אהבה שנייה -פרק 4-

אליסון צפרה במכונית כשטים יצא מהעבודה עם ראיין וקריסטין, "חברה שלך כאן" ראיין אמר בחיוך, טופח על גבו של טים ומדרבן אותו ללכת, "או, גם אביגייל שם" קריסטין אמרה כשראתה את ורודת השיער יושבת במושב האחורי והיא נופפה לשתי הבנות, "הן חברות ממש טובות" היא אמרה בחיוך, "הלוואי שלכולם יהיו חברים טובים כאלו, הן אפילו שותפות לדירה" היא הוסיפה וטים הנהן וחייך, 'הן יותר משותפות, אבל זה טוב שאת חושבת ככה' טים חשב לעצמו, לפחות עד שראיין חיבק את עורפו, משכיח ממנו את כל המחשבות, "גם אני וטים חברים טובים בדיוק כמוהן" הוא אמר וטים נגס בשפתו התחתונה, 'אני מקווה שנהיה בדיוק כמוהן' מחשבותיו של טים חזרו אליו.

"קדימה טים, אליסון חפרה לי עלייך כל היום!" אביגייל צעקה, שותפה גם היא לסוד, אבל היא גם הרגישה מחובתה לנתק את המגע בין שני הגברים, אחרי הכל היא מעדיפה את ליאם עם טים על גבי ראיין.

"תלך, שאליסון לא תהרוג אותי על שלקחתי לה את החבר" ראיין אמר בהשתובבות וטים הנהן וחייך אליו, "נתראה מחר" שחור השיער אמר וראיין הנהן לפני שחיבק את גבה התחתון של קריסטין, "נתראה" קריסטין השיבה לפני שהשעינה את ראשה על כתפו של ראיין, הולכת איתו אל הרכב שלו וטים נשם עמוק לפני שהלך אל הרכב, מתיישב במושב הקדמי לצד אליסון.

"איך היה היום?" אליסון שאלה, נוגעת בכתפו של טים שנאנח לעצמו, "חרא" הוא מלמל והיא נאנחה גם כן, "הייתי היום עם ליאם בבית קפה" אביגייל אמרה ונשענה קדימה, מניחה את פרצופה על מושב הכיסא של טים, "לא אכפת לי ממנו" טים אמר ברצינות ואביגייל הביטה על אליסון שחייכה אליה בעצבות, "גם לו לא אכפת ממך" אביגייל אמרה בעוקצנות וטים רק הביט על הרכב של ראיין, רואה איך שהוא נוסע עם קריסטין משם, "הם בטח ישכבו היום" הוא מלמל לעצמו ואביגייל נאנחה ונשענה לאחור, "זה מה שזוגות עושים בין היתר" היא מלמלה והוא נגס בשפתו התחתונה בעצב ואליסון הביטה עליו לפני שהתניעה את הרכב, "נלך לשתות היום" היא אמרה בהחלטיות והתחילה לנסוע, "מה? מחר הבוחן" הוא אמר והיא קיללה חלושות, "נכון" היא מלמלה, "מחר נשתה מלא, טוב?" היא הציעה והוא חייך והנהן אליה במרץ, "טוב" הוא אמר והיא הנהנה ברצון, "אני גם מצטרפת" אביגייל אמרה בחיוך, "לחלוטין בובי שלי" אליסון אמרה, נוסעת אל ביתן.
—–

"זהו, אתה בטוח שאתה מבין את הכל?" אליסון שאלה וטים הנהן, "אני לא הבנתי כלום" אביגייל אמרה, מביטה על הספרים והחוברות שלהם ואליסון צחקקה ונשקה לראשה, "את לא חייבת להבין כלום, את טובה בציור ויש לך מקצוע מדהים" שחורת השיער אמרה ואביגייל חייכה אליה ונשקה קלות לשפתיה, וטים כחכח בגרונו, גורם לבנות להתנתק, "אופסי~" אביגייל אמרה בהשתובבות, "קשה לי לשלוט בעצמי כשאני לידה" היא הוסיפה ואליסון צחקה, גורמות לטים לגלגל את עיניו בייאוש, "מה שתגידו" הוא מלמל והכניס את הציוד שלו לתיקו, "תישן אצלנו, מחר אני אקח אותך לבית, תתארגן, ואז ניסע לאוניברסיטה, גם ככה מחר זה יום חמישי, זה היום אחרון לשבוע שזה אומר שמתחילים מאוחר יותר~" אליסון אמרה באושר, מתלהבת לחלוטין, ואביגייל הנהנה בהסכמה וטים הסתכל עליהן ונאנח, "איך שבא לכן" הוא אמר בחיוך ושתיהן צהלו בשמחה, מחבקות אותו.

"או!" אביגייל אמרה לפתע והתרחקה מהחיבוק, "ליאם אמור להגיע לכאן, יצא סרט אימה שאנחנו אוהבים ואמרתי לו לבוא" ורודת השיער המציאה, מוצאת את זה כדבר טוב, "אני לא נשאר כאן" הוא אמר, "מה זאת אומרת לראות סרט, את לא אמרת ל—" אליסון השתתקה כשאביגייל צבטה את הירך שלה, והיא הבינה מה קורה כאן.
–
"מה פתאום, אתה נשאר כאן, אל תדאג, אני אהיה לידך תמיד" אליסון אמרה, "אני גם ככה עייפה ואין לי כוח להסיע אותך" היא מלמלה, עושה את עצמה מפהקת, "אני אסע במונית" הוא אמר והיא אחזה בידו, "לא, אני רוצה שתישן פה, פליז!" היא התחננה, "לא" הוא אמר והתכוון לקום, אבל היא אחזה חזק יותר בידו, "אני עשיתי לך כל כך הרבה טובות, אתה גם צריך לעשות לי טובה" שחורת העיניים אמרה ברצינות וטים הביט עליה בזעזוע לפני שנאנח וחזר לשבת, "לעזאזל איתך" הוא אמר והיא חייכה וחיבקה אותו, יודעת שהוא ויתר על להילחם.

"אני צריכה ללכת להתפנות" אביגייל אמרה במהירות לפני שהתרוממה והלכה לשירותים- לא לפני שהיא לקחה כמובן את הטלפון שלה, מתקשרת לליאם ומציעה לו לבוא אליה כי גם אליסון רוצה לראות אותו, חוסכת ממנו פרטים חשובים- כמו למשל שטים נמצא אצלה, ממש משהו שולי.
—-

דפיקות בדלת נשמעו וטים נאנח בייאוש, רואה את אביגייל הנרגשת מתרוממת מהסלון והולכת לפתח הדלת, "הבאתי חטיפים כמו שביקשת" ליאם אמר בייאוש, לא באמת היה לו כוח לבוא, אבל אביגייל איימה עליו שאם הוא לא יבוא יפלט לה כמה דברים לא רצויים לפני טים.

אביגייל הנהנה מהר ואחזה בזרועו, מושכת אותו אל תוך הבית עד שהם נעמדו למול הסלון והוא כחכח בגרונו כשהביט על טים שהסתכל עליו ברוגז.
–

"מה האידיוט הזה עושה כאן?" ליאם שאל וטים צחקק ברוגז, "מי שמדבר" הצעיר מלמל, "לא לריב" אליסון אמרה בחיוך, "מחר לי ולטים יש בוחן ולמדנו ביחד אז החלטנו שהוא יישאר פה ואביגייל אמרה שאתם אמורים להיפגש כאן היום גם ככה לראות סרט אז יצא נפלא" אליסון אמרה וליאם כיווץ את גבותיו בחוסר הבנה, מסתכל על אביגייל שחייכה אליו בתמימות והוא נאנח כשהבין שהן תכננו את הכל.

"תפעילי את הסרט" הוא אמר לבסוף ואליסון חייכה לעצמה ברצון, שמחה שהוא זורם איתן, וורודת השיער משכה אותו לסלון, מושיבה אותו לידה, יודעת שכרגע עדיף שהוא וטים ישבו רחוק אחד מהשני, לאט לאט היא ואליסון כבר ימצאו דרך לגרום להם לשבת ביחד.

"טים פוחד מסרטי אימה, אז אני אחבק אותו חזק" אליסון אמרה בחיוך לליאם שעשה את עצמו מתעלם וטים הסתכל עליה ברוגז, לא מאמין שהיא חושפת חולשה שלו בפני הטיפש הזה, אבל הוא הרגיש הקלה שליאם התעלם מהם, ככה הכי טוב, ומה שהיה הכי משעשע מכל זה, זה שאתמול הם שכבו.
—
הסרט הופעל, וטים נצמד לאליסון, מאפשר לה לחבק אותו, אחרי הכל הוא באמת פחד והגאווה לא באמת משנה לו, במיוחד לא לפני ליאם.

"שיט" אביגייל אמרה, נצמדת גם היא לאליסון שחייכה לעצמה ונשקה למצחה לפני שהיא הביטה על ליאם שישב והביט על הסרט בשתיקה, והיא לא באמת ידעה אם הוא צופה בו או לא.
–
"לעזאזל!" טים צעק כשקטע מפחיד במיוחד שודר והוא נצמד לגופה של אליסון עוד יותר, מה שגרם לליאם לצחוק בזלזול, "תסתום" טים אמר ברוגז, מבטו היה יכול להרוג את ליאם- שהביט עליו בהרמת גבה, "אתה בן 23 ועדיין מתנהג כמו ילד פתטי בן 3" הוא מלמל וטים נשף ברוגז, "ובכל זאת אין לך בעיה לזיין את הילד הפתטי הזה בן ה3 " טים עקץ ואליסון כיווצה את שפתיה מההלם, מופתעת ממילותיו של טים, "כשרוצים לזיין מישהו, זה לא משנה איך הוא נראה או איך הוא מתנהג, פשוט מזיינים אותו" ליאם מלמל וטים הביט עליו בכעס, "צודק" הוא אמר לבסוף, "וזאת הסיבה שאני עדיין מזדיין איתך" הצעיר מלמל וחזר להביט במסך, נרגז במיוחד, וליאם הביט עליו לכמה רגעים לפני שהוא חזר להביט גם כן למסך, מה שגרם לאליסון ולאביגייל להביט אחת על השנייה בשאלה, לא יודעות מה לעשות.
—

"אני צריכה ללכת לשירותים" אליסון אמרה והתרוממה באחת מהסלון, הולכת מהר לשירותים עוד לפני שמישהו יצליח לעצור אותה, "יש לי שיחת טלפון לעשות" אביגייל אמרה והתרוממה גם היא מהספה וטים הביט עליה בחוסר הבנה, רואה איך שהיא הולכת במהירות לחדר והוא פתח מעט את פיו בשוק מוחלט כשהוא הבין שרק הוא וליאם נשארו בסלון.
—

הוא כחכח בגרונו וזרק מבט קצר לליאם שהביט על המסך והוא הנהן קלות לעצמו, שמח שליאם ממשיך להתעלם ממנו.

"אההה!" צעקות מהטלוויזיה נשמעו וטים קפץ וצעק גם כן, מפתיע את ליאם שהביט עליו בזעזוע, "טיפש" ליאם לחש, מתאפק שלא לחייך וטים שלח אליו מביט כועס לפני שהוא הזדקף במקומו והמשיך להביט על הטלוויזיה, רואה איך שהעלילה מתחילה להגיע לשיאה והוא ידע שהולך להיות קטעים מפחידים יותר- מה שגרם לו לכחכח בגרונו בחשש ולהביט קלות על ליאם מזווית עיניו לפני שהוא הזיז את עצמו באיטיות קרוב יותר לשרירי, מפחד מדי בשביל להיות לבד כרגע.
–

"מה אתה עושה?" ליאם שאל לפתע כשהצעיר היה כבר קרוב אליו, "תסתום, אני מפחד" טים אמר וליאם גיחך בייאוש, מחליט לפרוש יד אחת בטבעיות על הספה, ככה שזרועו תהיה מאחורי ראשו של טים וככה למעשה הצעיר הרגיש בטוח יותר, "אתה באמת טיפש" ליאם מלמל, "נכון" טים אמר, "אני מאוד טיפש" הוא הוסיף וחזר להביט למסך, לא מתכוון לריב עם ליאם, מאפשר לליאם להסתכל עליו לכמה רגעים לפני שחזר להביט על המסך, מחכה שיגיע עוד רגע מפחיד.

והרגע הזה הגיע במהירות, וכשהוא הגיע טים חיבק את צידו של ליאם בחוזקה, מכניס את פניו לחזה של ליאם, "תכבה את הטלוויזיה, תעשה משהו מועיל פעם אחת!" טים התחנן וליאם כחכח בגרונו ונשען קדימה, לוקח את השלט ומכבה את הטלוויזיה, משאיר את חלל הסלון שקט לחלוטין וטים נשם עמוק והתרחק ממנו, "איך תצליח להתמודד עם החיים שלך אם מסרט כזה אתה מפחד?" ליאם ירק בזלזול וטים כחכח בגרונו והסתכל עליו בכעס, "אני אתמודד, אין צורך לדאוג לי" טים מלמל, מסתכל על ליאם שהביט עליו בזלזול והוא נאנח, "לפחות תעשה את עצמך כאילו שאכפת לך ממני" הצעיר אמר וליאם גיחך, "למה לי? אחרי הכל גם אתה לא מסתיר את השנאה שלך כלפי" ליאם אמר וטים נאנח, זה לא שליאם טועה.
–
ליאם הביט על הצוואר של טים בחוסר הבנה, נוגע בו קלות, "יש לי שם משהו?" טים שאל והזיז את ידו של ליאם ממנו, "להפך, אין לך" ליאם אמר וטים הביט עליו בבלבול, "אז למה אתה נוגע שם?" טים שאל, "איפה ההיקי?" ליאם שאל ברצינות, עיניו הירוקות מביטות ברצינות על עיניו הכחולות של האחר.

"אה, קריסטין כיסתה לי את זה עם מייקאפ היום בעבודה" טים הסביר וליאם ליקק את האגודל שלו במהירות לפני שהניח את האגודל על הצוואר של טים, מנגב את המייקאפ מצווארו, "מה אתה עושה? תשאיר את זה ככה" טים אמר והזיז את ידו של ליאם שוב, אבל ליאם צקצק והביט עליו בכעס לפני שחזר לנקות את המייקאפ, מה שגרם לטים להביט על פניו הקרובות של ליאם, "זה נכון שאתה נאה, אבל אני באמת לא מרגיש כלום גם כשאתה קרוב אליי" טים מלמל, יותר לעצמו, וליאם גיחך, "אמרתי לך מתישהו להרגיש אלי משהו?" ליאם שאל, מסיר בעדינות את האיפור מטים, "לא" טים מלמל, מסתכל על ליאם שהביט עליו גם כן, "וזה לא שגם אני מרגיש אלייך משהו גם אם אתה קרוב אליי" ליאם אמר בטון רציני וטים גיחך והנהן לעצמו, "הנחתי לעצמי" הוא אמר בציניות, אחרי הכל זה היה די ברור לו.

"אתה לא חושב שזה פתטי?" ליאם שאל לפתע, ממשיך להסתכל על עיניו הכחולות והמהפנטות של האחר, "מה?" טים שאל, "שנתת לבת זוג של הגבר שאתה אוהב לשים לך מייקאפ שיסתיר היקי שגבר שלא מוכר להם באמת השאיר עלייך בזמן שגנחת את השם של ראיין?, וגם שגרמת לה ולו להאמין שמי שהשאיר עלייך את ההיקי הייתה אליסון?" ליאם שאל וטים הביט עליו ברצינות, "אני חושב שזה פתטי" טים אמר לבסוף וליאם הנהן והזיז את עיניו ממנו, מלקק שוב את אגודלו וממשיך לנגב את המייקאפ, "ואתה לא חושב שאתה גם פתטי בעצמך? לזיין מישהו כבר כמה שנים כשהוא מבקש ממך בשביל לשמוע אותו גונח שם של מישהו אחר שהוא אוהב, לא נחשב כפתטי?" טים שאל וליאם צחקק, "אף פעם לא אמרתי שאני לא פתטי, אמרתי שאתה כן, לא שללתי את עצם העובדה שיכול להיות שגם אני כזה" הוא אמר וטים גיחך, מרגיש איך שאגודלו של האחר מנגבת אותו והוא חייך לעצמו כשאפילו צמרמורת אחת לא עברה בגופו, אחרי הכל- כל כולו שייך לראיין.
–

"מה אתה חושב שהם עושים עכשיו? חושבים עלייך? אתה חושב שראיין חושב עלייך כרגע כמו שאתה חושב עליו?" ליאם שאל כשסיים לנקות את האיפור, מאפשר לעצמו לראות את הסימון שלו, "תסתום ליאם, אני יודע בדיוק מה אתה מנסה להגיד" טים אמר ודחף את האחר ממנו לפני שהוא זז והתיישב בצד השני של הספה, "הם בטח שוכבים כרגע, זה מה שאתה חושב, נכון?" ליאם שאל וטים נשם עמוק, "מה אכפת לך מה אני חושב?" טים שאל ברוגז, "לא אכפת לי" ליאם אמר, "אבל זה מה שאתה חושב" הוא אמר בזלזול וטים התרגז לחלוטין ונעמד מהספה, "תקשיב לי ליאם, אם לא תסתום את הפה שלך אני באמת לא אשתוק יותר" שחור השיער אמר בנעילת שיניים וליאם צחקק, "ומה אתה בדיוק יכול לעשות לי? תיתן לי משהו אחד שאתה יכול לעשות לי שלא יזיק לך גם כן" ליאם מלמל, משלב את רגליו- רגל על רגל, וטים הביט עליו ונשף בכעס, "אוקיי, צודק, אין לי שום דבר שאני יכול לעשות נגדך, כל מה שאני יכול לעשות יפעל גם כנגדי" טים אמר, "אבל אני אפסיק לדבר איתך אם תמשיך להתנהג ככה, גם ככה לא אכפת לי ממך וממה שאתה אומר" טים אמר וליאם צחק לפתע, גורם לטים להביט עליו בזעזוע.

"וזה לא יזיק לך אם תתרחק ממני? אתה בטוח? כי בינתיים אתה זה שהצעת את עצמך אתמול" ליאם אמר ברצינות, מוחק באחת את הצחוק מפניו, וטים כיווץ את גבותיו לפני שהלך מהר אליו, מכה את כתפיו, "אתה באמת לא שווה שום דבר, עדיף שתעלם" טים אמר בכעס ובאותו הרגע ליאם אחז בחוזקה בידיו, מונע ממנו להכות אותו, "אם לא אכפת לך ממני וממה שאני אומר, אז למה אתה מתנהג ככה?" ליאם שאל, "כי אני נוגע בנקודות הרגישות שלך?" ליאם המשיך לשאול וטים ניסה להזיז את ידיו מהאחיזה של האחר אבל ללא הצלחה, "תעזוב אותי" טים אמר, לא צועק ולא מתלהם, עיניו חודרות אל תוך עיניו של האחר, "תעזוב אותי ותעוף מפה, אני לא רוצה לראות אותך בחיים" טים אמר ברצינות וליאם גיחך, "נראה כמה זמן זה ימשיך" הוא אמר ושחרר את ידיו של טים לפני שהתרומם מהסלון, דוחף את טים קלות ממנו לפני שהוא יצא מהדירה של אליסון ואביגייל.
–

"מטומטם" טים מלמל וחזר להתיישב בסלון, מסתכל על השירותים ועל חדר השינה כשהדלתות שלהם נפתחו וראשן של הבנות בצבץ, "תצאו" הוא אמר ברוגז ושתיהן יצאו באחת והלכו אליו במהירות, "אתם תמיד רבים" אליסון נאנחה והתיישבה לידו, "זהו, סופית אני לא רואה אותו יותר" טים אמר, "כמות הפעמים שאמרת את זה יכולה לשבור שיאי גינס" אביגייל אמרה בצחקוק וטים נאנח ונשען על הספה, עוצם את עיניו ומנסה להירגע.

"הוא פשוט חוצפן" הוא מלמל ואליסון נאנחה ונשענה עליו בזמן שחיבקה אותו, "מאוד מאוד חוצפן" היא אמרה וחייכה אל בת זוגתה, "מחר נשתה גם לכבוד הריב המטומטם הזה ואז הכל יהיה טוב" היא הוסיפה בחיוך וטים הנהן, "אני מתכוון לשתות עד שאשתכר למוות" הוא אמר ושתי הבנות צחקקו וחיבקו אותו, "מה שתגיד" הן אמרו יחדיו, מחקות את שתי המילים שהוא אוהב להגיד, ואז טים גיחך, ולבסוף שלושתם צחקו.

טים הצליח להירגע, אחרי הכל ככה הוא- הוא יכול להיות עצבני, אבל מיד אחר כך לשכוח הכל, אולי זאת גם הסיבה שהוא עדיין שוכב עם ליאם למרות כל הריבים שלהם.