אהבה שנייה -פרק 16-

"ראיין" טים אמר כשהוא וראיין מצאו את עצמם בחדר המנוחה של המסעדה, "מממ?" ראיין מלמל, שותה את כוס הקפה שלו, "יש לך במקרה זמן חופשי השבוע?" כחול העיניים שאל, גורם לבלונדיני להביט עליו בסקרנות, "יש לי ביום ראשון" ראיין השיב, "למה?" הוא הוסיף, "נוכל להיפגש? אני צריך להגיד לך משהו" הצעיר אמר וראיין הסתכל עליו לכמה רגעים לפני שחייך ובלגן את שיערו של האחר, "בטח שאפשר" חום העיניים אמר, "אל תראה כזה לחוץ" הוא הוסיף בשעשוע וטים גחך קלות בעוד שהוא ניסה להסתיר את ליבו הנרגש והלחוץ, אחרי הכל הוא מתכנן להתוודות בפני ראיין.

"זה משהו חשוב?" ראיין שאל לפתע וטים הביט עליו והנהן, "מאוד" שחור השיער לחש וראיין הנהן לעצמו באיטיות, "אתה לא בחובות או משהו כזה, נכון?" הוא בירר וטים גיחך והניע את ראשו לשלילה, "אז אתה הולך להגיד לי משהו טוב?" ראיין שאל בחיוך, מסרק את שיערו המבולגן של טים לפני שהוא סידר את הסיכות שעל שיערו של חברו הטוב, "כן, אני אגיד לך מחר איפה ניפגש" טים לחש, מאגרף קלות את ידיו כשניסה להתאפק מלקפוץ על ראיין שהמשיך לגעת בו בתמימות מוחלטת.
–

"דיברתי עם קריסטין על מה שאמרת לי לגבי החתונה" ראיין אמר כשסיים לסדר את שיערו של טים, חוזר ללגום מהקפה שלו, "א-אה" טים מלמל, "החלטנו באמת לחשוב על זה לעומק" ראיין הפתיע וטים הביט עליו לכמה רגעים לפני שהזיז את עיניו ממנו, "אבל החלטנו שאם זה יקרה, אז זה לא יקרה עכשיו" ראיין הוסיף והתקווה של טים חזרה אליו מעט, יכול להיות שאחרי הווידוי שלו הכל ישתנה וראיין יחשוב פעמיים אם להתחתן עם קריסטין.

"איך היה היום בלימודים?" ראיין שאל, "בסדר" טים מלמל, לא מתכוון לספר לו שהוא קצת רב עם אליסון על מה שקרה אתמול, "מעולה" הבלונדיני אמר, מסיים לשתות את הקפה שלו לפני שהוא נעמד והתמתח, "צריך לחזור לעבוד" הוא אמר בחיוך וטים חייך והנהן בזמן שהתרומם גם כן, "כן" הצעיר השיב והחזיר את הסינר למותניו לפני שהוא וראיין יצאו מחדר המנוחה, כל אחד הולך למקום שלו.
—

"חשבת על זה?" אבא של ליאם שאל, "אני אחזיר לך תשובה לגבי זה בעוד כמה ימים" חום השיער מלמל בזמן שהתיישב על כיסא בחדר המנוחה של המקום שהוא הרצה בו לפני מספר דקות, "ג'וש בכלל מעוניין לגור איתי?" ליאם שאל, "הוא לא מתנגד לכך" האב השיב וליאם נאנח, "הוא יודע שיגיעו אלי בנים, נכון?" ליאם שאל בחוצפה, שומע את אביו נאנח, "זה חייך האישיים ליאם וזה גם הבית שלך אחרי הכל, אני מניח לעצמי שלא תהיה לו את האפשרות להתלונן על כך" המבוגר השיב וליאם הנהן, "אני רק מקווה שהוא מודע לכך שאם הוא יכנס אלי לבית, אני לא אשתנה בשבילו" ירוק העיניים אמר, חושב ברצינות אם להכניס את אחיו הגדול לביתו או לא, אחרי הכל אם טים יפסיק את היחסים בניהם, אין לו כבר את הסיבה העיקרית להגיד לג'וש לא.

"איך בעבודה?" האב שאל לבסוף, "כרגיל" ליאם מלמל, "ובחיים?" המבוגר הוסיף לשאול, "גם כרגיל" ליאם אמר והאב צחקק קלות, "אתה תבוא לבקר בקרוב?" המבוגר התעניין, "יכול להיות" ליאם אמר וחייך קלות למספר מרצים שנכנסו אל חדר המנוחה גם כן, רוצים לנוח מעוד הרצאה ארוכה לפני שהם ילכו להרצות שוב בפני נערים אחרים.

"יש לך חבר" האב שאל בסקרנות, "לא" ליאם ענה והביט על המרצה ההוא שהתחיל איתו בפעם הקודמת, הוא חייך אליו קלות וליאם רק החזיר לו הנהון קצר, "אני אדבר איתך" ירוק העיניים מלמל לטלפון, "אוקיי" האב השיב, אומנם השיחה הייתה קצרה בשבילו, אבל הוא יודע שהוא לא יכול להכריח את בנו להמשיך לנהל איתו שיחה.

"להתראות" המבוגר אמר, "להתראות" ליאם השיב וניתק את הטלפון, רואה איך שהמרצה הצעיר מתקרב אליו ומתיישב לידו, "היי" המרצה אמר, "היי" ליאם השיב בחוסר רצון, המחשבות שלו עוד היו מלאות בטים.

"קרה משהו?" הצעיר שאל וליאם הסתכל עליו לכמה רגעים, "לא" ירוק העיניים אמר לבסוף, מזיז את עיניו ממנו, "דין" המרצה אמר לפתע וליאם הביט עליו בחוסר הבנה, "קוראים לי דין" הוא הוסיף וליאם הנהן, "אני כבר מניח לעצמי שאתה יודע איך קוראים לי" ליאם מלמל ודין הנהן בחיוך, "אז איך הולך עם הבחור שאתה דלוק עליו?" דין שאל בסקרנות, "למה אתה מתעניין?" ליאם שאל, "אחרי הכל אני רוצה אותך" המרצה לחש בערמומיות וליאם גיחך, "זאת עדיין לא סיבה מוצדקת להגיד לך מה הולך איתו" השרירי אמר וטפח קלות על הכתף הקרובה של דין, גורם לצעיר לצחקק, "אתה עדיין לא מעוניין לשכב איתי?" המרצה שאל וליאם הסתכל עליו לכמה רגעים, חושב לעצמו, דין נאה, יש לו גוף טוב ופרצוף יפה, האישיות שלו נראית די בסדר והוא גם מרצה לנערים, הם יכולים להיות שילוב מעניין, במיוחד כשטים מעוניין להפסיק את היחסים בניהם.

"לא" ליאם אמר לבסוף בחיוך, למרות הכל הוא עדיין מעוניין בטים, טוב, רגשות לא משתנים בכזאת מהירות, הוא יודע את זה מטים וגם מעצמו.

"אתה כל כך כן" דין אמר בצחקוק, "אבל אני אזכור את ההצעה הזאת" ליאם אמר בחיוך ודין חייך אליו ברצון, מהנהן אליו קלות לפני שהתרומם, "רוצה קפה?" המרצה הצעיר שאל, "בטח" ליאם מלמל, "תכין איך שאתה אוהב" ליאם הוסיף והאחר גיחך והלך לעמדת הקפה, מכין לו ולליאם שתייה חמה בעוד שליאם נאנח לעצמו והביט על הטלפון שלו, פותח את ההודעות הישנות מטים וקורא אותן באיטיות, הם עברו הרבה ביחד, גם אם לרוב הם רק שכבו, בסקס בניהם מוחבאים כל כך הרבה סיטואציות ורגשות שאיחדו אותם איכשהו יחדיו.
—

"אם את תמשיכי להיות עצובה זה לא יעזור" אביגייל מלמלה, מחבקת אליה את אליסון, "הוא אמר לי לסתום ולא להתערב במה שהוא רוצה לעשות" שחורת השיער נאנחה, מקבלת את הנחמה שלה מאהובת ליבה, "תתני לו לעשות את הטעות הזאת" ורודת השיער אמרה ברצינות ואליסון התרחקה מעט רק בשביל להביט בעיניה, "תתני לו להתחרט על זה, רק ככה הוא יבין עד כמה שליאם חשוב לו" ירוקת העיניים אמרה בחיוך ואליסון נאנחה שוב, "אני לא רוצה שטים יסבול" אליסון השיבה, "אני יודעת, אבל כנראה שזה מה שהוא צריך לחוות בשביל להבין את המציאות" אביגייל אמרה ברצינות, מלטפת את פניה הרכות של האחרת, "יש לו אותנו, אנחנו נעזור לו להתמודד עם זה, תאמיני לי שזה יכול להיות הדבר הכי טוב בשבילו" ורודת השיער אמרה ואליסון חזרה לחבק אותה, "אני לא רוצה שיקרה משהו רע לקריסטין" שחורת העיניים מלמלה לפתע, "וגם לראיין" היא הוסיפה, "הם זוג חמוד" אליסון המשיכה למלמל ואביגייל הנהנה לעצמה, יודעת שזה נכון.

"אני מתקשה להאמין שהווידוי של טים לא ישפיע עליהם" אביגייל אמרה, "אני מקווה שהם לא ישנאו את טים" אליסון מלמלה, "הם לא, הם בטח יהיו מבולבלים" אביגייל השיבה, טופחת על גבה של האחרת.

"מה לדעתך ליאם יעשה?" אליסון שאלה לפתע ואביגייל כחכחה בגרונה בחוסר נעימות, "לא יודעת" היא אמרה בכנות, "אני רוצה להאמין שהוא ידע מה לעשות" היא הוסיפה ואליסון התרחקה ממנה שוב, "נתמוך גם בו" שחורת העיניים אמרה בחיוך ואביגייל החזירה לה חיוך קטן והנהן חלוש, "לחלוטין" היא לחשה וניקרה את שפתיה של האחרת קלות.
—

"אתה זוכר שהבטחתי לקנות לך משהו?" ראיין שאל בחיוך את טים כשהם היו מחוץ למסעדה ביחד עם קריסטין כשהיום הסתיים, "אמרתי לך שאתה לא צריך לקנות לי כלום" טים מלמל בביישנות והאחר צחקק ולקח את התיק של קריסטין, מפשפש בו קלות לפני שהוא הוציא קופסה דקה וארוכה, "קח" ראיין אמר בחיוך וטים כחכח בגרונו ולקח את הקופסה מידו של ראיין, פותח אותה באיטיות ורואה עט כסוף שחרוט עליו השם שלו, "זה עט מזל ללימודים" ראיין אמר בקריצה לפני שהוא וקריסטין צחקקו, "קריסטין עזרה לי לבחור" ראיין הוסיף, מביט על פרצופו המחוייך של טים והוא חייך לעצמו ובלגן קלות את שיערו של האחר, "אתה עד כדי כך שמח?" הוא שאל וטים הנהן וליטף קלות את העט הכסוף, "תודה" הוא אמר בחיוך, "אני אשתמש בו כמו שצריך" הוא הוסיף ובני הזוג צחקקו בניהם והנהנו אליו, מוצאים את ההתנהגות הנרגשת שלו כמשהו חמוד.

"בוא, ניקח אותך הביתה" קריסטין אמרה ואחזה בכף ידו של טים, מוציאה לבן זוגה לשון משתובבת לפני שהיא לקחת את טים אל הרכב וראיין צחקק לעצמו והביט על הגב של שניהם, מחייך לעצמו, "שני החברים הכי טובים שלי" הוא לחש ורץ אליהם קלות, מחבק את עורפו של טים שהביט עליו לכמה רגעים בשקט לפני שחזר להביט על העט החרוט, אוהב אותו יותר משצריך לאהוב.
—

הוא הניח את הקופסה על השידה שליד המיטה, פותח אותה ומאפשר לעצמו לראות את העט שנח בתוך, "אולי זה סימן שהכל יהיה בסדר" טים מלמל לעצמו והתיישב על המיטה, מוציא את הטלפון שלו ומחייג לליאם.
—

"מה?" ליאם ענה בזמן שנהג ברכבו, מחליט לתת לדין טרמפ, "אנחנו יכולים להיפגש עכשיו?" טים שאל וליבו של ליאם החסיר פעימה, "למה?" ליאם שאל, שם לב לכך שדין מסתכל עליו, "כי אני רוצה" טים מלמל, מלטף את העט קלות, הגיע הזמן להגיד לליאם להתראות.

"פה ימינה" דין אמר, מחליט להשמיע את קולו בפני הגבר מהקו השני, מנחש שזה הגבר שליאם דלוק עליו.

טים השתתק לרגע בעוד שליאם הסתכל על דין במבט לא ברור, מבט כועס מבחינתו של דין, "ימינה ואז ישר עד שתראה פניה שמאלית, שם אני גר" דין המשיך לדבר וליאם כחכח בגרונו ופנה ימינה בפניה הראשונה, "א-אתה עם מישהו?" טים שאל, מוריד את ידו ועיניו מהעט, מביט על האוויר הריק.
"מה זה משנה לך?" ליאם שאל, "אני עסוק כרגע, אני לא אבוא אלייך" הוא הוסיף, בפעם השנייה גורם לטים להזדעזע מעצם העובדה שהוא באמת מסרב לראות אותו, "ביי" ליאם אמר לפני שניתק את הטלפון, נותן לטים את האפשרות להרחיק את המכשיר מאוזנו, "מה זה היה עכשיו?" הוא שאל את עצמו ונעמד לפתע רק בשביל לגרד את עורפו בבלבול, "הוא נפגש עם מישהו?" הוא שאל את עצמו, "ב-בבית שלו?" הוא הוסיף וכיווץ את גבותיו בבלבול לפני שניער את ראשו כשהבין לאן המחשבות שלו הולכות.

"מה אכפת לך מזה טים?" הוא שאל את עצמו ואז צחק, "ככה עדיף יותר, ככה יהיה קל יותר להפסיק את היחסים בנינו" הוא אמר והנהן לעצמו, מסרק את שיערו השחור עם אצבעותיו לפני שזרק את הטלפון על המיטה, מחליט להתפשט וללכת להתקלח, שם הוא בטוח יירגע- זה מה שהוא לפחות חשב לעצמו, כי בזמן המקלחת הסקרנות השתלטה עליו והוא לא יכל שלא להפסיק לחשוב על הקול של הגבר ההוא, יכול להיות שזה המרצה הזה שהתחיל עם ליאם? יכול להיות שליאם החליט להפסיק את היחסים בניהם עוד לפניו? יכול להיות שגם הוא עצמו לא רלוונטי יותר לליאם?
—

"הלו!" אליסון ענתה בהתרגשות כשטים התקשר אליה, "את בסדר?" טים מלמל חלושות, "כן" אליסון מלמלה בחזרה וטים נאנח לעצמו, "מצטער על מה שקרה באוניברסיטה" כחול העיניים אמר, "זה בסדר, גם אני מצטערת" שחורת העיניים השיבה בחיוך, מחייכת באושר לאביגייל ומאפשרת לה להבין שהכל בסדר איתה ועם טים.

"איך היה היום בעבודה?" אליסון שאלה, "ראיין קנה לי עט עם השם שלי עליו" טים מלמל, "באמת? לכבוד מה?" אליסון שאלה, "סתם, בגלל שאני חבר טוב" טים מלמל, "אני הולך להיפגש איתו בראשון" טים מלמל לפתע, "מה זאת אומרת להיפגש איתו?" אליסון שאלה, "אני הולך להגיד לו את האמת" טים מלמל, "אתה הולך להתוודות?" היא שאלה, מביטה בלחץ על אביגייל הלחוצה לא פחות, "כן" טים אמר ואליסון נאנחה והמשיכה להביט על אביגייל, נזכרת במה שהיא אמרה, "אוקיי, תעשה את זה" שחורת השיער אמרה וטים הרים את גבותיו בהפתעה, מופתע לשמוע את אליסון תומכת בתוכניות שלו.

"את כבר לא מתנגדת?" הוא שאל בחיוך והיא גיחכה קלות, "זה לא משנה מה אני חושבת אחרי הכל" היא השיבה והוא הנהן, "ליאם גם ככה הכיר כבר מישהו אחר" טים אמר, "למה אתה מתכוון?" אליסון שאלה והפעילה את הטלפון על רמקול, מאפשרת לאביגייל לשמוע את דבריו של טים.

"התקשרתי לליאם וביקשתי ממנו להיפגש, ואז שמעתי קול של גבר אחר" טים מלמל, "הם נוסעים לבית שלו" הוא הוסיף, "לבית של מי?" אביגייל שאלה, גורמת לטים להבין שהיא שומעת אותו, "של הבחור הזה" טים מלמל, "באמת?" אביגייל שאלה בחוסר אמונה, היא מתקשה להאמין שליאם ילך לבית של גבר אחר, היא עוד יותר מתקשה להאמין שליאם המשיך הלאה.

"באמת" טים מלמל, "הוא סירב לבוא אליי" טים ענה, "רציתי להגיד לו שנפסיק את מה שיש בנינו, אבל אני מניח לעצמי שהוא חשב על זה עוד לפני" כחול העיניים מלמל, מעט אכזבה לא ברורה בקולו, אולי עכשיו, כשהוא חושב שליאם מתרחק ממנו, יש בו איזשהי הרגשת פספוס לא ידועה.
—-
"תודה" דין אמר בחיוך כשליאם עצר למול ביתו וליאם רק הנהן אליו, מבטו לא מפוקס והוא היה נראה כאילו ומחשבותיו נמצאות במקום אחר לחלוטין, והן באמת לא היו כרגע עם דין.

"רוצה לעלות אליי?" המרצה הצעיר שאל לפתע, גורם לליאם לצאת מהבועה שלו ולהביט עליו, "מה?" השרירי שאל, "רוצה לעלות לדירה שלי?" דין שאל, מביט ברצון על ליאם שהסתכל עליו לכמה רגעים בשתיקה, "אוותר" ליאם אמר לבסוף בזמן שהחזיר את מבטו ופרצופו לאופק ודין גיחך קלות לפני שהתקדם מעט קרוב יותר אל ליאם, נושק ללחיו, "בטוח?" הוא שאל וליאם הזיז את פניו אליו, גורם להם להיות קרובים יותר, "מממ?" דין מלמל, מסתכל עמוק בתוך עיניו הירוקות של המרצה האחר לפני שעיניו ירדו מטה, מסתכלות על השפתיים של ליאם.

וליאם כחכח בגרונו, מסתכל על עיניו הנפולות של דין לפני שהן חזרו להתרומם אליו, עיניים כחולות ובהירות, בהירות בהרבה יותר מאשר עיניו של טים- וברגע הזה הוא איבד את עצמו כשהוא אחז בעורפו של דין, מקרב אותו אליו לפני שהוא עצם את עיניו ורכן קדימה, מאפשר לדין לחייך ולסגור את המרחק בניהם, מאפשר להם להתנשק במכונית של ליאם.

דין הרים את ידיו מעלה, אוחז בכתפיו של ליאם, מתקרב עם גופו העליון עוד יותר אליו, מעמיק את הנשיקה לכמה רגעים לפני שליאם חזר לעשתונותיו, מרחיק מהר את דין המופתע ממנו.

"מצטער" ליאם אמר וניגב את שפתיו, ודין נשך את שפתו התחתונה באכזבה לפני שנאנח וחייך לעצמו, "אז אתה לא רק דלוק עליו, אתה מאוהב בו" הצעיר אמר וליאם הסתכל עליו מבלי באמת לדבר, "להתראות ליאם" דין אמר לבסוף ויצא מהרכב, הולך אל הדירה שלו בעוד שליאם עצם את עיניו והשעין את ראשו לאחור, נאנח לעצמו בכבדות, "לעזאזל" הוא מלמל וניגב את שפתיו שוב, זה לא אותו הדבר כמו שהוא מנשק את טים.

מה יקרה ביום שטים יגיד לו 'ביי'? ליאם פחד לדעת.