא הסכימה.. אז הייתי חייבת ללכת איתו.
יצאנו ועלינו על המונית…
'לא הרגשתי טוב, המורה ראתה אותי לבנה אז היא שלחה אותי הביתה, וביקשתי ממנה שתלך איתי אתה אבל היא לא הסכימה, ושלחה אותי עם עומר… אני מתחננת שלא תכעס, היא לא הסכימה לי!' שלחתי ליריב מקווה שיאמין לי
'נדבר על זה בערב! יש לך המון על מה לפצות אותי, ואני מקווה שאת מוכנה לכל זה!' שלח חזרה והדמעות שלי ירדו.
הסתרתי את הסימן שליד עיניי עם היד ועומר רק חיבק אותי.
"רוצה להסביר לי מה קרה?" אמר וניגב לי את הדמעות… הוא הוריד את ידי מפניי וראה את הסימן "מי עשה לך את זה???" אמר עצבני
"יריב… הוא נתן לי בוקס כי חשב שבגדתי בו איתך ועם אבירן… הוא.. הוא לא נורמאלי!!! הוא צועק עלי ואחרי שאמרתי לו שגמרנו הוא תפס אותי חזק בידיי ונישק אותי ואז אמר שלא גמרנו עד שהוא מחליט על זה, ושאני חייבת לבוא אליכם בלילה לישון אצלו ולפצות אותו על כל מה שעשיתי לו ואם לא זה יתנקם בי ושאני אסבול" אמרתי לו והתחלתי לבכות שוב…
עומר נהיה אדום מעצבים… "את לא הולכת!"
"אני.. אני חייבת! עומר אני לא רוצה שהוא ירביץ לי שוב! ועוד אחרי שבאת לשבת לידי! למה??!" אמרתי ממשיכה לבכות ונותנת לו בוקסים חלשים על החזה והוא רק מחבק אותי.
"אני הייתי חייב! הייתי חייב לבוא לראות שאת בסדר!!!! לא חשבתי שזה עד כדי כך, והוא צעק עלי אחרי זה שהלכת שאני אתרחק ממך, ושאני אפסיק לנסות לפתות אותך ואני רק הכחשתי את זה" הוא אמר מחבק אותי
"הכל יהיה בסדר" אמר מחייך אלי את החיוך שידע שתמיד מרגיע אותי.
"בואי, אני אשאר איתך קצת, תלכי לישון.. ושהם יגיעו אני אבקש מאביתר לסמס לי ואני ישר אלך לחדר שלי, ואשכב במיטה… אל תדאגי אני אשמור עלייך שלא יקרה לך כלום! אני מבטיח לך!" אמר ונתן לי נשיקה על הלחי… סובבתי אותו אלי ונתתי לו נשיקה חמה על השפתיים ושנינו נהנינו ממנה, והלכנו לכיוון המיטה, כאשר שנינו שוכבים מתחת למיטה ומדי פעם מגניבים אחד לשני נשיקה קטנה.. "אני נשבע לך, אני לא אתן לו לפגוע בך בחיים! אני נשבע לך!!!"
שכבתי מעליו וחיבקתי אותו, הוא נתן לי נשיקה, ופתח טלויזיה וליטף את גבי כמו שהוא יודע שתמיד מרגיע אותי ולבסוף נרגעתי ונרדמתי עם חיוך על השפתיים, נרדמתי כמו שתמיד היינו נרדמים רק שעכשיו אני קרובה אליו יותר מתמיד, הפעם אנחנו יושנים יחד אחד על השני מחובקים בשביל שאף אחד לא יברח, שומרים אחד על השני יותר מתמיד!
קיבלתי הודעה מאביתר, להגיד לעומר שירוץ לחדר שלו, כי יריב בדרך "קום מהר!!! הוא בדרך! תרוץ לפני שהוא יגיע!!" צעקתי עליו והוא נתן לי נשיקה אחת לקחת את הטלפון והנעליים ורץ לחדרו.. מזל שאנחנו באותה הקומה רק מספר חדרים מצומצם מפריד בין שנינו!
אחרי מספר דקות יריב התקשר.. "הלו?" עניתי בקול ישנוני
"חמש דקות את אצלי! תתארגני ותבואי!!!" צעק עלי
"אמרתי לך שאני באה, תן לי להתעורר.." אמרתי לו חזרה והוא ניתק.
נכנסתי להתקלח להוציא ממני את הריח של הסיגריות, התאפרתי ואיפרתי במיוחד את הפנס, ושמתי המון בושם דאורדואנט לקחתי טלפון ומפתח ויצאתי
אחרי חמש דקות הייתי אצל יריב בחדר.. דפקתי על הדלת והנשימה שלי נעתקה, פחדתי ממה שהולך לקרות, אחרי כמה שניות עומר פתח לי את הדלת, ולא אמר כלום רק סימן לי להיכנס.
"איפה הוא?"
"הוא במקלחת, דקה הוא יוצא" אמר והתקדם לכיוון דלת המקלחת "אחייי מיילי פה!" צעק והסתכל עלי במבט של יהיה בסדר והלך לראות טלויזיה.
אני לא מבינה במה הסתבכתי, למה לא הפסקתי עם זה ששני כבר אמרה לי, ושכולם אמרו לי להפסיק, ושהייתה לי את ההרגשה שזה לא זה ואני צריכה להיות עם עומר??? למה אני כזאת סתומה!
"היי" הוא אמר כשיצא מהאמבטיה כאשר מגבת רק על חלקו התחתון והדביק לי נשיקה שנגעלתי ממנה.. "בואי" לקח את ידי ונכנסנו לחדר.. הסתכלתי על עומר שוב והוא חייך אלי בשביל להרגיע אותי.
"מה אתה רוצה ממני?? למה אתה לא יכול לעזוב אותי?" אמרתי ודמעות יורדות לי שוב.
"אני לא יכול לעזוב אותך, אני אוהב אותך!"
"אתה אוהב אותי ומכה אותי??? איך אתה מראה פה אהבה?!" אמרתי מתרחקת ממנו כמה שיותר…
הוא דחף אותי ותקע את גבי חזק על הדלת, מנשק אותי "תעזוב אותי" אמרתי בוכה
"אני לא אעזוב, אמרתי לך שיש לך הרבה על מה לפצות אותי!" צעק עלי, וממשיך לנשק אותי, מעביר את ידו מתחת לחולצתי ופתח את חזייתי…
"מה נראה לך שאתה עושה????! תעזוב אותי!" אמרתי ממשיכה לבכות ומנסה להשתחרר ממנו
"תסתמי כבר! ישמעו אותנו" צעק עלי ונתן לי סתירה המשכתי לבכות, לא האמתי שבלילה אחד הכל התהפך לי נהפכתי לילדה מוכה. הוא המשיך לגעת בי, ואז השכיב אותי על המיטה, תוך כדי מעלה את חולצתי ואת חצאייתי, ומשחרר את מגבתו…
"למה אתה עושה את זה???!" אמרתי ממשיכה לבכות, "למה זה מגיע לי??! אני לא בגדתי בך וגם לא התכוונתי!"
"את בגדת בי! עם עומר ועם אבירן, וגם כי בא לי… כי אני מת לשכב איתך! מאז שהתחלנו את הקשר!!!!!" ממשיך לגעת בי ולהכאיב לי… ואני בוכה והוא אונס אותי… ניסיתי להרחיק אותו אבל כל פעם שניסיתי להתנגד הוא נתן לי סתירה.
לבסוף הוא גמר לעשות בי כרצונו, ואמר לי להתלבש כי יוצאים לשבת עם כולם.. אני ממשיכה לבכות, כולי נפוחה, האיפור כבר ירד לי מרוב הדמעות והפנס שלי נראה לעיניי כולם, כולי כואבת מכל מאורעות השעה האחרונה, מזה שהוא אנס אותי, הוא שכב איתי בניגוד לרצוני, כולי נפוחה מסתירות ובוקס שהוא נתן לי.. למה זה מגיע לי??! למה עומר לא היה יכול לעזור לי, להיכנס ולעצור אותו???!!!!!! יצאתי לבחוץ ויריב תפס את ידי בחוזקה והושיב אותי על רגליו… עומר שם לב לזה שהאיפור ירד ואני נפוחה מדמעות…
'מה קרה???!' שלח לי הודעה
'הוא… הוא… אני לא יכולה להגיד!' החזרתי לו תשובה ודמעה נוספת ירדה לי על הלחי..
"אני הולכת לחדר לשתי שניות לתקן את האיפור בחדר וחוזרת… רואים לי את הסימן של הפנס…" לחשתי ליריב והוא הנהן…
"תעשי את זה מהר!" אמר בכעס אבל הפעם יותר רגוע, ברור ברי הוא פרק כל עול עלי וברחתי משמה… בוכה ולא מאמינה שהוא עשה לי את זה!! הוא אנס אותי! רצתי לחדר שלי פתחתי אותו ורק אבירן היה בחדר, לא התייחסתי אליו ורצתי אל החדר לי ושל שני וסגרתי את הדלת, מאפרת את הפנים בתקווה שבדמעות יפסיקו ולא יראו את הסימן
"מה קרה??! למה את בוכה?!" שאל לחוץ… רק חיבקתי אותו חזק ובכיתי… הוא ליטף את ראשי וישב איתי ליד המיטה עד שנרגעתי… "את יכולה להסביר לי מה קרה?!"
"יריב… הוא הרביץ לי כי חשב שבגדתי בו איתך, כשיצאנו לבחוץ.. הוא נתן לי בוקס!" הראיתי לו את הסימן "ואחרי זה הוא אמר לי לבוא אליו לחדר, וכל הבנים היו שם ועומר אז נכנסנו לחדר הקטן.." הדמעות איימו לצאת שוב.. "והוא אנס אותיי ונתן לי סתירות" אמרתי והמשכתי לבכות…
'בוא מהר, היא בוכה!!' אבירן שלח לעומר הודעה
'אני בדרך' הוחזרה לו תשובה ואחרי דקה הייתה דפיקה…
"מה קרה???" שמעתי אותו שואל את אבירן לחוץ…
"היא לא תסביר לך אז עדיף שאני, יריב שכב איתה עכשיו, הוא אנס אותה והרביץ לה שוב…" אמר והא ישר רץ אלי וחיבק אותי… דחפתי אותו ממני, ניסיתי להתנגד לחיבוק שלו אבל לבסוף נכנעתי
"אתה הבטחת שלא יקרה לי כלום!!! למה זה קרה???" שאלתי ולא הפסקתי לבכות…
"הבנאדם הזה הולך למות!!! אין לו מושג עם מי הוא הסתבך! אני נשבע לך שהוא יצטער על זה" אמר ממשיך לחבק אותי ומנסה להרגיע אותי
"אני רוצה הביתה, אני לא רוצה להישאר פה!! אני צריכה את המשפחה שלי, את גולדי… אני לא יכולה להיות פה!!! אני רוצה שהכל ייגמר!" בכיתי..
'אני לא מרגישה טוב, הקאתי עכשיו… אני נשארת להירדם במיטה, ניפגש מחר' עומר שלח ליריב הודעה בשמי
'איך שתרצי… אותי כבר פיצית :P אבל לבוא את באה, מחר בבוקר נלך אני את והבנים לים גם אם את מרגישה טוב וגם אם לא!!!!!' עומר קרא את ההודעה ונהיה אדום מעצבים…
"אני מצטער שלא הייתי איתך, לא מגיע לך שזאת תהיה הפעם הראשונה ובכלל לא מגיע לך כזה יחס!! אני נשבע לך שהוא יצטער על זה!!" אמר ונישק אותי נשיקה מתוקה וחיבק אותי קרוב אליו ונרדמתי
קמתי בבוקר, מרגישה רעננה, רואה את עומר לידי במיטה מחבק אותי חזק, מגן עלי ושומר עלי!
הסתכלתי על הנייד שלי, והיו לי שמה מספר הודעות…:
'מאמי אני ירדתי למטה, יריב בא לפה לפני כמה זמן ויצא עם פרצוף עצבני כנראה כי ראה אותך ואת עומר…' שני שלחה לי
'תסבירי ליריב בשביל שלא יחשוב שבגדת בו… תגידי לו שאת לא אוהבת אותו ושזה פוגע בך כל השתלשלות האירועים הזאת!' אבירן שלח לי
'יפה לך לישון עם האקס במיטה בזמן שאת אומרת שאת לא מרגישה טוב! את תשלמי על זה' יריב שלח לי
'למה את לא עונה לי, אני דואג לך! תחזרי אלי איך שאת רואה את זה!!'
ירדו לי שוב דמעות…
הסתכלתי על השיחות וראיתי 2 שיחות מיריב ו3 מאבירן שרוצה לדעת מה קורה..
"עומר?" הערתי אותו לאט… הוא פקח את עיניו ממצמץ במהירות כאילו קשה לו לפתוח אותן… רצתי למראה, לראות את מצב פניי…הפנס שלי, הוא מכסה את עיניי הוא כחול, זה מזעזע… נזכרתי בכל מה שקרה בלילה האחרון והמשכתי לבכות, לא יכולתי להפסיק!
"בוקר טוב" עומר אמר כשנכנס אלי לאמבטיה כשראה שהדלת פתוחה.
"בוקר טוב" החזרתי לו
"קרה משהו?"
"אתה שואל אם קרה משהו????! לא מספיק מה שעברתי אתמול יריב ראה אותנו ישנים יחד, כי החברים שלי פתחו לו, והוא שלח לי הודעה שאני אשלם על זה!!!!!" אמרתי ודמעות יוצאות מעיניי
"אל תדאגי יפה, הכל יהיה בסדר, אני אדבר איתו היום ואני לא אתן לו להתקרב אלייך יותר, לא אם זה תלוי בי!!!!!" אמר וחיבק אותי, חייכתי אליו ושקעתי בתוך חיבוקו
"היום בלילה חוזרים הביתה, ואז את לא תראי אותו למשך ארבעה ימים, ככה שהכל יהיה לך מעולה!"
"ארבעה ימים?"
"כן בובה, היום יום רביעי, בדרך כלל הם נותנים לנו יום חופש אז זה יוצא על יום חמישי ואז שישי שבת חופש וראשון את לא באה כי אנחנו הולכים לאנשהו!"
"אני לא יודעת"
"מה את לא יודעת, כאילו שאני שואל אותך!" אמר מחייך
"עומר, אנחנו עדיין לא חזרנו, והקטע עם אחיי, ויריב… אני מפחדת, במיוחד מיריב, לך תדע מה עוד הוא עלול לעשות לנו!"
"אל תדאגי, הוא לא יעשה לנו כלום!"
"אתה לא מכיר אותו, עובדה שלא ידעת על מה שהוא היה מסוגל לעשות לי!" דמעות נוספות זלגו מעיניי
"אני לא אזוז ממך, אני אשאר צמוד אלייך כל היום" קירב אותי אליו ואחז במותניי "ככה, כלום לא יקרה לך!" וצחק
נשענתי על חזהו ונהניתי מכל רגע נהניתי מנשימותיו ודפיקות ליבו המתרגשות.
"אני אוהב אותך, ואני לא אתן לאף אחד להתקרב אלייך! אני נשבע!" אמר ונתן לי נשיקה על המצח
"גם אני אותך! אני מצטערת על הכל"
"מתוקה אין לך על מה להצטער, אם כבר אני זה שצריך להצטער שלא הייתי ליידך שצריך והעברתי אותך כזה גיהנום כל הימים הללו!"
'זה נגמר בינינו! אני מתחננת שתעזוב אותי!' שלחתי ליריב הודעה בתקווה שיקשיב לי
'מה השטויות האלו???!'
'לא מתאים לי היחס הזה! אני גמרתי איתך, לא רוצה לדבר איתך לראות אותך ולהתקרב אלייך!'
'מיילי זה לא מתאים לי, אמרתי לך עד שאנחנו לא סיימנו לא סיימנו!' הוא החזיר לי תשובה ואני כבר לא ידעתי מה לעשות
'אז הנה סיימנו אז סיימנו.. סלאמת!' שלחתי לו חזרה ולא התייחסתי למה ששלח לאחר מכן
"אני מקווה שזה באמת נגמר"
"באמת נקווה, אבל לבכל מקרה, הבנאדם הזה הולך להצטער על מה שהוא עשה לך! אני הולך לרצוח אותו!!!!" אמר ואמר לי להתחיל להתארגן כי יורדים למטה, ואולי נבריז מחלק מהיום
"אתה לא הולך לעשות לו כלום, מובן?"
"אני לא ממש שואל אותך! לקח לי אותך זה בסדר, אבל שהוא לקח ממך עוד הרבה דברים שחשובים לך ואת לא רצית לאבד אותם ככה ועוד להרביץ לך זה לא מתאים לי!!! על זה הוא הולך לשלם"
"אבל…"
"מיילי מספיק! הוא צריך לשלם על מה שהוא עשה לך!!!!! ועל זה אני לא אעבור בשתיקה!" אמר וחיבקתי אותו
"אני לא רוצה שתיפגע!"
"אני לא אפגע, אל תדאגי" הוא חייך אלי והלכנו להתארגן איפרתי את הפנס המזעזע ליד העיין שלי והתקלחתי ואחרי זה יצאנו לבחוץ
הגענו לכולם ושני ישר קפצה עליי "אני מצטערת מצטערת מצטערת!!!!!" חיבקה אותי ונישקה אותי "אבירן סיפר לי מה קרה, הוא לא הבין איך לא הייתי שמה לצידך! והייתי בשוק, אני מצטערתתתתת לא הייתי שמה לצידך, אני כזאת חברה מגעילה!!!" אמרה מתי שהיא לא הפסיקה לנשק ולחבק אותי
"הכל בסדר כבר… אבל יש לי המון דברים להגיד לך, על הלילה הזה שלא היינו יחד.." אמרתי ועיניי נצצו… היא בחנה את פניי..
"הסימן הזה, זה ממה שהוא עשה לך נכון???" הורדתי את ראשי ולא עניתי לה "אני אהרוג אותו! אני נשבעת לך!!!!!!" צעקה לי ואני רק חיבקתי אותה
"אויש תסתמי כבר מציקה!!"
"אז רוצה לספר לי מה קרה??"
"הוא חשב שאני בוגדת בו אז הוא התחיל להיות אלים אליי הוא נתן לי בוקס בעיין וניסיתי להיפרד ממנו וזה לא הלך והוא אמר לי שאני באה אליו לחדר לישון אצלו כי אני צריכה לפצות אותו על המון דברים ואז הגעתי אליו…" התחלתי להגיד והדמעות חנקו אותי ואיימו לרדת שוב "הוא אמר ללי להיכנס אליו לחדר, והוא התחיל לגעת בי והוא היה רק עם מגבת אז הוא הוריד אותה ולי את הבגדים ו.. הוא אנס אותי וכל פעם שניסיתי להתנגד…" אמרתי והדמעות כבר ירדו וגם ראיתי שהיא מתאמצת לא לבכות "הוא נתן לי סתירה" סיימתי ולא יכולתי להישאר שמה יותר! יריב התקדם לכיווני במהירות "אני מצטערת" אמרתי לשני ורצתי משמה לכיוון המעלית בשביל לעלות לחדרי.
המעלית הגיעה ונכנסתי אליה, אבל בדיוק שניה לפני שנסגרה הוא נכנס…
"מה אתה רוצה ממני???! מה עכשיו?" המשכתי לבכות המעלית הגיעה כבר לקומה שלי, והוא תפס את ידי בחוזקה ומשך אותי אחריו לחדר שלי
ראיתי דלת מאחורי נסגרת, ומישהו יוצא משמה, אבל לא ידעתי בדיוק מי זה… לא ראיתי כלום כבר מבעד לדמעות ואז שכבר הוא הסתובב לכיווני, יריב ואני כבר היינו רחוקים והוא משך אותי אחריו יותר בחוזקה…
"אני מתחננת! תשחרר אותי כבר!! אני לא רוצה לדבר איתך, אני לא רוצה להיות איתך, זה כבר נגמר בינינו, תעזוב אותי! לא עשיתי לך כלום!!!!" אמרתי והוא נישק אותי, העפתי אותו ממני בכל כוחי אז הוא התקרב שוב ונתן לי עוד סתירה..
"מספיק לך???" שאל וראיתי איך הדלת נפתחה בחוזקה…
"לה זה הספיק!! אבל לך אני כבר לא יודע!!" שמעתי קול וראיתי את יריב עף על המיטה ומישהו עולה עליו ומתחיל להרביץ לו… הקול היה לי מאוד מוכר, וגם הפנים, אבל לא זיהיתי כלום, רק ידעתי שהוא מאוד מוכר לי… "אתה תעזוב אותה!! לקחת לי אותה זה בסדר, אבל מה שעשית לה עכשיו זה כבר יותר מדיי!!!! אתה הולך לשלם על זה! כדאי לך לעזוב אותה!!! מובן???!" הוא צעק עליו, וזיהיתי את הקול, זה היה עומר!!!
הוא העיף אותו מהחדר שלי, וחזר אליי.. אני רק עמדתי שמה בהלם שהיד שלי על הלחי שלי, באותו המקום שבו קיבלתי את הסתירה.. "זהו יפה! זה נגמר עכשיו, עכשיו הוא לא יתקרב אלייך יותר"
"אני אוהבת אותך!"
"גם אני אוהב אותך!!!" התקרב אלי וחיבק אותי.. "מיילי, האם תרצי להיות חברה שלי?"
"הכי שבעולם!" אמרתי והתנשקנו