אהבה שנייה -פרק 22-

bl_bar 15/02/2019 590 צפיות אין תגובות

השקט הזה, השקט החלש הזה כמעט וניסר את תנוכי אוזניו של ליאם כשהמחשבות רצו בראשו, הוא שנא את זה, את הכל הוא שנא, גם להתוודות על הרגשות שלו לא הולך לו כמו שצריך, גם מילות האהבה הכנות שלו לא הגיעו לטים כמו שהוא רצה, כנראה שהוא היה צריך לתת לטים להיפגע מראיין, כנראה שהוא היה צריך לתת לראיין את טים, טים לא רוצה אותו גם ככה, הוא כנראה גם לעולם לא ירצה.

ליאם התרומם מהסלון, מבלגן את שיערו בעצבנות לפני שהוא הלך אל המטבח, מסתכל עליו בשקט לפני שהוא גיחך לעצמו, מחליט להתפרק בכך שהוא זרק את כל מצרכי האוכל לפח, אין לו גם ככה למה להמתין לטים, הוא לא יבשל לו יותר.

"ליאם" אביגייל ענתה במהירות לטלפון, נרגשת ומודאגת לדבר עם חברה הטוב, במיוחד כשהיא יודעת מה קרה, אחרי הכל טים התקשר לאליסון וסיפר לה הכל ושחורת השיער עזבה את הבית במרץ בשביל להיות בחברתו של שבור הלב.

"את יודעת מה קרה, נכון?" ליאם מלמל בלחש, "כן אני יודעת" ורודת השיער מלמלה בעצבות, "הוא לא מאמין, נכון?" ליאם שאל, "הוא לא מאמין שמה?" אביגייל שאלה בחזרה, "שאני אוהב אותו" ליאם אמר וירוקת העיניים השתתקה לשנייה, "הוא בסוף יאמין" היא השיבה, "רוצה שאבוא?" היא הוסיפה, "לא" ליאם השיב אבל למרות זאת אביגייל מצאה את עצמה מתארגנת, היא הכירה את ליאם, הוא לא אחד שמראה רגשות, אבל היא יכלה לקרוא אותו רוב הזמן, וכרגע היא יודעת שהוא צריך מישהו לצידו.

"הוא לא שונא אותך, תפסיק לחשוב ככה" אליסון אמרה, מחבקת את טים על המיטה בזמן שהוא בכה לה, "הוא כן, בגלל זה הוא לא בא" טים הוסיף, מודאג מראיין, "ו-וליאם…" הוא מלמל, ואליסון הקשיבה לו ברצון, "ליאם…" הוא הוסיף לפני שפרץ עוד בבכי והאחרת לא ידעה בדיוק למה הוא בוכה, כי ליאם מנע ממנו לראות את ראיין? או כי ליאם אמר לו את הרגשות שלו?

"ה-הוא אמר שאני פתטי" טים מלמל, מנסה להירגע ללא הצלחה, "ה-הוא…אני לא מאמין שהוא אוהב אותי" הוא הוסיף, "זה לא הגיוני" טים המשיך למלמל ואליסון נאנחה, מלטפת את שיערו השחור של כחול העיניים, "למה זה לא הגיוני?" היא אמרה, נושקת לראשו, "זה הגיוני מאוד" היא הוסיפה והוא הניע את ראשו לשלילה, "הוא סתם אמר את זה, ה-הוא אמר את זה בשביל להעליב אותי, הוא רוצה לזלזל בי" טים מלמל.

"א-אבל" הוא אמר והתרחק מאליסון, מסתכל עליה בעיניים דומעות, "א-אבל זה הפך אותי למבולבל יותר" הוא אמר, "אהבתי את זה, אהבתי לשמוע אותו אומר את זה" טים מלמל, מנגב את עיניו ואליסון המשיכה להביט עליו בשתיקה, "הבטן שלי התהפכה, ו-והלב שלי…הלב שלי הפסיק לפעום" כחול העיניים אמר בכנות, מניח את ידו הימנית על לוח החזה שלו, "אתה אוהב את ליאם?" אליסון שאלה לפתע וטים שתק, מנסה לחשוב, "ל-לא" הוא אמר לבסוף, "אני לא חושב" הוא תיקן, "אז למה אתה מרגיש את כל זה?" היא שאלה בחיוך, מנגבת לו את הדמעות שעוד המשיכו לרדת והוא הרים את כתפיו בחוסר ידע.

"ע-עשינו את זה בלי קונדום" טים לחש, מפתיע את אליסון, את זה הוא לא סיפר לה עדיין, "באמת?" היא שאלה בהפתעה והוא הנהן, "הוא הפתיע אותי, לא ציפיתי לזה" הוא אמר, "א-אבל כשהוא היה בתוכי והרגשתי אותו, לא יכולתי להתנגד, ז-זה היה כל כך שונה מכל הפעמים האחרות שלנו" טים מלמל, לא מתבייש להגיד את הפרטים לאליסון, ואליסון לא התביישה גם כן, מקשיבה לטים בסקרנות.

"אהבת את זה?" היא שאלה והוא הנהן, "מאוד, וזה מפחיד אותי" טים השיב, חושב לרגע, מסתכל על אליסון ומתלבט אם להמשיך לספר לה עוד פרטים, "מה?" הנשית שאלה לבסוף, שמה לב להבעות פנים של טים, יודעת שהוא מתלבט עם עצמו.

"ה-הוא ג-גמר בתוכי" טים לחש ואליסון פערה את עיניה, "ברצינות?" היא שאלה וטים רק הנהן, "הרגשתי פרפרים בבטן, ל-לא שלטתי בעצמי, רציתי עוד ממנו באותו הרגע" טים מלמל, מספר לחברתו הטובה על הרגשות המשונים שחווה, "לא נגעלת מזה?" היא שאלה והוא הניע את ראשו לשלילה, "לא, אהבתי את זה יותר ממה שהייתי צריך לאהוב" הוא לחש בכנות והיא חייכה וחזרה לחבק אותו, "ביום שתבין את הרגשות שלך, זה יהיה היום המאושר בחייך" היא אמרה בחיוך וטים לא הבין, הוא הרי יודע מה הרגשות שלו, הוא לא אוהב את ליאם, הוא כן אוהב את ראיין- לפחות בזה הוא מאמין.

"אני מבין את הרגשות שלי, אני אוהב את ראיין" טים לחש ואליסון צחקקה, "אולי, ואולי כבר לא" היא השיבה וטים כיווץ את גבותיו בבלבול, "אני אוהב אותו, באמת" הוא אמר בכאב ואליסון נאנחה, אולי הוא באמת אוהב את ראיין אחרי הכל, לא משנה מה קרה.

"יש עוד רגשות שאתה צריך לגלות, אבל כרגע עדיף לא לחשוב על זה יותר מדי" אליסון אמרה, טופחת על גבו של חברה, "כרגע צריך להירגע ולחשוב חיובי, מחר נלך ללמוד ואחר כך תעבוד ותדבר עם ראיין, תשאל אותו מה שלום קריסטין ואולי תציע לו להיפגש איתך בקרוב שוב" שחורת השיער אמרה, אומנם היא רוצה את טובתו של ליאם גם כן, אבל נכון לעכשיו היא רוצה שטים יהיה זה שירגיש טוב, אחרי הכל הוא החבר הקרוב שלה, אביגייל כבר תדע לדאוג לליאם.

"מה את עושה כאן?" ליאם שאל כשפתח את הדלת וראה את איביגייל, "באתי לתמוך בחבר שלי" ורודת השיער אמרה, דוחפת את ליאם ונכנסת פנימה ללא רשות אל ביתו, "אתה חושב שאם תגיד לי לא לבוא, אז אני באמת לא אבוא?" היא שאלה בחיוך, מתיישבת על הסלון, מסתכלת על ליאם שהביט עליה ונאנח, "בוא, שב לידי" היא אמרה וירוק העיניים נאנח שוב לפני שהלך אליה, מתיישב לצידה.

"אז לא הצלחת להחזיק את עצמך ושכבת איתו" אביגייל מלמלה וליאם שתק, נושם עמוק, "ראיין היה שם" ליאם מלמל, לא מחכה או מתמהמה, אומר את האמת, "מה?" אביגייל שאלה בחוסר הבנה, "למה אתה מתכוון? ראיין הרי הבריז לטים בגלל קריסטין" אביגייל השיבה וליאם הניע את ראשו לשלילה, מבלבל את חברתו הטובה עוד יותר, "הוא הגיע וראה את הכל, הדלת של הבית הייתה פתוחה והוא הסתכל" ליאם אמר ואביגייל השתנקה בהפתעה, "מ-מה?" היא שאלה, כמעט צועקת, לא מאמינה למה שהיא שומעת.
"ש-שכבת עם טים וראיין ראה את זה? זה מה שאתה מנסה להגיד כרגע?" היא שאלה וליאם הנהן, "זה מה שאני אומר" הוא לחש והיא חסמה את שפתיה הפתוחות עם כפות ידיה, "שכבנו בלי קונדום" ליאם אמר, מפתיע את אביגייל שוב, "גמרתי בתוכו" הוא הוסיף והיא הורידה את כפות ידיה משפתיה, מביטה ללא מילים בליאם, "אמרתי לו שאני אוהב אותו וגמרתי בתוכו" הוא לחש, "ואז הוא נישק אותי" הוא הוסיף, "וואו" אביגייל הצליחה למלמל, מסתכלת על ליאם ארוכות.

"אבל בסוף הוא קיבל הודעה, כנראה מראיין…טים שונא אותי" ליאם הוסיף ואביגייל הניעה את ראשה לשלילה, "הוא לא שונא אותך, טים לא יכול לשנוא אותך" אביגייל אמרה ברצינות, יודעת שזה בלתי אפשרי בשביל טים, גם אם הצעיר מתכחש לזה, היא יודעת שקשה לו לשנוא את ליאם.

"הוא לא רוצה לראות אותי יותר, אני ויתרתי" ליאם אמר ואביגייל גיחכה לפתע, גורמת לליאם להסתכל עליה בחוסר הבנה, "אתה לא בוכה, משמע שאתה לא מוכן לוותר עדיין" היא אמרה בחיוך, "אם טים יבוא אלייך אתה עוד תקבל אותו" היא אמרה ברצינות וליאם שתק, לא יכול להגיב, היא צודקת, גם אם הוא לא יעשה את הצעד לטים, אם טים יעשה את הצעד אליו, הוא יקבל אותו.

"תניח לטים נכון לעכשיו, תיתן לו לנוח, אני בטוחה שהוא יבין לאט לאט מה נכון בשבילו" ורודת השיער אמרה ברצינות, מניחה את ראשה על כתפו הימנית של ליאם, "אני צופה לכם עתיד טוב" היא אמרה בחיוך וליאם המשיך לשתוק, מסתכל רק לאופק, לא באמת בטוח אם העתיד שלו באמת יהיה טוב כמו שאביגייל צופה לו.

"ראיין מה קרה?" קריסטין שאלה כשבן הזוג שלה היה שקט יותר מהרגיל, "קרה משהו עם טים?" היא ביררה, יודעת שהוא הלך לטים, "ל-לא" הבלונדיני מלמל, מגרד את ראשו לפני שהתחיל להתפשט, "אני הולך להתקלח" הוא אמר, רוצה להתחמק מהכל, במיוחד מהמחשבות שלו, הוא עדיין לא הצליח לעכל את הכל.

"ראיין, אתה בטוח שלא קרה כלום?" קריסטין שאלה בדאגה, מסתכלת על בן הזוג שלה, "אני בטוח" הוא אמר בחיוך, נושק למצחה לפני שהלך אל המקלחת, משאיר את קריסטין מאחור, מודאגת לו.

הלילה הגיע וראיין מצא את עצמו בוהה בתקרה בעוד שקריסטין ישנה לצידו על המיטה, הוא הריץ את הסצנה שראה במחשבותיו, מנסה להבריח אותה מראשו. מה הוא אמור לעשות כשהוא יראה את טים? הוא צריך לכעוס עליו שהוא שיקר לו? הוא צריך להאשים אותו בבגידה? אולי כדאי לו לדבר על זה עם אליסון?

ראיין נאנח ושפשף את פניו, לא יודע מה לעשות, זה בלבל אותו כל כך, איך הוא יכול להתמודד עם החבר הכי טוב שלו עכשיו? זה מרגיש לו רע לדעת שהוא לא ידע כלום עד עכשיו.

"כמה זמן זה קורה?" הוא מלמל לעצמו בלחש, סקרן לדעת ממתי טים התחיל את מערכת היחסים הזאת עם ליאם.
"בייב" קולה של קריסטין נשמע וראיין הסתכל עליה, רואה שהיא התעוררה, "מממ?" הוא שאל בחיוך, "אתה בסדר?" היא שאלה בדאגה, "כן" ראיין מלמל, והיא הסתכלה עליו לכמה רגעים לפני שנאנחה והתיישבה על המיטה, מסתכלת עליו מלמעלה, "אתה משקר לי" היא אמרה ברצינות, מאוכזבת מעט, "אני מכירה אותך לא מעט זמן בשביל לדעת שאתה לא מתנהג כרגיל מאז שחזרת מהפגישה עם טים" היא אמרה ברצינות וראיין כחכח בגרונו, מתיישב גם הוא על המיטה, "אני לא יודע למה את חושבת שאני משקר, אבל אני אומר לך את האמת" ראיין אמר, לא מוכן כרגע להגיד לקריסטין את מה שראה, אחרי הכל טים הוא החבר הטוב שלו.

"מבטיח לי?" היא שאלה וראיין גיחך והנהן, "מבטיח לך" הוא השיב, מלטף את שיערה, "בואי נלך לישון, מחר אנחנו עובדים" הוא אמר לפני שנשכב בחזרה על המיטה והבלונדינית נשכבה בחזרה גם כן, מניחה את ראשה על חזהו של האחר, "אני אוהבת אותך" היא אמרה והוא ליטף את שיערה, "גם אני אוהב אותך" הוא אמר בחזרה, ממשיך להביט על התקרה גם כשהיא חזרה לישון, ממשיך לחשוב לעצמו על מה שראה.

היא נאנחה, וגם היא נאנחה. שתיהן נאנחו לטלפון אחרי ששני הגברים נרדמו.
"מה יהיה?" אליסון אמרה לטלפון, יושבת בסלון ביתו של טים, "לא יודעת" אביגייל השיבה, חסרת ידע, יושבת בסלון ביתו של ליאם, "את חושבת שיהיה בסדר בסוף?" אליסון שאלה, מסרקת את שיערה השחור עם אצבעותיה, "כן" אביגייל אמרה, רוצה להכין לעצמה משהו לנשנש והיא התרוממה, הולכת למטבח.

"אני חושבת שיהיה בסד-" היא השתתקה, מביטה על הפח שהיה מלא במצרכים טריים לפני שפתחה את המקרר, פוערת את עיניה כשהיא ראתה שהוא ריק לחלוטין מאוכל, "אביגייל?" אליסון שאלה, מבררת מה עם האחרת אחרי ששקט שרר מהצד השני, "אני כבר לא יודעת מה לחשוב" אביגייל השיבה לבסוף, מדאיגה את אליסון.

"את ישנה אצל טים?" אביגייל שאלה לבסוף, מחליטה להוציא את המצרכים מהפח, מסדרת אותם בחזרה במקרר, "כן, ואת תשני אצל ליאם?" אליסון שאלה, "כן, אני אהיה אצלו הלילה" ורודת השיער אמרה, מכינה לעצמה לבסוף קפה.

"ניפגש מחר" אליסון אמרה, "כן" אביגייל השיבה, "אני אוהבת אותך" היא הוסיפה ואליסון חייכה, "גם אני אותך" היא אמרה, "אני אלך לטים" היא הוסיפה, "תישני טוב, מחר יש לך לימודים" אביגייל אמרה, מזכירה לאליסון את הדבר הכבר ידוע, "תישני גם את, יש לך מחר עבודה" אליסון השיבה והאחרת חייכה, "לילה טוב" ירוקת העיניים לחשה, "לילה טוב" שחורת העיניים השיבה, שולחת לאחרת צליל נשיקה ורק אחרי שאביגייל שלחה לה נשיקה גם כן, היא ניתקה את הטלפון, הולכת בשקט אל חדרו של טים והולכת אליו, נשכבת לצידו על המיטה ומחבקת אותו אליה, "יהיה טוב" היא לחשה, נושקת למצחו לפני שעצמה את עיניה, נרדמת ביחד איתו.

"הוא צריך אתכם גם" אביגייל אמרה ברוגז לטלפון, מדברת עם פיליפ ופיטר אחרי שעשתה קניות נוספות של מצרכים לליאם, "הוא צריך לדעת לשלוט בעצמו" פיטר אמר, "תפסיק" פיליפ נשמע, לא אוהב את זה שבן זוגו כועס על ליאם, "ליאם עובר דבר לא קל, תהיו איתו" הנשית אמרה בציווי, כועסת על חברי הילדות שלה, "נחשוב על זה" פיטר מלמל, "אנחנו נהיה איתו" פיליפ השיב, שולח מבט נרגז לבן זוגו, "אבל את יכולה להגיד לנו אחת ולתמיד מה המצב שלו עם טים?" הוא שאל והיא נאנחה, "הוא אוהב אותו, אבל טים עוד מבולבל לגבי היחסים בניהם" אביגייל אמרה, מקצרת בהרבה את היחסים בין השניים, אבל היא אמרה את מה שהם כנראה רצו לשמוע סוף כל סוף.

"נלך אליו מחר" פיטר אמר לבסוף ואביגייל חייכה, "יופי" היא אמרה, "עכשיו אני הולכת לישון" היא הוסיפה, מנתקת להם ושני האחרים הביטו על הטלפון לפני שהסתכלו זה על זה, "אני שמח שנרגעת" פיליפ אמר בכנות, "אנחנו צריכים להתחשב בו" הוא הוסיף ופיטר נאנח, "אני מניח לעצמי שצריך להיות עדינים איתו יותר" הוא אמר לפני שנשכב על המיטה ופיליפ צחקק ונשכב גם כן, מניח את הזרוע של האחר מתחת לראשו, משתמש בה ככרית, "אתה תהיה נחמד אליו עכשיו?" פיליפ בירר, "אני אהיה איתו כמו שאני איתו תמיד" פיטר אמר ופיליפ הסתכל עליו, "ככה זה הכי טוב בשבילו" פיטר הוסיף ופיליפ חייך ונשק ללחיו של האחר, "אתה חמוד כשאתה עצבני" פיליפ אמר ופיטר הסתכל עליו וצקצק, צובט את לחיו של האחר, "אל תנסה להתגרות בי, אנחנו צריכים לישון" פיטר אמר והסתובב, מחבק את פיליפ שצחקק וחיבק אותו בחזרה, "מדבר מי שמתגרה בי" פיליפ לחש, עוצם את עיניו וישן בתוך חיבוק הידיים החמים, לפחות זוג אחד ישן כמו שצריך הלילה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
20 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך