אהבה שנייה -פרק 3-

"מה אמא?" טים ענה בקול צרוד ועייף, מתעורר בבוקר מצלצול הטלפון, "מתי אתה בא לבקר, ממזמן לא ראיתי אותך, אבא גם רוצה לראות אותך" המבוגרת אמרה לטלפון וטים נאנח והתרומם בתנוחת כלב על המיטה, מצחו מונח על הכרית, "אני אבוא לבקר אחרי המבחנים" הוא אמר, "ומתי זה יקרה?" היא שאלה, "עוד חודשיים" הוא אמר ולאחר מכן שמע אותה נאנחת בכבדות, "אתה לא מתגעגע אלינו?" היא שאלה ברצינות וטים הזדקף, "אני מתגעגע, אבל אני עסוק" הוא אמר והיא נאנחה שוב, "איך הולך לך עם אליסון? היא שורדת איתך?" האם שאלה בשעשוע, "אל תדאגי, אני והיא נמצאים בזוגיות בריאה ואוהבת" הוא אמר וגלגל את עיניו בזמן שהתרומם מהמיטה, לוקח את הטלפון איתו והולך אל חדר המקלחת והשירותים, שוטף את פניו ומצחצח שיניים.

"יש לך כסף?" היא שאלה בדאגה, "כן אמא, אני עובד כמו שצריך בשביל זה" הוא אמר והיא הנהנה, "יופי, אני שמחה שראיין מעסיק אותך" היא אמרה בחיוך, 'תאמיני לי שגם אני שמח' הוא חשב לעצמו בחיוך, מסתכל על פניו ולאחר מכן על ההיקי שעל צווארו והוא נאנח לעצמו, נוגע בו קלות, 'המטומטם הזה' טים המשיך לחשוב.

"קרה משהו?" המבוגרת שאלה לפתע, "מה?" הוא בירר, "נאנחת כאילו משהו רע קרה" היא אמרה, "אה" הוא מלמל, הוא לא באמת יגיד לאמא שלו שאתמול הוא הזדיין עם מישהו שהוא די מתעב והבן אדם הזה השאיר לו היקי בצוואר, "אני בדיוק הורדתי בגדים, אני נכנס להתקלח" הוא הסביר את עצמו, "אתה לומד היום?" היא שאלה, "כן, אחר כך אני אלך לעבוד" הוא ענה והיא הנהנה לעצמה, "אז ילד שלי, תתקלח ותהיה ערני בשיעורים, אני גאה בך" היא אמרה בחיוך והוא חייך לעצמו, "תודה" הוא אמר בכנות, "אוהב אותך" הוא הוסיף, "גם אני אוהבת אותך" היא אמרה לפני שניתקה את הטלפון מאפשרת לבנה להיכנס להתקלח.
–

"אני מניח לעצמי שאת לא צריכה להיות גאה בי" הוא מלמל לטלפון המנותק לפני שפשט את בגדיו, נכנס להתקלח ולהתעורר על עצמו, יש לו יום ארוך לעבור, ומי יודע, אולי גם היום הוא יצטרך את טובתו של ליאם.
—-

צפצוף מכונית נתן לו להבין שאליסון מחכה לו בחוץ והוא לקח את תיקו ויצא החוצה, נועל את ביתו והולך אל שחורת השיער שנופפה לו והוא נופף לה בחזרה ונכנס לרכב, "מה איתך?" הוא שאל ונשק ללחיה, "אני בסדר גמור בובי" היא אמרה וליטפה את הפוני שלו, "הגיע הזמן לחזור לזוגיות המטופשת שלנו" היא אמרה.

"תודה" הוא אמר בחיוך על כך שהיא הסכימה להעמיד פנים שהיא שלו, והיא צקצקה, "אתה לא צריך להודות לי, אם לא הייתי אוהבת אותך לא הייתי עושה את זה בשבילך" היא אמרה והוא חייך אליה, "לפחות את אוהבת אותי" הוא מלמל והיא צחקה וצבטה את לחיו, "קטן אחד" היא אמרה והוא שלח לה מבט נרגז, "את קטנה ממני בשנתיים" הוא הזכיר, "אז מה, אתה עדיין קטן אחד" היא אמרה בהשתובבות והוא צחקק, אפשר להגיד שגם אם הוא גדול ממנה, היא עדיין מספיק אימהית בשבילו.

"יאללה ללימודים" היא אמרה לבסוף, מתניעה את הרכב ומתחילה לנסוע אל מסגרת הלימודים שלהם וטים פתח את החלון, מוציא את ידו החוצה, מרגיש איך שהרוח מכה את ידו והוא חייך והוציא קלות את ראשו החוצה, מאפשר לעצמו להרגיש את התנגדות הרוח על פניו ואליסון צחקקה בזמן ששיערה המפוזר השתגעה מהרוח שנכנסה לאוטו.

"יש לך היקי" היא אמרה לפתע כשהסתכלה על צווארו של טים, "לצערי" הוא אמר והחזיר את ראשו לתוך הרכב, משאיר רק את ידו בחוץ, "זה מליאם?" היא ביררה, "לא, אז זה מראיין" הוא אמר בזלזול ואליסון צחקקה וחזרה להביט על הכביש, "לפחות יחשבו שהיה לנו סקס סוער", היא אמרה והזיזה את השיער שבעורפה עם יד אחת, מאפשרת לטים לראות את הסימנים העגולים והסגלגלים שעל עורפה וטים פתח את פיו בהפתעה, "ואו, התפרעתן אתמול" הוא אמר והיא צחקה והחזירה את היד להגה, "קשה לעמוד בפניה, היא כל כך יפה" אליסון אמרה בחיוך, מאוהבת עד למעל הראש באביגייל, "את יפה בעצמך, זכיתן" הוא אמר והיא חייכה אליו, "גם אתה יפה וליאם נאה" היא אמרה והוא זרק לה מבט נרגז, "תפסיקי עם השטויות שלך" הוא אמר, "אם כבר ראיין נאה ואני יפה וזה שילוב מוצלח" הוא אמר והיא צחקקה, "קריסטין יפה גם כן" היא מלמלה והוא נאנח, "נכון" הוא אמר ונגס בשפתו התחתונה, "כנראה שיותר ממני אם ראיין העדיף אותה" הוא מלמל, "זה לא נכון, הוא בחר להיות איתה בזוגיות כי הוא נמשך לנשים וכי האישיות והיופי שלה מתאימים לו, זה לא אומר שאתה פחות יפה ממנה" היא אמרה ברצינות, "אז אני רוצה להיות בת אם זה ככה" הוא אמר והיא צחקה בחוזקה, "אתה בטוח שאתה רוצה לוותר על החבר הקטן שלך?" היא שאלה וטים הביט על מפשעתו, "לא" הוא לחש בעצב והיא המשיכה לצחוק.

"אתה לא צריך להשתנות בגלל אף אחד, תהיה מי שאתה, ומי שצריך לאהוב אותך יאהב אותך" אליסון אמרה, זורקת לו מבט רציני לפני שחזרה להביט על הכביש, "אני לא צריך שאף אחד אחר יאהב אותי, אני צריך שראיין יאהב אותי" הוא אמר בהתבכיינות והיא נאנחה, "זה לא אפשרי ואתה יודע את זה" היא אמרה והוא נאנח גם כן, "אני יודע" הוא השיב והביט בחלון, "אז אני לא צריך שאף אחד יאהב אותי, אני מעדיף להישאר ככה, אם זה לא ראיין אז זה לא אף אחד אחר" הוא אמר ברצינות ואליסון צקצקה בעצבנות בלשונה, "אתה ממש מטומטם" היא ירקה והוא הביט עליה בכעס, "נהיית ליאם?" הוא שאל והיא חייכה, לא מצליחה להתרגז על האחר, "אתה כבר בן 23, איך לעזאזל אתה עדיין תקוע על אהבת הנעורים הלא מוצלחת שלך?" היא שאלה והוא נאנח, "לא יודע" הוא מלמל, "אולי כי אני נמצא עמוק בתוך התחת שלו כל הזמן?" הוא שאל והיא צחקה על התיאור, "אם כבר, אתה היית רוצה שהוא יהיה עמוק בתוך התחת שלך" היא מלמלה וטים הסתכל עליה בחוסר אמונה לפני שצחק בקול, לא מאמין שהיא אמרה את זה והיא המשיכה לצחוק, וככה הם היו כל הנסיעה, צוחקים על המשפט המשעשע והדי מציאותי שהיא אמרה.
—

הם שילבו זרועות, הולכים כמו זוג מאוהב ברחבי האוניברסיטה, עוד צוחקים על מה שאליסון אמרה, מה שהיה נראה מהצד כמו עוד זוג שנהנה להיות ביחד.

"אתה יודע שאביגייל נפגשת עם ליאם היום?" אליסון שאלה וטים הביט עליה, "לא, וגם לא אכפת לי" הוא אמר והיא גיחכה, "בטח היא תדבר עליי והוא ידבר עלייך~" היא לחשה בהשתובבות וטים כחכח בגרונו ברוגז, "אני מאוד מקווה שהוא לא יזכיר את שמי, ואת האמת שאני לא דואג, הוא שונא אותי מדי בשביל לדבר עליי" הוא אמר והיא חייכה, יודעת אחרי הכל שיש לליאם איזשהו רגש לטים, לא רק בגלל שבת הזוג שלה היא חברה טובה של ליאם והיא סיפרה לה על כך, אלא בגלל שזה הגיוני, הבעיה שרק טים לא שם לב לכך.
—-

"היי" ליאם אמר והתיישב בבית הקפה למול אביגייל, "היי" היא אמרה, "כבר הזמנתי לנו קפה ואוכל" היא הוסיפה והוא הנהן בהבנה, נשען קלות לאחור, "איך אתה מרגיש?" היא שאלה, "אני מרגיש יותר טוב, החום עבר" הוא אמר בחיוך והיא נאנחה בהקלה, "תדאג לבריאות שלך אם אתה רוצה לדאוג לטים" היא אמרה ברצינות והוא כחכח בגרונו, לא אוהב את זה כל כך שמישהו יודע על רגשותיו לטים, אבל אחרי הכל אביגייל היא חברה טובה שלו, הם למדו ביחד בתיכון והם התחברו יחדיו אחרי שגילו ששניהם משתייכים לקהילה הגאה, אחר כך הם נהפכו להיות מרצים בקבוצת תמיכה, וטים היה למעשה זה שהכיר בין אביגייל לאליסון בתקופה שהוא עוד היה נער חניך בקבוצת התמיכה, ככה שנוצר מצב שכולם מכירים אחד את השנייה.

"את ואליסון מסתדרות כמו שצריך?" הוא שאל, מחליף נושא והיא חייכה והנהנה, "מאוד" היא אמרה בחיוך, מורידה קלות את צווארון החולצה שלה מטה, חושפת את עצם הבריח המסומנת שלה וליאם גיחך קלות, "אני לא באמת מייחס חשיבות לסקס, אפשר לעשות את זה גם בלי רגש" הוא אמר וורודת השיער נאנחה, "נכון, אבל הסיטואציה שלי ושלה שונה משלך ושל טים" היא מלמלה והוא שתק כשראה את המלצר מגיע אליהם, מניח לפניהם את כוסות הקפה, "תודה" איבגייל אמרה בחיוך למלצר הצעיר שחייך אליהם והתרחק.

"בכל מקרה" היא אמרה ואחזה בידית הכוס, "הבנתי מאליסון שטים חזר לדבר איתך אתמול" היא הוסיפה והוא הנהן ולקח את כוס הקפה שלו, נושף על השכבה העליונה של הקפה החמים לפני שהוא לגם ממנו קלות, "וגם הבנתי שהלכת למסעדה של ראיין" היא הוסיפה והוא הניח את כוס הקפה בחזרה לשולחן, "יצא לי להיות באזור אז קפצתי לאכול" הוא מלמל והיא גיחכה, "אתה חושב שעשו אותי באצבע?" היא שאלה ברצינות והוא נאנח, "בסדר, עלית עליי" הוא אמר, "רציתי לדעת מה איתו, אחרי הכל הוא לא באמת פרק כלום במשך שבוע אז הבנתי שאם אני לא אלך אליו אז הכל יצטבר בתוכו וזה רק יזיק לו" הוא הודה בפניה והיא חייכה וטפחה על כתפו, "עשית טוב" היא אמרה ברצינות והוא נאנח, "אני כבר לא יודע איך להתמודד איתו" הוא אמר ברצינות, "כרגיל" היא אמרה, "כמו שאתה מתמודד איתו במשך יותר מ7 שנים" היא הוסיפה בחיוך לפני ששתקה, מסתכלת על המלצר שהניח בפניהם את מנות האוכל שהזמינה.
–

"נאכל ואז נמשיך לדבר" היא אמרה והוא הנהן, מתחיל לאכול ביחד איתה את ארוחת הבוקר שלהם, אחר כך הם כבר דיברו בניהם, לא באמת מצליחים למצוא איזה קצה חוט לטים, הוא היה סגור מדי.

—–
"אהה" אליסון אמרה בזמן שעשתה לטים אווירון עם כף האוכל באמצע הקפיטריה, חסרת בושה לחלוטין, "את עושה את זה בכוונה? את ממררת לי את החיים עוד יותר?" הוא שאל ופתח את פיו, מאפשר לה להכניס את האוכל לתוכו והיא צחקקה, "אתה חמוד כשאתה עצבני, בגלל זה" היא אמרה, לא משקרת, והוא נאנח ולעס את האוכל לפני שבלע אותו, "מטומטמת" הוא מלמל והיא צחקקה שוב לפני שחזרה לאכול, מפסיקה להציק לטים ומאפשרת לו לאכול, "אתה רוצה לבוא אליי היום ללמוד לבוחן מחר?" היא שאלה והוא הנהן, "אני חייב שתעזרי לי, החומר לא פשוט השנה" הוא אמר והיא הנהנה, אחרי הכל ללמוד מנהל עסקים זה לא פשוט, במיוחד כשאתה לחוץ להצליח בשביל שבעתיד תוכל לעזור לבן אדם שאתה אוהב לנהל את העסק שלו כמו שצריך.

"אל תדאג, המומחית תעזור לך" היא אמרה בגאווה, "ומי המומחית?" הוא שאל בחיוך, "אני!" היא קראה בקול והוא נאנח וחזר לאכול, מחליט להתעלם ממנה והיא חייכה וליטפה קלות את שיערו לפני שחזרה לאכול, ושניהם הפסיקו לדבר, אוכלים במהירות בשביל להספיק להגיע לשיעור הבא לפני סוף היום.
—-

"אני אקפיץ אותך למסעדה" אליסון אמרה בסוף היום, משלבת את זרועותיהם ביחד וטים הנהן והלך איתה אל היציאה, נכנס לרכב וחוגר את עצמו, מחליט להשעין את הכיסא אחורנית ולנמנם עד שהוא יצטרך לעבוד.
—–

אליסון מצאה את עצמה בהתלבטות, טים ישן והיא כבר הגיעה למסעדה, להעיר אותו או לקרוא לראיין? אבל רגע…יש את ליאם גם כן, "לעזאזל, למה הכל מסובך?" היא שאלה את עצמה לפני שלקחה את הטלפון שלה, מחליטה שהכי הגיוני זה להתקשר לראיין שיבוא ויעיר את טים, ככה זה אולי ייתן לו אנרגיות.
—

"את באמת לא הצלחת להעיר אותו?" ראיין לחש כשהגיע לרכב, "הוא ישן כמו מת, חשבתי שאולי אתה תדע איך להעיר אותו" היא אמרה בתמימות, "את בת הזוג שלו, את זאת שמעירה אותו בדרך כלל" הוא אמר לפני שהלך אל הצד של טים, פותח את הדלת ומנער אותו קלות, "טים קום" הוא אמר והצעיר כיווץ את גבותיו, "מממ" הוא מלמל ברוגז וראיין צחקק כשחשב שחברו הטוב חמוד.

"טימי~" הוא לחש לאוזנו של האחר, "הגיע הזמן להתחיל לעבוד" הוא הוסיף וטים פקח את עיניו באיטיות- עד שהוא פער אותן בבהלה כשהבין עד כמה שראיין קרוב אליו, מה שגרם לו מתוך רפלקס לדחוף את ראיין במהירות ממנו, "מ-מה אתה עושה?" הוא שאל בלחץ והבלונדיני צחקק ובלגן את פניו של טים עם כף ידו, "אליסון לא הצליחה להעיר אותך, אבל משום מה אני הצלחתי להעיר אותך במהירות" חום העיניים אמר בהשתובבות וטים הביט על אליסון המחוייכת, מבין שהיא עשתה את זה בכוונה והוא כחכח בגרונו ושפשף את עיניו, "אני קצת עייף, אז אני רגיל לקול של אליסון ככה שזה רק הרגיע אותי" טים תירץ ואליסון גיחכה קלות ביחד עם ראיין שהנהן בהבנה.

"גם לפי הצוואר שלך אני מבין שאתה עייף" ראיין אמר ונגע קלות בהיקי האדמדם, מגעו גרם לגופו של טים להצטמרר קלות והאחר מצא את עצמו בוהה בו למספר רגעים, "כן, היה לנו סקס מוצלח ביותר" אליסון אמרה במהירות, מוציאה את טים מהבועה שלו והוא כחכח בגרונו והזיז את ידו של ראיין ממנו לפני שהוא נשק במהירות ללחי של אליסון ויצא מחוץ לרכב, לא שוכח לקחת את התיק שלו.

"ניפגש בערב" אליסון אמרה מהרכב וטים הנהן ושפשף את פניו לפני שראיין נופף לאליסון וחיבק את שכמותיו, מצמיד את חברו הטוב אליו בזמן שהוא התקדם איתו אל המסעדה, לא שם לב לפניו הסמוקות של טים, וכחול העיניים היה כל כך שמח מעצם העובדה שראיין לא באמת יכול לשמוע את הלב הפועם שלו שפעם בתוכו בחוזקה.
—

"איך היה באוניברסיטה? היית עם חבר שלך?" ראיין שאל בהתגרות כשהם נכנסו למטבח וטים חייך אליו, "אמרתי לך אני והוא לא חברים" שחור השיער מלמל וראיין צחקק ובלגן את שיערו, "חבל, אתה צריך להכיר עוד חברים, זה חשוב" הבלונדיני אמר ברצינות, מסתכל שוב על ההיקי שעל צווארו של האחר, "ואתה גם צריך להסתיר את זה" ראיין אמר וטים כחכח בגרונו והנהן.

"קריסטין" ראיין אמר לפתע והבלונדינית נגשה אליהם בחיוך, "את יכולה לעשות עם זה משהו?" הוא שאל והצביע על הסימן העגול שעל צווארו של האחר, "כמובן" היא אמרה בחיוך, "אני כבר מיומנת" היא קרצה, רומזת לטים על כך שראיין סימן אותה כבר בעבר והיא הצליחה להסתיר את זה- מה שגרם לליבו של טים להתכווץ שוב, 'את כל כך מתגאה בזה?' הוא חשב לעצמו בזמן שהיא אחזה בידו ולקחה אותו אל חדר המנוחה.
—

"בוא שב" היא אמרה בחיוך, מושיבה אותו למולה בזמן שהיא לקחה את המייקאפ שלה והתחילה להניח שכבות דקות על הנקודה, מטשטשת אותה כמו שצריך, וטים הביט עליה בשקט, חוקר את פניה ומתאפק שלא להיאנח, קריסטין מושלמת לראיין, היא יפיפייה ויש לה אישיות יפה גם כן, היא אישה טובה והיא בטוח טובה לראיין.

"מצטער" הוא לחש פתאום והיא הסתכלה עליו בבלבול, "למה?" היא שאלה והוא הסתכל עליה בחיוך, "על זה שאת עושה את זה במקום לבשל כמו שאת אוהבת" הוא אמר בחיוך, משקר לה, בכלל מתנצל על כך שהוא אוהב את בן הזוג שלה, והיא חייכה וחזרה להתרכז בטשטוש ההיקי, "אני גם אוהבת לעזור לך, אז הכל בסדר" היא אמרה בחיוך והוא חייך גם כן, עדיין מצטער על עצם העובדה שהוא שונא אותה ללא סיבה, טוב, יש סיבה, היא בת הזוג של הגבר שהוא אוהב.
—

"זהו" היא אמרה לבסוף והתרוממה, "לא רואים כלום" היא הוסיפה בחיוך והוא חייך אליה כתודה והתרומם גם כן, "תודה לך, הצלת אותי" הוא אמר והיא טפחה על כתפו, "בכיף" היא אמרה, "אני מניחה לעצמי שאני צריכה לחזור למטבח" הבלונדינית מלמלה והוא הנהן אליה, מסתכל עליה יוצאת משם לפני שהוא נאנח לעצמו ולקח את הסינר שלו, מניח אותו מסביב למותניו ויוצא החוצה, מתחיל את יום עבודתו הקשה, הוא לא היה קשה פיזית, אלא נפשית- לראות את החיוכים, את המבטים, ואת המגע בין קריסטין לראיין היה הדבר הכי קשה בעבודה הזאת, ולהתנהג כאילו והכל טוב והכל מתנהל כרגיל, היה אפילו קשה יותר.