אהבה שנייה -פרק 17- (18+)

יום חמישי הגיע, וזה היום האחרון ללימודים, אבל מה שהלחיץ את טים עוד יותר זה שיום ראשון רק הולך ומתקרב והוא עדיין לא הצליח להסדיר את העניינים בינו לבין ליאם כמו שצריך.

הוא נאנח לעצמו לפני שהוציא את הטלפון מכיסו, גורם לאליסון- שישבה למולו בשולחן הקפיטריה, להביט עליו בסקרנות, רואה שהוא מקליד במהירות משהו בטלפון, כנראה מסמס למישהו.

'ניפגש בערב בדירה שלי, אתה חייב לבוא' טים הסתכל על ההודעה שלו לפני ששלח אותה לליאם, חייב לפגוש אותו היום.
–

"הכל בסדר?" אליסון שאלה כשראתה את המבט הלחוץ של טים והאחר הביט עליה, חושב אם לספר לה או לא והוא לבסוף החליט לשמור את זה לעצמו, "הכל בסדר, אמא שלי רוצה לראות אותי" הוא מלמל בחיוך, מניח את הטלפון הפוך על השולחן לפני שהתחיל לאכול ושחורת השיער הסתכלה עליו לכמה רגעים, מנסה לפענח אותו לפני שהיא חזרה גם כן לאכול, לא בטוחה אם הוא משקר או אומר אמת.
—-

ליאם הסתכל על ההודעה לפני שצקצק בלשונו בייאוש, מניח את הטלפון לצידו על הסלון לפני שנשען אחורנית, נושף בכבדות ומביט בשקט על התקרה, "אז היום זה היום האחרון" הוא מלמל לעצמו לפני שגיחך וסירק את שיערותיו החומות עם אצבעותיו הקשוחות.

"7 שנים שנגמרות ככה" ליאם מלמל ונאנח לעצמו לפני שהתיישר לישיבה, מביט ברוגז על האוויר, 7 שנים הוא בזבז על לנסות ולהפוך את טים לשלו, נכון שהוא לא היה מושלם, הוא היה רחוק ממושלם, אבל הוא עדיין האמין שהוא יכול להפוך אותו לשלו.

אבל ראיין ניצח, מבלי שהוא יעשה כלום הוא ניצח אותו, ראיין אפילו לא מעוניין בטים, ראיין בכלל לא גיי, לראיין יש חברה, ועדיין, למרות כל זה, טים רוצה אותו.

"למה מלכתחילה נמשכתי אלייך?" ליאם שאל ברצינות, מתקשה לזכור למה בכל רגע ורגע שהוא פגש את טים, הוא נמשך אליו שוב ושוב.
אבל הוא זכר למה הוא התאהב בו, הוא לא באמת יודה בזה בכזאת קלילות, אבל זה היה ברגע הזה שטים הביט בעיניו וגנח את שמו, בפעם הראשונה שהוא אמר 'ליאם' ולא 'ראיין' במהלך הסקס שלהם, זה היה הרגע הראשון שליאם הרגיש איך שהלב שלו צונח, זה היה הרגע שבו הוא רצה לעשות את טים לשלו, ברגע הזה הוא הבין שטים הוא יותר מרק שעשוע מיני.
–
הוא לבסוף נעמד, יש לו עוד הרצאה להעביר היום, אחרי זה הוא כבר ישתה וישתכר ויתמודד מול טים.
—
טים כתב בעדינות את תוכן השיער עם העט שקיבל במתנה, הוא חייך לעצמו באושר, שמח שהוא בחר ללמוד את המקצוע הזה בשביל ראיין, הוא שמח לוותר על החלום שלו ועל ההזדמנות לפתוח את הלב בפני מישהו אחר, הוא שמח לסבול את כל השנים האלו למען אהבה חד צדדית, הוא שמח, כי הוא עדיין לצידו של ראיין, כי הוא הצליח להתמודד עם הכל ועדיין להיות חבר טוב של ראיין, כי בעוד כמה ימים ראיין יכול להיות שלו, בעוד כמה ימים הסבל יכול להיפסק ובעוד כמה ימים חלום חדש יכול להיווצר.
—

"שמעת משהו מליאם?" אליסון שאלה לטלפון כשהיא הלכה כאילו לשירותים בזמן שטים חיכה לה בחוץ, רוצה כבר ללכת לעבודה, "לא, למה?" אביגייל שאלה, מציירת על לוח ריק ולבן במהלך ההפסקה שלה, "לא יודעת, נראה לי שהולך לקרות משהו בין טים לבין ליאם בקרוב, אחרי הכל טים מתכוון להיפגש עם ראיין ביום ראשון" אליסון הסבירה ואביגייל נאנחה לעצמה, "אני מניחה לעצמי שאת צודקת, אבל נראה לי שכדאי שלא נתערב, ליאם אמר לי בעצמו לא לעצור אותו ברגע שטים יחליט להפסיק את היחסים בניהם" ורודת השיער אמרה, שומעת את האנחה הכבדה של אליסון, "אני כועסת על שניהם" שחורת השיער מלמלה, "ליאם לא יכול לוותר בכזאת קלות וטים כל כך טיפש שהוא לא מבין מה הוא הולך לעשות" היא הוסיפה וירוקת העיניים צחקקה, מניחה את המכחול על מגש הצבעים.

"אמרתי לך כבר שהכל יכול להיות לטובתם, יש לי הרגשה טובה לגבי זה" אביגייל אמרה, "ולי אין" אליסון השיבה, "זה כי את חושבת על העתיד הקרוב, אני מסתכלת על הרחוק" הציירת מלמלה בחיוך ואליסון חשבה לעצמה, מנסה גם היא להסתכל על העתיד הרחוק של ליאם וטים, אבל היא לא באמת הצליחה, העתיד הקרוב היה מה שהפריע לה יותר מכל, שניהם יסבלו וזה משהו שיהיה לה קשה להתמודד איתו.

"את צריכה להיות חזקה אליסון" אביגייל אמרה, מבינה שהשתיקה מהצד השני אומרת שאליסון עדיין לא מרוצה מכל המצב, "אני אהיה" אליסון אמרה לבסוף, "טוב בייבי, אני אנתק כי טים מחכה לי בחוץ, ניפגש בבית" שחורת השיער אמרה לבסוף ואביגייל הנהנה לעצמה, "אוקיי בובי, ניפגש" אביגייל אמרה, מחכה שאליסון תנתק את השיחה בניהן.
—

"זהו?" טים שאל בחיוך כשאליסון יצאה מהשירותים, "זהו" היא צחקקה ושילבה את זרועותיהם ביחד, "נראה לי שהמוניות כבר מחכות לנו בחוץ" טים אמר בגיחוך בזמן שהוא ואליסון עשו את דרכם אל שער היציאה, מסיימים את יום הלימודים הארוך שלהם.
–

"ניפגש בסופ"ש?" אליסון שאלה כשהם עמדו ליד המוניות, "כן" הוא אמר בחיוך וחיבק אותה, "ניפגש" טים הוסיף לפני שהתרחק והלך למונית שלו, מנופף לאליסון בזמן שגם היא נכנסה אל המונית שלה, נוסעים כל אחד לכיוון אחר.
—

"היי" טים אמר כשנכנס למטבח, "או היי לך" קריסטין אמרה בחיוך, ניגשת אליו ומחבקת אותו והוא כחכח מעט בגרונו, מרגיש חוסר נעימות ממנה אבל למרות זאת הוא החזיר לה חיבוק, הוא לא יכול להיות שקוף מדי.

"איך היה לך היום באוניברסיטה?" היא שאלה, "היה בסדר" טים אמר בחיוך, מסתכל לצדדים ומחפש את ראיין, "איפה ראיין?" הוא שאל כשלא מצא אותו עם עיניו והבלונדינית חייכה אליו, "הוא אמר שיש לו כמה סידורים לעשות" היא מלמלה והוא הנהן קלות בהבנה, "הוא יחזור היום?" טים בירר וקריסטין הרימה את כתפיה בחוסר ידע, "למה? יש לך משהו להגיד לו?" היא שאלה בסקרנות וטים הניע את ראשו לשלילה, "סתם מפתיע שהוא לא כאן" כחול העיניים אמר והיא הנהנה בהסכמה, "נכון, הוא בדרך כלל לא עוזב את העבודה" היא השיבה והוא הנהן לפני שנשם עמוק, "טוב, אני אלך להתארגן" כחול העיניים אמר לבסוף וקריסטין טפחה קלות על כתפו לפני שחזרה לבישולים, מאפשרת לטים ללכת להתארגן בחדר המנוחה לפני שהוא יצא אל אזור המסעדה.
—

ליאם כחכח בגרונו כשהביט על דין שהיה שעון על השיש בזמן ששתה קפה, "היי" הוא מלמל כשנעמד לידו ובעל העיניים הבהירות הסתכל עליו בחיוך, "קפה?" דין שאל וליאם הנהן קלות, מאפשר לצעיר ממנו להכין לו קפה.
–

"לגבי מה שקרה אתמול…" ליאם מלמל, לוקח את הקפה המוכן מידו של דין, "מה קרה אתמול?" דין שאל בחיוך וליאם הסתכל עליו, מבין שעדיף למחוק את זה ממוחו, "כלום" הוא השיב לבסוף ודין הנהן בחיוך, חוזר ללגום מהקפה שלו בזמן שליאם נשען גם כן כנגד השיש, שותה גם הוא את הקפה שלו.

"קרה משהו איתו?" דין שאל לפתע וליאם הבין שהוא מתכוון לטים, מה שגרם לו רק לחייך קלות בייאוש ולחזור לשתות את הקפה שלו מבלי באמת להגיב, מאפשר לדין להבין שכנראה היחסים בניהם לא הולכים כמו שצריך, "רוצה להיפגש ביום ראשון?" הצעיר שאל לפתע וירוק העיניים הביט עליו לכמה רגעים, "סתם להיפגש" דין אמר, "לא משהו מיני" הוא הוסיף וליאם צחקק והנהן לבסוף, אחרי הכל הוא מרגיש לא נעים אחרי מה שעשה אתמול, אם להיפגש עם דין יגרום למצפון שלו להירגע, אז למה לא?

"יופי" דין אמר בחיוך, "מתי מתאים לך? ואיפה?" הוא הוסיף לשאול, "בסביבות 12 בצהריים? במסעדה?" ליאם הציע ודין הנהן, "יש בית קפה שאני אוהב לאכול בו, אפשר ללכת אליו" דין אמר וליאם חשב לכמה רגעים, "אתה יודע מי הבעלים?" הוא שאל, "כן, מגי ומקס" הצעיר אמר וליאם הנהן, נושם בהקלה, זאת לא המסעדה של ראיין.

"אז נתראה" דין אמר לבסוף וליאם הנהן, "אני צריך להמשיך להרצות" הצעיר הוסיף בחיוך לפני שהניח את כוס הקפה שלו בכיור, הולך משם וליאם המשיך לשתות את הקפה שלו, מסתכל על גבו המתרחק של דין לפני שהוא נאנח לעצמו והרים את גבותיו בייאוש, עוד מעט הוא ילך לבית להירגע.
—

'אז איפה ניפגש בראשון?' טים קרא את ההודעה מראיין בסיום יום העבודה שלו והוא חייך לעצמו כשהבין שראיין זכר את מה שהוא אמר אתמול, 'יש פארק ליד הבית שלי, אפשר להיפגש שם' טים השיב להודעה, רוצה לשבת במקום שקט עם ראיין בשביל לספר לו את מה שהוא רוצה, הוא לחלוטין לא יהיה מסוגל לספר לו את זה בבית שלו או במקום מלא אנשים.

'סגור, ניפגש ב11 בצהריים?' ראיין שאל, 'כן' טים השיב, לא באמת אכפת לו מתי להיפגש איתו, העיקר להיפגש.

—
ליאם נאנח לעצמו בזמן שלגם עוד כוס אלכוהול, הוא התרומם מהסלון והתחיל להתלבש, לוקח איתו את בקבוק האלכוהול, ממשיך לשתות ממנו עד שסיים לארגן את עצמו.

הוא לבסוף הניח את הבקבוק על השולחן שבסלון, יוצא החוצה מביתו ויורד מטה במעלית, נכנס לרכב שלו ומתניע אותו, הוא נשם עמוק מספר פעמים, מתחיל להיתפקס לפני שאפשר לעצמו לנהוג בשכרות חלקית אל ביתו של טים.
—

טים הביט על הארוחה המוכנה, הוא כחכח בגרונו וגירד את עורפו בחוסר נעימות, "לפחות זאת הסעודה האחרונה שלנו" הוא מלמל, מרגיש צורך לבשל לליאם לפני שהוא יפסיק את היחסים בניהם.

הוא שתה מים, מרגיש מעט לחוץ, אחרי הכל הוא ברצינות הולך לשים סוף לו ולליאם והוא די פחד מזה, הוא התרגל לליאם, הוא התרגל לבכות לו והוא התרגל לפרוק אצלו את הכאב, הוא פחד שאם ליאם יעלם אז הוא לא יצליח להתמודד עם הכאב במקרה וראיין יסרב לו.

הוא נאנח לבסוף, מתיישב על הסלון וממתין לבואו של ליאם, הוא צריך להגיע בקרוב.
—

טים התרומם באחת כשדפיקות חזקות נשמעו כנגד הדלת והוא נשם עמוק לפני שהלך אל מקור הרעש, פותח את הדלת ומביט על ליאם שעמד שם, שיערו מבולגן וריח אלכוהולי נודף ממנו, "אתה שיכור?" טים שאל, מאפשר לליאם לדחוף אותו בזמן שהוא נכנס אל ביתו, "קצת" ליאם מלמל, "נהגת לכאן בזמן ששתית? השתגעת?" הצעיר שאל בדאגה וליאם גיחך, "למה אתה נשמע כל כך מודאג? ממתי אכפת לך ממני?" ליאם שאל וטים נשם עמוק, "בכל מקרה, רצית שאני אבוא בשביל לשכב איתך, לא ככה?" השרירי שאל וטים נאנח והניע את ראשו לשלילה, "לא, רציתי שתבוא בשביל להגיד לך משהו" טים מלמל וליאם הסתכל עליו, "לא" השרירי לחש, "אנחנו נשכב" הוא הוסיף וטים הביט עליו בחוסר אמונה, "אנחנו לא, אני רוצה להגיד לך משהו ברצינות, א-אבל קודם בוא תאכל" טים מלמל, מתכוון ללכת אל שולחן האוכל אבל ליאם אחז בחוזקה בפרק כף ידו, מסובב אותו אליו.

"אני צריך את זה" ליאם אמר לפתע, מבלבל את טים, "אני זה שצריך לשכב איתך עכשיו" הוא הוסיף, מבטו מעט מתחנן, מה שהפתיע את טים, הוא מעולם לא זכה לראות את המבט הזה מעיניו הירוקות והמזלזלות של ליאם שבהפתעה רבה לא זלזלו בו עכשיו.
"א-אנחנו לא יכולים לעשות את זה יותר" טים מלמל, "וגם אתה הכרת מישהו, לא ככה?" הוא הוסיף בזלזול, מצפה מליאם לחזור לזלזל בו, "לא, לא הכרתי אף אחד" חום השיער אמר בכנות, מושך את טים קרוב יותר אליו לפני שהוא אחז בגבו האחורי, מצמיד את גופו של טים לגופו.

"בבקשה" הוא מלמל חלושות וטים הביט עליו בשקט, "פעם אחת תעשה את מה שאני מבקש" הוא הוסיף וטים חשב לעצמו, אולי באמת הדבר הכי פייר לעשות כרגע זה לשכב בפעם האחרונה עם ליאם, הסוף יהיה כמעט כמו ההתחלה.

וטים לבסוף שחרר את האחיזה החזקה של ידו של ליאם רק בשביל לעטוף את עורפו של האחר, "זאת הולכת להיות הפעם האחרונה שלנו" טים לחש, "אנחנו נפסיק את הקשר בנינו לאחר מכן" הוא הוסיף וליאם לא ענה, הוא רק רכן במהירות מטה, אוחז באחורי ראשו של טים ומנשק אותו בחוזקה.

וטים עצם בחוזקה את עיניו, נצמד עוד יותר לליאם בזמן שהעמיק את הנשיקה, רוצה להיפרד ממנו כמו שצריך.
—

הוא מצא את עצמו שוכב על המיטה שלו בעוד שליאם שכב מעליו, לא באמת נשען על גופו. הם המשיכו להתנשק, ידו הימנית של ליאם אוחזת במותן של טים בעוד שידו האחרת מושכת את ראשו של טים מעלה אליו.

טים אחז בחולצתו של חום השיער, טועם את הטעם האלכוהולי של ליאם ומושך קלות את החולצה של האחר מעלה, גורם לליאם לנתק את הנשיקה רק בשביל לפשוט את חולצתו במהרה, נותן לטים הזדמנות לבהות בגופו העליון והמעוצב, אי אפשר להגיד שהוא לא יתגעגע למראה הזה בעתיד.

"תקרא בשם שלי בפעם האחרונה" ליאם אמר וטים הביט עליו מלמטה, שותק לכמה רגעים בזמן שעיניו התחילו לעקצץ קלות, הדמעות מגיעות, זהו, טים הבין שליאם קיבל את ההיפרדות שלהם.

"ליאם" טים לחש לבסוף וליאם הנהן לפני שאחז בחולצה של טים, מושך אותה מעלה לפני שהוא ניגב את עיניו של הצעיר, "מי היה מאמין שאתה תבכה בשבילי" ליאם מלמל בגיחוך, "תשתוק" טים מלמל ומשך באפו, "מצטער על כל השנים האלו שסבלת בגללי" טים אמר לאחר מכן בכנות, "ותודה על הכל" הוא הוסיף וליאם צחקק בזלזול מכוון, "תפסיק להיות פתטי, עשיתי את זה לעונג שלי בלבד" ליאם אמר וטים צחקק לבסוף, זה ליאם שהוא מכיר.

"עכשיו תענג אותי" ליאם מלמל וטים ניגב שוב את עיניו לפני שהתרומם מעט, מצמיד את שפתיהם ומחזיר את ראשו לכרית, מחבק את עורפו של ליאם שנישק אותו בחזרה לפני שליאם סובב את הגופים שלהם, הפעם הוא שכב על המיטה בעוד שטים שכב על הגוף שלו.
–

טים ניתק את הנשיקה, מסתכל על עיניו הירוקות של ליאם שהביטו עליו בשקט והוא נאנח והתרומם מהמיטה רק בשביל לפשוט את המכנס והבוקסר שלו, "תוריד" הוא מלמל וליאם עשה את המבוקש והוריד את בגדיו התחתונים גם כן, נשאר ערום על המיטה וטים כחכח בגרונו לפני שלקח את המכנס של ליאם, מפשפש בכיס ומוציא קונדום וחומר סיכה משם.

הוא עלה על המיטה, מתיישב על הבטן של ליאם מבלי לבקש רשות, אחרי הכל הגוף הזה כמעט ושייך לו.
–

"זה הסוף?" ליאם שאל לפתע וטים הסתכל עליו לכמה רגעים לפני שפתח את הקונדום, מתרומם מעט ונותן לעצמו גישה לאיברו של ליאם, מלביש אותו בקונדום השומני.

"כן" טים אמר והרטיב את אצבעותיו בחומר סיכה, מתחיל להכין את עצמו, מכניס אצבע שומנית לתוכו בזמן שגבותיו התכווצו, מניע אותה ומאפשר לליאם לראות את הבעות פניו המשתנות.

"אני מבין" ליאם מלמל והתיישב מבלי הודעה, מפתיע את טים שהביט עליו, "ל-ליאם" טים שאל וליאם נאנח ואחז בידו של טים, מושך אותה ובכך מוציא את האצבע של טים, ועוד לפני שהצעיר הבין מה קרה, ליאם החדיר שתי אצבעות שלו אל תוך ישבנו, "מממ~" טים גנח ואחז בכתפיו של ליאם לפני שהוא רכן קדימה, מחליט לנשק את ליאם בזמן שהשרירי הניע את אצבעותיו החוצה ופנימה.
–
"א-אה~" טים גנח לנשיקה כשליאם החדיר אצבע נוספת שלו אל תוך ישבנו, ליאם רצה להרגיש אותו, לחקור אותו, לחפור בתוכו בפעם האחרונה.

ואצבעותיו זזו מהר יותר, גורם לטים לפתוח את שפתיו בגניחה אילמת בזמן שהוא הניח את מצחו כנגד המצח שלו, פולט לאחר מכן מספר אנחות חמימות שהתנגשו בפניו של ליאם.

"אתה אוהב את זה?" ליאם לחש וטים רק המשיך להיאנח, מדי פעם גניחות שקטות נפלטות ממנו, נותנות לליאם להבין שכן, הוא אוהב את זה.
—

ליאם הוציא לבסוף את אצבעותיו מגופו של הצעיר, יודע שהגוף שלו מוכן אליו והוא הזיז את טים מעט מעלה, נותן לרקטום שלו להיות מקביל לאיברו לפני שהוא משך את הגוף של טים מטה באיטיות, מחדיר את איברו הקשיח לתוך גופו החמים של טים שחיבק אותו בחוזקה, מאפשר לו לעשות בו כרצונו.
–

ליאם נתן לטים את האפשרות לזוז קודם, מרגיש איך שהצעיר דוהר עליו באיטיות והוא כיווץ את גבותיו והכניס את אפו לשקע צווארו של כחול העיניים, מריח אותו בחוזקה בזמן שעצם את עיניו, נהנה מהריח ומהמגע הסופי של טים.

הגופים שלהם התחברו בשלמותם, כאילו והם נוצרו זה לזה, כאילו יד של פסל יצר אותם מחוברים ועם הזמן הפסל נשבר ונוצרו שני אנשים שונים.

"טים" ליאם מלמל בגניחה עמוקה והצעיר התרחק מעט, מביט על עיניו הירוקות של ליאם, אוחז בלחייו של האחר, "להתראות" טים לחש בחיוך עצוב, מלטף את שיערותיו של ליאם בעודו ממשיך לנוע על האיבר של המבוגר יותר.

"עדיין לא, עוד קצת" ליאם אמר, "זה עדיין לא הסוף" הוא הוסיף וטים נאנח וחזר לחבק את ליאם, מאפשר לו לסובב אותו בחזרה, וככה טים מצא את עצמו שוב שוכב על המיטה בעוד שליאם היה זה שזז הפעם, נכנס ויוצא לתוכו באיטיות, עדין איתו להפתעתו הרבה.

"מהר יותר" טים ביקש וליאם הניע את ראשו לשלילה, "עדיין לא" הוא אמר, לא רוצה לזוז מהר כי אז הכל יסתיים מהר.
–

הוא נשק לצווארו של טים, מענג את הצעיר כמה שהוא יכול עם מגע עדין, מרגיש איך שידיו של טים מלטפות את גבו ברצון, מחממות את ליבו.
—

אבל לא משנה כמה לאט הוא זז, לא משנה כמה דקות עברו, לא משנה כמה זמן נוסף היה לו עם טים, בסופו של דבר זה נגמר, בסופו של דבר טים גמר ובסופו של דבר הוא גמר גם כן, והוא צנח על גופו של הצעיר, מאפשר לטים לפרוץ בבכי שקט, כאב לטים, הוא לא ציפה שיכאב לו, אבל כאב לו, חלק ממנו הולך למות היום.
—

"תישאר כאן" טים אמר לבסוף כשהוא נרגע, שניהם ישבו בשולחן האוכל, אוכלים, "למה?" ליאם שאל, חוזר להיות מזלזל, "כי אתה שיכור, אתה לא יכול לנהוג ככה" טים מלמל, "תישן בסלון ותלך בבוקר" הצעיר אמר והתרומם אחרי מספר ביסים, הולך לחדר שלו ומשאיר את ליאם לשבת בשולחן האוכל ולאכול בשקט בזמן שהלב שלו התחיל לכאוב. 'להתראות טים' הוא חשב לעצמו בחיוך, אוכל.