אהבה שנייה -פרק 13- (18+)

הם התנשקו, טים נישק את ליאם ברצון רב לפני שחום השיער התרומם מכיסאו, מיישר את שניהם לעמידה בזמן שהוא אחז באחורי ירכיו של טים, מושך אותו מעט מעלה והצעיר ידע מה לעשות, קופץ קלות ותולה את גופו על הגוף של האחר בעוד שהוא אחז בשערותיו הרכות של ליאם, מאפשר לו להעביר אותם למקום אחר- רק אחר כך, אחרי שהוא הונח על משהו לא ברור, הוא פקח את עיניו וגילה שהוא יושב על אחד משולחנות השיש של המטבח עצמו, מה שגרם לו לנתק את השפתיים מליאם.

"לא פה" כחול העיניים אמר ברצינות, "למה לא?" ליאם שאל בחיוך, "זה דווקא מעניין" הוא הוסיף וטים צקצק, "תעשה לי טובה ליאם" הצעיר אמר ברוגז, "אז אוותר על קינוח" ליאם מלמל בחוסר רגש מוחלט וכחול העיניים הביט עליו בהתחננות, אבל ליאם לא נשבר וטים קילל אותו חלושות, "אבל נלכלך את המקום" הוא ניסה לתרץ, לא מעוניין לקיים עם ליאם יחסי מין במטבח של המסעדה של ראיין.

"למה? אתה מרגיש כאילו ואתה חוטא?" ליאם שאל בחיוך מתגרה, "אתה לא רוצה להחזיר לראיין ולקריסטין? אחרי הכל הם שכבו בשירותים של המסעדה בשיא חוצפתם כשיש לקוחות ועובדים במסעדה" ליאם לחש, מכאיב לטים, "הם שכבו בזמן שאתה היית שם" הוא הוסיף וטים רק נשק לשפתיו, רוצה למחוק את הכל ממוחו וככה הוא אפשר לליאם לעשות את כל מה שהוא רוצה.
–

ליאם שיחרר בעיניים עצומות את הסינר ממותניו של טים, לאחר מכן הוא פתח את כפתורי הג'ינס של היושב, מאפשר לעצמו לנתק את הנשיקה רק בשביל לפשוט קודם את החולצה שלו עצמו ולאחר מכן למשוך מגופו של טים את החולצה, זורק את הבדים על הקרקע לפני שחזר לנשק אותו, מאפשר לטים לאחוז בגבו החשוף בחוזקה.

"מה תרצה לקינוח?" טים שאל לנשיקה, חושב רק על זה "אחשוב על זה יותר מאוחר, בינתיים תחשוב על איך לעורר לי את התיאבון" ליאם מלמל ונגס בשפתו התחתונה של טים שגנח קלות לפני שהמשיך לנשק אותו, רעב אליו.

וידיו נשלחו אל המכנס של טים, הוא אחז בו לפני שמשך את הבד מגופו של הצעיר, זורק את הג'ינס על הרצפה אחרי שחלץ לו את הנעליים, לאחר מכן הוא אחז בבוקסר של כחול העיניים, אוחז בו גם כן ומפשיט את הצעיר לחלוטין, גורם לישבנו החשוף של טים להרגיש את השיש החמים.

"ליאם" טים לחש לנשיקה וליאם רק שתק, ממשיך לנשק אותו מבלי באמת להגיב, וטים החליט שהוא מעוניין לעשות את זה כמה שיותר מהר, והוא שחרר את שיערו של חום השיער, שולח את ידיו אל המכנס של ליאם ופותח אותו לפני שמשך אותו מעט מטה ביחד עם הבוקסר וליאם חייך לנשיקה לפני שסיים את הפעולה, מוריד מגופו את הבדים האחרונים, חולץ את נעליו לפני.
–

"חסר סבלנות כמו תמיד" ליאם לחש וניתק את הנשיקה, יורד מטה ונושק לצווארו של טים שנאנח לעצמו בעונג, "אל תשאיר לי יותר סימנים" טים מלמל, חוזר לאחוז בשערותיו של האחר בעוד שליאם ליקק ונישק את הצוואר בעדינות, מנשק צד אחד ואז את האמצע ולאחר מכן את הצד השני, מעניק לטים מגע עדין שגרם לו לדמיין את הסיטואציה הזאת עם ראיין.

"אני אנשנש משהו בינתיים לפני הקינוח" ליאם לחש, נושק לחזהו של טים ולאחר מכן לבטנו של הצעיר שהביט עליו בחוסר אמונה, לפחות עד שהוא השתנק כשהרגיש את שפתיו החמימות של ליאם מכילות את איברו, "אהמ~" טים גנח כשליאם אחז באיברו עם ידו החמימה, מניע אותה ביחד עם שפתיו, מוצץ את איברו ברצון.

"ל-יאם~" טים גנח, שורט קלות את גבו המכופף של ליאם, מרגיש כאילו והוא נמס בתוך השפתיים של האחר, ממזמן שהוא לא זכה להרגיש מציצה, ועכשיו, כשליאם מעניק לו מציצה לחה, חמימה וצמודה, הוא לא יכל שלא לגנוח בקול, הוא לא יכל שלא לאהוב את המגע הזה, הוא לא יכל שלא לרצות עוד.

"כן" טים לחש, ממשיך לשרוט את גבו של חום השיער לפני שהוא שלח את ידו הימנית אל שערותיו של האחר, מושך אותן קלות ומאפשר לסיטואציה להיות סקסית יותר.

ליאם היה מרוצה מהמצב, הוא הכיל את איברו של טים ברצון, מכיר את הטעם, את ההרגשה, את הצורה, הוא הכיר את טים כל כך טוב שהוא ידע בדיוק מה לעשות בשביל לאפשר לטים להמשיך לפלוט גניחות רועשות, אוי כמה שליאם אהב לשמוע את הגניחות האלו, הוא עוד יותר אהב להבין שהוא זה שנותן להן להיווצר מלכתחילה.
–

"מממ~" טים המשיך לגנוח, מרגיש איך ששערותיו של ליאם מלטפות את בטנו בזמן שאיברו נרטב יותר ויותר, מתקשה במלואו, "א-אני עוד אגמור" טים מלמל, מצליח לדבר וליאם שמע את דבריו, מאפשר לעצמו לנתק לבסוף את שפתיו מטים רק בשביל להתיישר ולהביט בפניו של הצעיר, מסתכל בתוך עיניו הכחולות שהביטו עליו גם כן, "עוד" טים ביקש, אוחז בכתפיו של ליאם, "עוד?" ליאם שאל בחיוך ערמומי וטים הנהן בעיניים מתחננות, "פתטי" ליאם לחש לפני שמשך את טים, מוריד אותו מהשיש ומעמיד אותו על הרצפה לפני שסובב אותו, גבו של טים למולו.

"ליאם?" טים שאל לפני שהרגיש איך שידו של ליאם דוחפת אותו לשיש- והוא מצא את עצמו שוכב עם גופו העליון על השיש בעוד שהוא עמד עם רגליו על הקרקע.

"שקט" ליאם מלמל לפני שירד על ברכיו, גורם לטים להשתנק כשהוא הרגיש את לשונו החמימה של ליאם מלקקת את ישבנו, "ל-לא~" טים גנח בזמן שליאם פיסק את פלחי ישבנו עוד יותר, נכנס עמוק יותר וככה גורם לליקוק להיות משמעותי יותר על הרקטום הארוטי של טים.

"לא~" טים המשיך לגנוח, סותר את גניחותיו, "ל-ליאם" טים מלמל, מאגרף את ידיו ועוצם את עיניו בחוזקה כשגופו פעל לבד והוא הבליט את ישבנו עוד יותר, מאפשר לליאם גישה טובה יותר לחור הנזקק וליאם אחז בירכיים החיצוניות של האחר, מלקק ומנשק את הישבן הפנימי והחיצוני של האחר כמה שהוא רוצה, יודע שטים לא יכול להתנגד לו, במיוחד לא כרגע כשהוא אזוק חזק אליו.
–
הגוף הזה שייך לו כרגע, ליאם ידע את זה, הגוף של טים שייך לו עכשיו, אומנם הלב של טים שייך למישהו אחר, אבל הגוף שלו שייך לליאם, אך עם זאת ליאם ידע שלא משנה כמה הוא ימלא את טים, נכון לעכשיו, טים שייך לראיין, זה אולי סותר את הכל, זה אומנם מסבך את הכל, אבל ליאם ידע לחיות עם זה, הוא ידע בסופו של דבר מה לעשות בשביל שטים עוד יזדקק לו.
—

ליאם לבסוף ניתק את עצמו מטים רק בשביל להתכופף ולהוציא מהכיס של המכנס שלו שני קונדומים ושקית קטנה של חומר סיכה.

הוא פתח את הקונדום הראשון, מלביש אותו על עצמו לפני שפתח את הקונדום השני, מלביש אותו על האיבר של הצעיר המבוהל, "מ-מה אתה עושה?" טים שאל בגמגום, מסתכל מטה על המעשים של ליאם, לא מבין למה הוא צריך קונדום, "פחדת שנלכלך כאן, לא ככה?" ליאם אמר, "תגמור בתוך הקונדום" הוא הוסיף ועוד לפני שטים הגיב, ליאם פתח את שקית חומר הסיכה, מרטיב את חור הישבן הכבר רטוב של טים, מחדיר מבלי לחכות אצבע אחת.

"א-אתה ידעת ש-שנשכב?" טים שאל, מרגיש איך שהאצבע המוכרת של ליאם חוקרת אותו בפנים והוא נגס בשפתו התחתונה, מביט על המטבח הריק שהתגלה לפניו בשיא יופיו, "כן" ליאם לא שיקר וטים נאנח וכיווץ קלות את גבותיו כשליאם החדיר אצבע נוספת, "אתה מרושע" כחול העיניים מלמל לפני שגנח לעצמו, מניח את מצחו על השיש- אצבע שלישית נכנסה פנימה.

"פ-פאק~" טים גנח בנעילת שיניים, מרגיש איך שהאצבעות של ליאם נעות בתוכו בעוד שליאם נגס בגבו, מוצץ את עורו, "ל-לא" טים התחנן, "אף אחד לא יראה את זה" ליאם מלמל, שפתיו מלטפות קלות את עורו של טים לפני שחזר למצוץ את עורו של הצעיר, אצבעותיו מתחילות לנוע עמוק יותר ומהר יותר בתוך גופו החמים והלח של הגבר הגונח.

"אהמ~ ממ~ ל-ליאם~ ב-בבקשה" טים מלמל, מתחנן עם גניחותיו שליאם יפסיק להתעלל בגופו, הוא התחנן לעוד, הוא רוצה שההתגרויות יפסקו, הוא רוצה את הדבר האמיתי, הוא רוצה סקס.

"חסר בושה שכמותך" ליאם מלמל, מוציא את האצבעות מגופו של טים לפני שחדר אליו באחת, משתק אותו וגונב מטים גניחה אילמת וארוכה, חסרת אוויר לחלוטין, "א-אה" טים מלמל לאחר מספר שניות כשעיכל את מה שקרה לפני שעוד גניחה אילמת נגנבה ממנו כשליאם התחיל לנוע בחוזקה, לא מרחם עליו.

"א-אומייגאד" טים לחש, מרגיש איך שידיו החזקות של ליאם אוחזות במותניו בעוד שהוא הרגיש את הסטירות שמותניו של ליאם מעניקות ללחיי ישבנו בכל פעם שהוא השתפשף בתוכו, "מממ~" הוא גנח, ראשו מורם מעט מעלה בעוד שפיו המשיך להיות פתוח מעט.

ליאם הביט על גופו האחורי של טים בזמן שהמשיך לנוע קדימה ואחורה, מחדיר את איברו אל תוך ישבנו של טים שוב ושוב, והוא הוריד את עיניו לשם, מסתכל על איך שהוא חודר פנימה והוא חייך לעצמו, אוהב לראות איך שאיברו נעלם אל תוך גופו של טים, אוהב לחשוב על זה שהוא איכשהו מתאחד עם טים.
—

"ר-ראיין" שמו של חברו הטוב נפלט מטים ואז ליאם הבין, לא משנה כמה פעמים הוא ישכב עם טים, הצעיר לא יהיה שלו, אומנם הוא זה שממלא פיזית את טים כרגע, אבל נפשית ראיין הוא זה שממלא אותו, אומנם ליאם ממלא את טים, אבל הוא מרגיש את הריקנות בניהם, הוא יודע שטים נמצא רחוק ממנו במחשבות.

ובאותו הרגע אצבעותיו חדרו חזק יותר אל תוך עורו העדין של טים, מכאיבות לו ומחזירות את הצעיר למציאות- לא, זה לא ראיין.

"ליאם" טים אמר, שולח יד אחת אל ידו הימנית של ליאם, רוצה להרגיע אותו, אחרי הכל זה כואב, אבל ליאם אחז בידו בחוזקה, שולח את הידיים המחוברות שלהם אל השיש לפני שאחז עם אותה היד גם ביד השנייה של טים, מצמיד את הידיים של הצעיר בחוזקה ביחד על השיש בזמן שהמשיך לנוע, מונע מטים להתנגד לו.

"לי-ליאם" טים מלמל לפני שגנח בחוזקה כשליאם סטר לישבנו עם כף ידו השמאלית, משגע את גופו בעונג אלים, "ל-ליא-אממ~" טים גנח, לא יכול להתמודד עם ההרגשה הנעימה שליאם מעניק לו והוא עצם את עיניו והמשיך לגנוח, מרגיש את האיבר של ליאם כמו שצריך, מרגיש איך שהוא חופר בתוכו, חוקר אותו, פותח אותו, עושה אותו.

מרגיש כל כך טוב כשמחשבותיו הוצפו בהרגשה של כאילו והוא מעט רצוי- אומנם הוא חשב בביטחון רב שליאם מעוניין רק בגוף שלו, אבל זה עדיין עודד אותו.

לפחות הוא, במובן מסוים, רצוי.
–

ואז צלצול הטלפון שלו נשמע והוא המשיך לגנוח, "ה-הטלפון" הוא מלמל וליאם נאנח, "תעזוב אותו" הוא אמר, ממשיך לזוז בתוכו והטלפון המשיך לצלצל לעוד כמה רגעים לפני שהפסיק, אבל לא היה שקט לאחר מכן, כי טים עוד המשיך להרעיש.

צלצול נוסף נשמע, "א-אם זה דחוף?" טים מלמל והדאגה נשמעה בקולו, גורמת לליאם להיאנח בכבדות לפני שהוא יצא מגופו של טים, מאפשר לצעיר לנשום ולנוח לכמה רגעים בזמן שהוא עצמו התכופף והוציא את הטלפון של טים מהסינר, מחייך לעצמו כשראה שזה ראיין.

"מ-מי זה?" טים שאל, עדיין שוכב על השיש, וליאם לא ענה, הוא רק חדר אליו שוב ללא אזהרה, משתק אותו שוב לפני שענה לשיחה, שם אותה על רמקול ומניח את הטלפון על השיש בעוד שטים גנח, לא שם לב לכך- לפחות עד שראיין התחיל לדבר, "הלו? טים?" קולו של ראיין נשמע וטים השתתק, "טים?" קולו של ראיין נשמע שוב וליאם חייך ואחז במותניו של טים, מתחיל לנוע במהירות בתוכו וטים מהר כיסה את פיו, מונע מגניחותיו לצאת בעוד שליבו פעם בחוזקה והפרפרים הציפו את גופו.

"הוא לא עונה?" קולה של קריסטין נשמע, "לא יודע, יש רעשים מוזרים" קולו של ראיין נשמע וטים עצם את עיניו בחוזקה, לא מאמין שהוא שוכב כרגע עם ליאם בזמן שראיין נמצא בטלפון, הוא לא מאמין שלליאם היה את האומץ לענות.

"ר-ראיין" טים פלט בחוסר מחשבה, "או, טים, אתה בסדר?" ראיין ענה לטלפון, "כ-כן" טים אמר, מחזיק את עצמו מלגנוח בעוד שליאם המשיך לנוע בתוכו, לא מראה שום רגישות כלפיו.

"אתה נשמע לא טוב, אתה עוד במסעדה?" ראיין שאל בחשש, שמח שהוא התקשר לברר מה עם חברו הטוב לפני שהסרט יתחיל, "א-אני בסדר" טים מלמל, נוגס בשפתו התחתונה ומאגרף את ידיו בחוזקה בעוד שעיניו דמעו בעונג, התרגשות, חשש וכאב.

"אתה בטוח?" ראיין שאל, "כן" טים ענה, גופו העליון משפשף בשיש קדימה ואחורה בקצב התנועה של ליאם- שרק הביט עליו מלמעלה, מסתכל על השיער השחור ועל הידיים המאוגרפות, יודע שטים עומד לבכות.

"אתה עוד במסעדה?" ראיין שאל שוב, מבין שמשהו לא בסדר, יותר נכון חושב שמשהו לא בסדר, "אהמ~" טים פלט גניחה לא רצויה כשהרגיש איך גופו מתחמם עוד יותר, הגוף שלו לא יכול לעמוד כנגד הקול של ראיין, במיוחד לא כשליאם ממשיך לזוז בתוכו ולגרות אותו עוד יותר.

טים שלח את ידו אחורנית, אוחז בחוזקה בכף ידו של ליאם, מתחנן אליו שינתק את השיחה גם מבלי מילים, הוא לא היה מסוגל לנתק אותה, וליאם נאנח וניתק את הטלפון לפני שרכן מטה, נושך בחוזקה את גבו של טים.

"מממ~" טים גנח בנעילת שיניים לפני שגמר בחוזקה בתוך הקונדום, לא מצליח לשלוט בגוף שלו יותר בעוד שליאם המשיך להחדיר ולהוציא את איברו שוב ושוב, מלקק את הנשיכה ומרגיע את האזור לפני שהרגיש איך שהאחיזה של טים על כף ידו נחלשת והוא מהר אחז ביד בזמן שהתרומם, מאפשר לעצמו לנוע עוד לפני שגם הוא גמר ואחיזת ידו התחזקה על כף היד של טים- שכיסה את פניו עם ידו הפנויה, מנסה להרגיע את עצמו אבל ללא הצלחה, הוא לחלוטין לא היה רגוע, במיוחד לא עכשיו כשהגוף האורגזמי שלו עוד חי.
—-

"חתיכת מטומטם!" טים צעק על ליאם כשנרגע וליאם גיחך בזלזול ויצא ממנו, מאפשר לטים להסתובב ולהביט עליו בכעס, "איך יכולת לעשות לי את זה?" טים שאל כשעיניו הכחולות דמעו לחלוטין, "למה שיהיה לי אכפת ממך?" ליאם שאל וטים ניגב את עיניו, "צודק" הוא מלמל ודחף את ליאם לפני שהוציא את הקונדום מאיברו, הולך מהר לשירותים וזורק את הקונדום לאסלה.
–
"תכין לי פנקייקים" ליאם נשמע מאחור וטים הסתובב, מסתכל על גופו העירום של ליאם שעמד מאחוריו וליאם זרק לו מבט מזלזל לפני שזרק גם הוא את הקונדום לאסלה, "עם שוקולד צ'יפס, כמו שכתוב בתפריט" ליאם הוסיף לפני שהסתובב ושטף את ידו, יוצא מהשירותים ומתלבש, מחליט להישאר במטבח.
—

טים נכנס למטבח לאחר מספר שניות, מחזיר על גופו את הבגדים והסינר, מנגב שוב את עיניו שדמעו, "אני אכין לך" הוא לחש וליאם הנהן והביט עליו, רואה איך שטים שם את הכיסוי על ראשו לפני שהסתכל על המתכון, ליאם יכל לחלוטין להבחין ברצינות של טים שהציפה אותו.
–

טים בכה בשקט בזמן שהכין את הפנקייקים, לא מסוגל להביט על הטלפון או על ליאם, הוא ניסה להתעלם מההרגשה שהסקס הותיר מאחוריו, הוא ניסה להפסיק את כל מחשבותיו, הוא רצה לסיים עם היום הזה.
—

"הנה" טים אמר והניח על צלחת את הפנקייקים, נותן לליאם מזלג, "תאכל" הוא הוסיף וליאם הנהן ולקח ממנו את המזלג, מתחיל לחתוך את הפנקייקים עם כלי המתכת לפני שנעץ אותו בתוך הבצק המתוק, מתחיל לאכול אותו בשתיקה וטים הביט עליו ללא מילים, עדיין רוצה לשמוע מליאם תשובה חיובית.

"נו?" טים שאל, "זה בסדר" ליאם אמר, לא מסתכל עליו וממשיך לאכול וטים הנהן ולקח מליאם את המזלג רק בשביל לטעום את הפנקייקים והוא הנהן לעצמו כשלעס את הבצק המתוק, "כן, זה בסדר" הוא אמר, מחזיר את המזלג לליאם לפני שהתחיל לנקות את המטבח ביסודיות, לא רוצה להשאיר שום זכר לבישול ולסקס שהיה.
—

"אני בטוחה שהכל בסדר" קריסטין אמרה כשיצאה אחרי ראיין מהרכב, עומדים למול המסעדה, "הוא היה נשמע לא בסדר" ראיין אמר ברצינות, מכיר את חברו הטוב, "אולי לא הייתי צריך לבקש ממנו לעשות את הכל לבד" הוא הוסיף והוציא את מפתח המסעדה, פותח אותה.

"טים?" הוא שאל לאוויר הריק, "האור עוד דלוק" הוא מלמל לפני שהתחיל לחפש את טים במטבח ובחדר המנוחה, "הוא לא פה" קריסטין אמרה, מתרוצצת אחריו, "יכול להיות שהוא פשוט עם אליסון?" היא שאלה והוא חשב לעצמו ונאנח, "יכול להיות" הוא אמר לבסוף, "אני אתקשר אליה לברר" הוא אמר והיא הנהנה.
–

"הלו?" אליסון ענתה, "היי אליסון, את עם טים?" הוא שאל, "כן, אני איתו, אנחנו רואים סרט" היא צחקקה, מלטפת את שיערה של אביגייל, "די טימי~" היא מלמלה, מנסה להישמע אמיתית, שונאת את העובדה שטים שלח לה בדיוק לפני השיחה מראיין הודעה לא ברורה במיוחד שאומרת לה להציל אותו כמה שהיא יכולה מראיין כרגע.
–

"אה הבנתי" הוא נאנח בהקלה, "תיהנו, אני לא אפריע לכם" הוא אמר, שומע אותה מצחקקת לפני שהיא ניתקה את הטלפון, "אמרתי לך" קריסטין אמרה בחיוך וראיין גיחך וליטף את שיערה, נושק לראשה, "אני מצטער שפספסנו את הסרט" הוא מלמל בעצב, "זה בסדר, בוא נלך הביתה ונכין משהו טעים" היא מלמלה והוא הנהן, "נראה סרט ביחד על המיטה, ככה הכי טוב" הבלונדינית הוסיפה בחיוך וראיין הביט עליה באהבה, נושק קלות לשפתיה לפני שהוא יצא איתה מהמסעדה, נועל את הדלת והולך איתה בחזרה לרכב.
—-

טים עצם את עיניו ונאנח בהקלה, משחרר את היד שהונחה על שפתיו של ליאם בחוזקה, "מזל שניקיתי הכל" הצעיר מלמל והתרומם באיטיות מהרצפה, יוצא מהפינה החשוכה שבמטבח המסעדה לפני שהסתכל על ליאם שנעמד גם כן, "חתיכת מטומטם, בגללך הוא בא לכאן" טים אמר ברוגז וליאם גיחך, "אתה צריך להודות לי, לא ככה?" ירוק העיניים שאל וטים נאנח, "אתה אפילו לא שווה סטירה" הצעיר מלמל והתרחק ממנו, "עכשיו בוא נעוף מכאן" טים הוסיף, לוקח את הדברים שלו ויוצא מהמטבח, אחריו גם ליאם יצא והצעיר הוציא את המפתחות שלו, פותח את המסעדה וסוגר אותה שוב כשליאם יצא.
–

"תיקח אותי לבית" טים אמר, מזיז את האגו שלו הצידה וליאם לא השיב ורק הלך אל הרכב שלו, מאפשר לטים להיאנח וללכת אחריו והצעיר לבסוף התיישב במושב הקדמי לצידו של ליאם, לא רוצה להיות לבד כרגע.

"פתטי" ליאם לחש והתניע את הרכב וטים שלח לו מבט נרגז לפני שהביט על האופק, נוסע עם ליאם בשתיקה אל ביתו, וכשהם הגיעו אל הבית שלו, הוא יצא מבלי להגיד תודה, הולך אל הדירה שלו ומשאיר את ליאם לשבת לכמה רגעים בתוך האוטו- לפני שהוא נאנח לעצמו ונסע אל הבית שלו עצמו, וכל מה שנשאר לטים לעשות זה לשכב על המיטה ולספר לאליסון את מה שקרה, מתחרט על הכל.