אהבה ראשונה

31/01/2016 1559 צפיות אין תגובות

היי:) זו הכתיבה הראשונה שלי אי פעם, אז בבקשה תיהיו חמודים ותקראו זה חשוב לי, אני אשמח שתגידו את הדעה שלכם אם זה טוב או לא ומה צריך לשפר❤
"בבקשה תחזור, אהבה ישנה שלי, אני כבר לא מכירה אותך,
אחרי תקופה ארוכה זה מרגיש שנים.
שנים שאנחנו לא מכירים אבל אני עדיין אוהבת אותך, למה????? למה אנילא מצליחה לשחרר ממך??? אני אוהבת אותך עדיין אבל אנילא מכירה אותך, הרבה זמן שלא דיברנו, וכל פעם כששלחתי לך הודעה רבנו, כמו תמיד.. בוא נתחיל מהתחלה, כמו שצריך הפעם.."
***************************
את היום הזה אני תמיד אזכור, היום הזה שחשבתי שהוא רגיל ושגרתי עד שהכרתי אותך ביום הזה, מוצש 15.8.2014, זה היה אותו רגע מביך לשנינו בעיקר לי כי יצאתי מהבית בלי שום התראה מוקדמת כדי שאני איהיה יפה לפחות, הייתי עם מכנס קצר של בנות 10 וגופיה פשוטה לבנה עם התלתליפע הלא מסודרת שלי, ואתה.. כשראיתי אותך היית אור מסנוור בשבילי,חתיך מסודר, ואני פשוטת עם, רציתי רק לברוח מהאור הזה, אתה, כדי שלא תירא אותי עם הבגדים האלה בלי איפור בלי כלום, אבל להפתעתי דווקא אהבת אתזה, והיה בנינו משהו מהרגע הראשון שראינו זה את זו, שנינו ידענו אתזה אבל לא אמרנו מילה אחד לשני חוץ משלום וחיוך מביך.
אחרי ההפוגה של המצב המביך שקרה בנינו התחלנו לדבר ומשכנו אחד את השני, לא הבנתי מה מצאת בי באותו רגע חשבתי שאתה מוזר שאתה מדבר איתי בכלל, אתה גבוה שרירי בלונדי עם גוון של חום שיער חצי קלאץ חלק ומלא ביטחון עצמי של אחד שיודע מה הוא הולך לעשות באותו רגע, ואני? גמדה עם תלתליפע וחצי קלאץ ביטחון עצמי.
מצאנו הרבה במשותף מסתבר, עלית לבית של סבתא שלך אחרי כמה זמן כי סבתא שלך הייתה צריכה אותך ובדרך הפצצת את עצמך בבושם, כשחזרת למטה הריחו את הבושם ששמת בכל הבניין, אני בחיים לא אשכח תריח הזה.
התמונה הזאת, התמונה שחברה שלי צילמה אותנו, אותי אותך ועוד שתי חברות שלי יושבים על הקיר של הבניין של חברה שלי, התמונה הזאת תפסה אותך מסתכל עלי במבט עם ביטחון כזה'אותה אני רוצה', זה הרגע שבו נפלתי, שבו התאהבתי בך.
***************************
אחרי בערך שבוע שהכרנו נפגשנו לבד, אחרי שעות שדיברנו בהודעות בשיחות בפלפון בלי הפסקה, יום ולילה, סיפרתי לך כל פיפס שקרה לי, אותו דבר אתה, אחרי כל השיחות של שעות, לא ידענו מה להגיד אחד לשני כשנפגשנו בפעם הראשונה לבד. אחרי שהתפוגגה המבוכה בינינו השתחררנו, דיברנו על אינסוף דברים וסיפרנו דברים ואפילו ריכלנו על אנשים וחברים שלנו, אבל כשישבנו אחד ליד השני בספסל וכבר לא היה לנו על מה לדבר, התחלנו לצחוק צחוק מביך ואמרת שאתה רוצה לנשק אותי אבל אתה לא יודע איך כי לא נישקת בחורה בעבר,זה הרגע ששנינו ידענו שזה אנחנו, שהוא המלאך שלי ואני המלאך שלו, בסוף נישקת אותי עם כל המבוכה של אותו רגע, שמת זין מה שיהיה יהיה וזה קרה, הרגע הקסום הזה שאני ואתה כלכך חיכינו לו, המגע של השפתיים שלך היה כלכך קסום הרגשתי שזה רק אני אתה והעולם, שכחתי מהכל לרגע, מכל הדאגות והלחצים, זה היה חלום שהתגשם. אתה החלום שהתגשם, אתה החלום שלי.
מאותו יום זה היה אנחנו, ועדיין לא האמנתי שאתה שלי, אבל אתה גרמת לי להרגיש ככה בכל שעה דקה ושנייה שהיינו ביחד.
המגע שלך, היד שלך שעטפה את כל היד הקטנה שלי וחיממה אותה עם החום גוף שלך, החיבוק שלך, החיבוק הזה שהגעתי לחזה שלך ושמעתי את פעימות הלב שלך, החיבוק הזה שאתה חיבקת לי את הראש כי הייתי נמוכה ממך ב30 ס"מ, החיבוק הזה גרם לי להרגיש ביטחון, ביטחון שלא הרגשתי קודם, את הביטחון שלך.. זו הייתה ההרגשה הכי נעימה שיש בעולם, לא רציתי שתעזוב אותי בחיים, שנשאר ככה בחיבוק הזה לנצח.
המגע שלך גרם לי להרגיש שאני רק שלך ואני היחידה שבלב שלך, שאתה רק שלי ולא של אף אחת אחרת.
אתה גרמת לי להרגיש את הביחד, את ההרגשה הזאת שלא הרגשתי בחיים, הרגשה מוזרה אבל מדהימה מכל הבחינות.
לא חשבתי שאני אמצא אותך, לא חשבתי שיגיע היום ואני אמצא מישהו שיכול לגרום לי להרגיש ככה.
***************************
"תגידי אתזה, פשוט תגידי אני רוצה לשמוע"
"אתה לא תאהב את מה שיש לי להגיד"
"אז מה תדברי אני רוצה לשמוע"
"תקשיב אני חשבתי על זה הרבה, זה לא ילך, אתה גר רחוק מידי, אנילא רוצה שתבזבז יותר מידי כסף על נסיעות בשבילי, אני אוהבת אותך אבל אי אפשר ככה…"
"זה מה שאת חושבת? בגלל זה? יש לי מספיק כסף אנילא מבין"
"אתה רצית להפרד ממני קודם.. אני קראתי את השיחה שלך עם עידן"
"אז את כן קראת.. אמרתי לך לא להכנס לי לשיחות של חברים קרובים שלי, למה לא כיבדת אתזה"
"כי לא יודעת, לא יכולתי שלא.."
"אני פאקינג אוהב אותך למה את עושה אתזה? אני יכול לעשות בשבילך הכל, אני אתאמץ יותר נופר"
"אנילא יכולה, אני מצטערת"
"טוב רק שתדעי שהייתי עושה הכל בשבילך למרות המרחק, אני מאחל לך רק טוב, הרבה ממך נשאר נופר"
הרבה ממך נשאר- שיר של לירן דנינו שהיה השיר שלנו, לא הסכמנו על זה במילים אבל זה היה ברור שזה השיר שלנו, כל פעם ששמענו אותו נזכרנו אחד בשני.
אני לא אחת שמתמודדת עם דברים, אני מפחדת מזה פחד מוות, היינו ביחד ממש קצת זמן אבל הספקנו להתאהב, המרחק לא הייתה הסיבה האמתית לפרידה שלנו.. אני שונאת את עצמי עד עכשיו שלא אמרתי לך באמת למה.. אתה פגעת בי, אתה עשית משהו שאמרתי לך להפסיק אבל המשכת וזה נהיה גרוע ופשוט בחרתי לברוח במקום להתמודד עם זה ביחד איתך.. אתה עד עכשיו לא יודע אתזה כי זה כבר לא משנה. תמיד יושב לי השאלה הזאת בראש 'מה היה קורה אם הייתי אומרת לך?' אם עדיין היינו ביחד? היינו מפסיקים לריב על שטויות? אני שונאאת את עצמיייי שלא אמרתי לך ולא התמודדתי איתך ביחד.
אהבה שנגדעה בתחילת הדרך בגללי, בגלל הפאקינג פחד שלי, אני תמיד פוחדת, אנילא יודעת אפילו ממה ולמה.
אחרי חודש שאנחנו כבר לא אנחנו אלא אני ואתה, שלחתי לך הודעה, אמרתי לך כל מה שקרה לי בחודש הזה, כמה בכיתי וחשבתי עלייך אבל לא כתבתי לך את הסיבה האמתית לפרידה.. זה היה כלכך ארוך שכבר לא הבנת מה אני רוצה אז שאלת למה בעצם המגילה הזאת, אמרתי לך אני רוצה שנחזור, לפני ששלחתי תהודעה הזאת הייתי במחשבה וביטחון שתסכים לחזור , אני יודעת שגם אתה בכית בידיוק כמוני וחשבת עלי כמו שאני חשבתי עלייך, אבל לא , טעיתי וקיבלתי כאפה כואבת, בידיוק כמו הכאפה הזאת שאבשלי היה נותן לי כשהייתי קטנה שעשיתי משהו לא בסדר, כזאת שמשאירה סימן על הפרצוף.. לא הסכמת שנחזור ולא הבנתי למה, עד עכשיו אנילא מבינה למה.. זה היה אנחנו, רק אני ואתה, איך זה קרה, אתה היית החלום שלי, אני הייתי החלום שלך, חשבנו שזה אנחנו לנצח, לפחות לכמה שנים טובות אבל לא, שנינו אכלנו אותה ובגלל מה.. בגלל הפחד שלי.
***************************
עכשיו, אחרי שנתיים, אחרי כמה פעמיים כושלות של ניסיון לדבר איתך כדי לדעת מה קורה איתך אבל איכשהו זה הגיע למצב שאתה שונא אותי ואני שונאת אותך, רבנו בכל פעם כזאת, רק שבניסיון האחרון זה הצליח דיברנו שוב בלי לריב, סיפרנו אחד לשני מה קורה איתנו ואמרנו על מה חשבנו אחד על השני וצחקנו כמו פעם, ברגע הזה, בשיחה הזאת שלנו הכל הרגיש אחרת, כיאלו לא נזכרתי בך כמעט כל יום ופנטזתי שאתה לידי מנשק אותי בעורף ובכיתי כי אתה לא שלי יותר בגללי, הכל הרגיש טוב, כל פעם שהייתה התראה ששלחת לי הודעה חייכתי לפלפון כמו מפגרת, חייכתי את אותו חיוך מפגר כשראיתי ששלחת לי הודעה שהיינו ביחד, אבל כמו תמיד בכל סוף שיחה, רבנו, אמרת שהיה כיף לדבר איתי שוב אבל זה עדיין מוזר לך שאנחנו מדברים, אמרת שאני אשלח לך הודעה עוד שנה שוב, התעצבנתי, איך אפשר שלא, אחרי השיחה הזאת זה מה שאתה פאקינג אומר לי?!
אחרי כמה שעות יצאתי עם חברים לשתות, ישבנו במקום הקבוע שלנו כשאנחנו שותים ואחרי כמה שעות קיבלתי את הסיבוב שלי ו.. ונזכרתי בך.. התחלתי לבכות שאתה בן זונה שאתה לא מבין מה שאני מנסה להגיד לך, דיברתי עליך עם פאקינג חבר של חברה שלי!! אחרי שנה ומשהו שלא דיברנו וצחקנו ככה, וככה זה הסתיים..
כשחזרתי הביתה שיכורה, חשבתי עם עצמי, ואמרתי זין שלי מה שיהיה יהיה אבל ידעתי שאני אתחרט על זה בבוקר, שלחתי לך את מה שאני חושבת כל מה שאני חושבת, שלחתי לך שאני אוהבת אותך עד עכשיו ואפחד לא יודע עלזה שנה ומשהו חוץ ממך עכשיו..
שלחת בחזרה : "למה אני?"
מה אני אמורה לענות לך??? כי אתה זה פאקינג אתההה, החלום שלי.. במקום להגיד לך אתזה שלחתי:"כי אתה באמת אהבת אותי"
ראית אתזה ולא שלחת כלום..
ומאותו רגע מביך כבר לא דיברנו יותר, אני עדיין עם תחושה לא ברורה ומאכזבת כי לא אמרתי לך את הכל, אני כבר לא מפחדת.. זה מה שרציתי להגיד לך באותן הודעות כושלות ששלחתי לך תמיד.. אני אוהבת אותך ורק אותך כי אתה זה מי שאתה ואני אוהבת אותך כמו שאתה ומה שאתה ואיך שאתה, אתה גרמת לי להרגיש מזה אהבה בפעם הראשונה, אתה האהבה הראשונה שלי אבל ברחתי כי פחדתי ממחויבות ולהתמודד עם דברים..
אבל.. אני כבר לא מכירה אותך..
"בבקשה תחזור, אהבה ישנה שלי, אני כבר לא מכירה אותך, אחרי תקופה ארוכה זה מרגיש שנים. שנים שאנחנו לא מכירים אבל אני עדיין אוהבת אותך, למה????? למה אנילא מצליחה לשחרר מימך??? אני אני אוהבת אותך עדיין אבל אנילא מכירה אותך כבר, הרבה זמן שלא דיברנו, וכל פעם כששלחתי לך הודעה רבנו, כמו תמיד.. בוא נתחיל מהתחלה, כמו שצריך הפעם.." זה, זה הטקסט שרציתי לשלוח לך תמיד, שנתחיל מהתחלה הפעם כמו שצריך, יותר בוגר, בלי פחדים, השתנתי.. זה מה שרציתי להגיד לך כל הזמן הזה. השתנתי . אבל עכשיו כבר אין טעם.. אחרי כלכך הרבה פעמיים שניסיתי, שהתחננתי שנחזור, למה שאחרי ההודעה הזאת תשנה תדעה שלך?!
אנילא מצליחה לשחרר ממך זה קשה עכשיו, בניתי חומה בראש שלי של כל מה שקרה בינינו וזה נשבר כשלחת לי הודעה בפעם הראשונה אחרי חצי שנה שנפרדנו, בניתי שוב תחומה הזאת עם סדקים הפעם וגם היא נשברה אחרי שחברה שלי הזכירה לי אותך כשהיינו שיכורות, וגם אז שלחתי לך הודעה כדי שתיזכר שאני קיימת.. שאני עדיין מחכה לך למרות שהראתי לך שעברתי הלאה כל הזמן הזה ושזה כלום בשבילי, אני נשברתי ברגעים ששלחתי לך הודעה ורבנו..
בפעם השלישית כבר לא יכולתי לבנות את החומה הזאת בראש שלי, נכזרתי פתאום בהכל, בכל הרגעים שלנו יחד הרומנטיים המצחיקים והמעצבנים וצחקתי עם עצמי, נכזרתי שהיה כלכך טוב בתקופה הזאת.. לא רציתי לשכוח אותך ואני לא רוצה עדיין,
איך אפשר לבנות עכשיו תחומה הזאת כשאנילא רוצה לבנות אותה?!
פגישה חצי פגישה, כולם לומדים את השיר הזה לבגרות, למדתי אותו בכתה י' אחרי הפרידה שלנו, והשיר הזה הזכיר לי אותי,את מה שקרה לי אחרי שהחומה שלה התנפצה.
השתנתי בשנתיים האלה, חיפשתי את עצמי אחרי עליות ומורדות בשנתיים האלה, ואני בטוחה שגם אתה.
בוא ננסה שוב, בוא נכיר אחד את השני מחדש, נתאהב מחדש…


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
17 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך