אהבה שנייה -פרק 40-

אז הם רישמית זוג, אבל זה היה להם כל כך מוזר פתאום שהם בחרו לצעוד כמה מטרים אחד מהשני, אחרי הנשיקה ואחרי וידויי האהבה, נשארה המבוכה.

"תלך לידו" ראיין לחש כשנעמד לצידו של טים, "די" טים לחש בחזרה, מובך מדי וראיין גיחך וטפח על גבו של טים, "אל תתבייש, ראיתי אתכם כבר במצב די חושפני, ושם לא היית כל כך מבויש" ראיין התגרה בצעיר שהפך לסמוק באחת, עד שהוא ניסה להשכיח את העובדה שראיין ראה אותו ואת ליאם שוכבים, ראיין מגיע וזורה מלח על פצעיו.
"ראיין!" טים אמר ברוגז, דוחף את ראיין ממנו לפני שהתקרב עוד יותר לליאם שהביט עליו בשקט, מחייך לעצמו בחולמניות, טים שלו, בכל ליבו הוא שלו, וטים אוהב אותו, טים סוף כל סוף אוהב אותו.

"אתה מתכוון להחזיק לו לפחות יד או שגם את זה אתה לא תעשה בקרוב" אליסון לחשה לליאם ברוגז, לא אוהבת את זה שהזוג הנורא טרי רחוק אחד מהשני, בטח ובטח כשהם נמצאים כרגע במצעד הגאווה, הם צריכים להיות גאים בזה שהם זוג, בזה שהם אוהבים, בזה שהם ביחד, הם צריכים להשוויץ, הם צריכים להראות לכולם שהם שייכים אחד לשני.

"טוב, התייאשתי ממכם" ג'וש מלמל, אוחז בפתאומיות בכף ידו של טים שהסתכל עליו בחוסר אמונה, "אולי כדאי שתצא איתי?" ג'וש התגרה, יודע שליאם רכושני לטים, יודע שליאם עוד מפחד שהוא יפגע בטים, יודע שזה יכול להשפיע על ליאם.

טים בהה קלות בכפות הידיים המחוברות שלהם, לאחר מכן הוא הביט בעיניים הכהות שהביטו עליו בשעשוע והוא כחכח בגרונו, לא יודע מה לעשות, לפחות עד שליאם דחף במהירות את ג'וש, אוחז באינסטינקט מהיר במיוחד בידו של טים בחוזקה, "הוא שלי" ליאם לחש בשיניים נעולות, נרגז, וכל הנוכחים הביטו עליו בהתרגשות, במיוחד טים שבהה בו ארוכות, ליאם משייך אותו אליו.

"או, עכשיו אתם נראים טוב יותר" ג'וש אמר בגיחוך משועשע וליאם נאנח בייאוש לפני שהביט על הידיים המחוברות שלו ושל טים, אחר כך הוא הסתכל בעיניו הכחולות של הצעיר שחייך אליו והוא שלח את ידו הפנויה אל טים, מלטף את לחיו בזמן שהוא שילב את אצבעותיהם, "בוא נישאר ככה" ליאם אמר וטים הנהן בחיוך, מהדק את אחיזת הידיים, נושך את שפתו התחתונה באושר, עדיין לא מאמין שהגיע היום שבו הוא יהיה שמח כל כך עם הרגשות שלו, שיגיע היום שמישהו שהוא אוהב יאהב אותו בחזרה, שיגיע היום שראיין יהיה חבר טוב, אהבה מפעם, שיגיע יום שהוא יאהב מישהו אחר בכל ליבו, שהוא יזכה להכיר מישהו שיכניס אותו לעולם שלו.

אבל גם אם הוא עדיין לא הצליח להאמין, זאת הייתה המציאות המלאה, ליאם פתח את ליבו אליו במלוא הכנות, ליאם שלו, ליאם אוהב אותו וליאם רוצה אותו, וטים ידע שליאם יצליח לגרום לו להיות מאושר והיום זה היה היום הראשון שלהם כזוג, לא כיזיזים, לא כיריבים, אלא כשני אנשים שאוהבים זה את זה מכל הלב, הכי עמוק שאפשר.
—
"איך הולך לך בבית הספר לבישול?" ראיין שאל את טים כשכולם התיישבו לנוח, קונים גלידה קרה וקרמית, אוכלים אותה ברצון, "בסדר" טים אמר בחיוך, יושב לצידו של ליאם בעוד שאליסון ישבה לצידו השני, "אני אוהב את זה" הוא הוסיף בכנות, "הכי חשוב" ראיין אמר באושר, שמח שחברו הטוב הגיע לכל ההחלטות שרצה להגיע אליהן, "ואתה מתכוון לפתוח מסעדה?" דין שאל בסקרנות, "הוא תמיד יכול לעבוד אצלי במסעדה" ראיין אמר בחיוך, "אתה לא חושב שעבדתי אצלך מספיק?" טים שאל בעוקצנות, גורם לכולם לצחוק, "כשאתה אומר את זה ככה…" ראיין אמר בין הצחקוקים.

"אבל אני מניח לעצמי שאני רוצה להקים מסעדה קטנה עם אוכל ביתי" טים לחש, עדיין לא יודע אם זה יצא לפועל, "אני ארצה להיות הראשון שיטעם את האוכל של המסעדה שלך" ראיין אמר בחיוך, לא מקנא או חושש מזה שטים רוצה לפתוח גם כן מסעדה, הוא לא ראה את חברו הטוב כיריב.

"דווקא חשבתי שמישהו אחר יטעם ראשון" טים מלמל בשקט וליאם הסתכל עליו בסקרנות, חוקר את פרצופו של טים שהסתכל עליו בחזרה, "אני?" ליאם הצביע על עצמו בחוסר אמונה וטים חייך והנהן, "למרות שכבר יצא לך לאכול מהאוכל שלי" טים המשיך למלמל בשקט, מבויש, "בוגד" ראיין לחש בעוקצנות צינית, מקבל מבט נרגז מאשתו ההורמונלית.

"כמה רומנטי, אני נמסה כאן" אליסון אמרה באושר, מחבקת את צידו של טים, "הגלידה שלך תימס אם לא תאכלי אותה" אביגייל אמרה ברצינות, מלקקת את הגלידה שאליסון החזיקה, מונעת ממנה לנזול על כף היד של אהובתה, "אל תאכלי לי את הכל" אליסון אמרה ברכושניות, מושכת את הגלידה אליה ומתחילה ללקק אותה ברצון ואביגייל צחקקה ובלגנה את שערה השחור של בת הזוג שלה, חוזרת אל הגלידה שלה.

"למה כלם נהיו קיטשיים בצורה מזעזעת?" פיטר שאל, "אל תגיד לי שאתה לא אוהב להיות קיטשי עם פיליפ?" דין שאל ברצינות, "אני…" פיטר מלמל, מביט לאחר מכן על פיליפ שהסתכל עליו עם גבה מורמת ומזהירה, "אני מת על להיות קיטשי איתו" פיטר אמר בחיוך, נושק ללחיו של פיליפ המצחקק ודין צחק ונשען מעט על בן זוגו, מאפשר ליונתן ללטף את שערו ברכות.
—
"איך שם?" אביו של ג'וש וליאם שאל כשהוא דיבר עם בנו הבכור בטלפון בזמן שג'וש הלך הצידה מהחבורה, "הכל פה רועש ונוצץ" ג'וש מלמל, "נו, וזה רע?" המבוגר שאל וג'וש הסתכל לאחר מכן על ליאם שצחק בקול ביחד עם טים, רואה את העיניים המאוהבות והמאושרות של אחיו, "לא" ג'וש אמר, "זה רחוק מלהיות רע" ג'וש הוסיף, "מצוין" האב אמר.

"ליאם התחיל לצאת עם טים" ג'וש אמר, "טים? הבחור שהוא אוהב?" האב בירר, שומע מעט על טים מג'וש, "כן, הם התחילו לצאת היום" ירוק העיניים אמר, "ואיך ליאם? הוא בסדר?", "יותר מרק בסדר, הוא מאושר" ג'וש אמר בכנות, שומע את אנחת ההקלה מהצד השני, "מגיע לו להיות מאושר" האב אמר ברצינות, "אני יודע" הצעיר מבניהם אמר לטלפון, מחייך כשהמשיך להסתכל על אחיו, "הוא סוף סוף יכול להיות שלם עם עצמו" ג'וש לחש, "נכון" המבוגר השיב, "טוב אבא…תמסור לאמא דרישת שלום ממני, אני אחזור אליהם" ג'וש אמר לבסוף כשליאם הסתכל עליו למספר שניות, כנראה מברר איפה הוא, וזה די שימח את ג'וש להבין שאחיו הצעיר, עם כמה שהוא מנסה להיות אדיש אליו, עדיין דואג לו.

האב הנהן לעצמו בטבעיות, "תהנה ותשמור על אחיך", "אשמור" ג'וש אמר בכנות, "להתראות" הוא הוסיף, שומע את ברכת הלהתראות מהצד השני לפני שהשיחה התנתקה והוא חזר אל החברה הצעירים, ממשיך להציק לליאם שקיבל את ההצקות שלו בצורה עדינה יותר, כנראה שטים באמת מרכך את ליאם כמו שצריך.
—-
"אז, זהו?" דין שאל כשכבר נהיה מאוחר והם החליטו להתקפל, "זהו" אליסון אמרה בעצב, מחבקת אותו, "אני מקווה שיצא לכולנו להיפגש שוב" היא הוסיפה כשהתרחקה מהחיבוק, מסתכלת על האחרים ברצינות, "אנחנו ניפגש, אתם מוזמנים תמיד למסעדה שלנו" הבלונדינית אמרה ברצינות, מחייכת כשפיליפ הניח את ידו על בטנה, "יום אחד גם היא תצטרף אלינו" הוא אמר באושר וקריסטין הנהנה, מלטפת את הבטן שלה גם כן, "אני בטוחה בכך" היא אמרה באושר.
–
"אתה הולך הביתה?" ליאם שאל את טים, "כן, הגיע הזמן שאני כבר אחזור לגור בו" טים לחש, "אה" ליאם מלמל, שותק לאחר מכן, רוצה להיות עם טים, אבל לא היה לו את האומץ באמת לבקש ממנו, "ר-רוצה לבוא?" טים שאל בשקט, מגמגם בלחץ, "אווו~" ראיין זימר בהתגרות והצעיר הסמיק לחלוטין, יודע מה ראיין חושב, ואת האמת שהוא לא היה מתנגד לשכב עם ליאם כרגע, הוא היה יותר מדי זמן לבד.

"אנחנו ניקח את פיליפ, פיטר וג'וש" אביגייל אמרה במהירות, "אתה יכול לנסוע עם הרכב שלך" היא הוסיפה, מסתכלת על ליאם בחיוך, "אוקיי, אני אבוא" ליאם אמר בחיוך, טונו עמוק, גורם לצמרמורת נעימה לעטוף את גופו של טים שהמשיך להתרגש ממנו, "י-יופי" טים לחש בחיוך, נוגס בשפתו התחתונה, לא יודע מה לעשות עם כל האושר הפנימי שהציף את גופו במלוא החוצפה, לא מרחם עליו.

"אז כדאי שכולנו נלך כמה שיותר מהר בשביל שהם יתאחדו כמה שיותר מהר" אביגייל אמרה בהתגרות, לא מתביישת, "או, אני אוהב את הרעיון שלך" דין אמר באושר, אוחז בידו של יונתן, "שיהיה לכם לילה נפלא" הוא לחש וקרץ בערמומיות לזוג הטרי, "דין" ליאם לחש בייאוש, לא מאמין שכולם מצליחים להביך אותו בכזאת מהירות, כנראה שהנוכחות של טים גורמת לרגשות שלו להיות כנים יותר משהו חשב.

"תלכו כבר" טים אמר ברוגז, "א-אתם כל כך מרגיזים" הוא הוסיף והאחרים צחקו, "אל תתבייש" ג'וש אמר ובלגן את שערו השחור של טים, מבלגן את הסיכות שעל ראשו, "זה טבעי לאהוב" ג'וש הוסיף בחיוך וליאם הזיז את ידיו של ג'וש מראשו של טים, מסדר לצעיר את הסיכות על השיער, לא מתייחס למבטים המחויכים שכולם שלחו אליו, אחרי הכל כולם עדיין היו מופתעים מהאופן העדין שבו ליאם פתאום מתנהג עם טים, או בכלל, עם מישהו, טוב, טים הוא מיוחד וטים היה הדבר שליאם הכי רצה, וכל עוד הוא קיבל את טים הוא יעשה את הכל בשביל לא לגרום לו לברוח ממנו, הוא יעניק לו את כל מה שהוא יכול ורוצה להעניק לו.

"נלך" קריסטין אמרה ואחזה בידו של ראיין, מושכת אותו משם בזמן שהיא נופפה לאחרים שבמהירות גם עזבו את האזור, משאירים לכמה רגעים את ליאם וטים לבד, כנראה ששניהם לא באמת שמו לב לזה שהם הלכו, הם היו כל כך שקועים בעיניים של האחר שהם לא ידעו מה הולך סביבם.

"ניסע?" ליאם שאל בלחש, מלטף את לחייו הרכות של טים, "ניסע" טים לחש בחזרה, מרים את ידו רק בשביל לאחוז ביד של ליאם, הולך אחרי ליאם שהוביל אותם אל הרכב שלו.
—
טים ישב בשקט ברכב, לא מפסיק להסתכל על ליאם בשקט, "מה?" ליאם שאל כששם לב למבט המקובע של הצעיר עליו, "כלום" טים אמר בחיוך, "באמת?" ליאם שאל, זורק מבט לטים שגיחך מעט, "אני לא מאמין שאתה כאן" טים אמר בכנות, "אני לא מאמין שחזרתי" הוא הוסיף, "אפשר להגיד שגם אני לא מאמין שאתה כאן ושחזרת" ליאם השיב, "אני שמח שחזרת" ליאם הוסיף בכנות, "מאוד" הוא המשיך וטים הרגיש את הפרפרים בבטנו, נושם עמוק, חייב להרגיע את עצמו לפני שהוא עוד ימצא את עצמו מתפוצץ מאושר.

"אני שמח שחזרתי גם כן, אני עוד יותר שמח שקיבלת אותי" טים אמר, "פחדת שלא אקבל אותך?" ליאם שאל וטים הנהן, "כל כך" הוא השיב וליאם חייך במעט שמחה ומעט עצב, "אני מעולם לא ויתרתי עלייך, גם כשחשבתי שוויתרתי הבנתי בסופו של דבר שאני רחוק מלוותר, מעולם לא הפסקתי לחכות לך, מעולם לא הפסקתי לחשוב עלייך, מעולם לא הפסקתי לאהוב אותך" ליאם לחש בחיוך וטים אחז בידו הפנויה של ליאם ללא אזהרה, משלב את אצבעותיהם לפני שהוא נשק לכף היד של ליאם, "תודה" טים אמר, "תודה שאתה אוהב אותי ללא גבולות" הוא המשיך וליאם חייך והרים את הידיים המשולבות רק בשביל לנשוק מספר פעמים לכף ידו החמימה של טים שחייך לעצמו בשקט.

"אני אוהב אותך" ליאם אמר וטים פתח את פיו קלות כשאנחת הקלה יצאה מגופו, מאושר בכל פעם ששמע את מילות האהבה של ליאם, "אני אוהב אותך גם" טים לחש, לוקח את הידיים המחוברות אליו בשביל להחזיר מספר נשיקות לכף ידו העוטפת של ליאם שצחקק לעצמו באושר וטים לבסוף צחקק גם הוא באושר, מוצא את זה כל כך נכון וכל כך כיפי להיות נאהב על ידי מישהו שהוא אוהב גם כן, החיים פתאום נראו לו קלים יותר.
—
"הדירה בטח מלוכלכת, לא הייתי בה זמן מה" טים הזהיר כשהם היו בפתח הדלת, מחזיקים שקיות של קניות, הם קנו מעט חטיפים ומצרכים בשביל שהם יכינו משהו לאכול מחר, "אני אעזור לך לנקות" ליאם אמר וטים חייך אליו בתודה לפני שפתח את הדלת, מאפשר לליאם להיכנס קודם לפני שהוא נכנס גם כן, מדליק את האור.
–
ליבו פעם בחוזקה כשהוא נעל את הדלת אחריהם, יש מצב שהם ישכבו? עכשיו? מה הוא אמר לעשות? זה יהיה כמו תמיד? ליאם ינשק אותו ואז הם יזרמו לחדר? ו-ומה הם יעשו עכשיו כשהם זוג? זה יהיה אחרת, נכון? זה יהיה טוב יותר, נכון? טים נשם עמוק בלחץ, מסתובב ומסתכל על ליאם שהסתכל עליו בחיוך, "שנתחיל?" ליאם שאל, "מ-מה?" טים מלמל בחוסר הבנה, ל-לשכב? ליאם רוצה שהם יתחילו לשכב?

"שנתחיל לנקות?" ליאם שאל בחיוך, "א-אה" טים מלמל והנהן, "כ-כן, נתחיל לנקות" הוא אמר ולקח את השקיות מליאם, צועד קדימה ומסדר את הקניות לפני שהלך להביא חומרי ניקוי, זוכר שעדיין קיימים אצלו חומרים באחד מארונות המטבח, והוא הוציא משם את הדברים, נעזר בליאם, והם התחילו לנקות.
–
הם ניקו וניקו, מסירים את האבק מהבית, טים ניסה להתקרב לליאם, אבל המבוגר יותר היה עסוק בלנקות, טוב, הוא השתדל להתעסק בזה, הוא היה חייב להחזיק את עצמו ורק לנקות מבלי לאחוז בטים למרות שהוא כל כך רצה בזה.
—

ואחרי כמעט שעה הם סיימו לנקות את הבית, מתיישבים על הספה בעייפות, "אחד מהדברים הראשונים שלנו כזוג ביחד היה לנקות את הבית שלי, אנחנו רחוקים מלהיות זוג נורמטיבי" טים אמר בחיוך, מיואש מעצמו וליאם צחק חלושות, "אנחנו מעולם לא היינו נורמטיביים, אני לא חושב שנהיה מתישהו נורמטיביים" ליאם אמר בכנות, מזיז את הפוני שנפל לטים מהתזוזה, מרים אותו מעלה ומהדק את הסיכות, שם לב לאיך שטים מסתכל עליו, ועיניו הירוקות הביטו בתוך עיניו הכחולות של טים, בוהה בו לכמה רגעים לפני שכחכח בגרונו, מזיז את ידיו מראשו של טים, יודע שזה מסוכן להיות קרוב לטים, הוא יכול לאבד שליטה בעצמו.

"אני אשן בסלון" ליאם אמר, "מ-מה?" טים שאל, "תישן אתה בחדר, אני אשן בסלון" ליאם אמר וטים כיווץ את גבותיו בבלבול, למה ליאם לא רוצה לישון איתו? ליאם לא רוצה לישון ביחד בלילה הראשון שלהם כזוג? "א-אוקיי" טים מלמל, לא מצליח להוציא מילות התנגדות, הוא לא רצה לעשות משהו שליאם לא ירצה, "א-אביא לך כרית" טים אמר וליאם הנהן, מסתכל על איך שטים מתרומם באיטיות מהסלון לפני שהוא הלך לחדר שלו, וברגע הזה ליאם נאנח לעצמו באכזבה עצמית, לא מאמין שהוא לא יכול להגיד לטים שהוא רוצה לישון איתו ביחד, רוצה לחבק אותו כל הלילה, אבל הוא לא רצה להעיק על טים, הוא לא רצה למהר ולהפחיד את טים, הוא יודע שטים עדיין לא רגיל לכל זה.
–
טים חיבק את הכרית אל חזהו בזמן שיצא מהחדר וליאם התרומם מהסלון והתקדם אליו, "תודה" הוא אמר בחיוך ואחז בכרית, רוצה לקחת אותה, אבל טים אחז בכרית בחוזקה, מחבק אותה חזק יותר, "ל-ליאם" טים לחש וליבו של ליאם צנח, עדיין מתרגש מלשמוע את שמו יוצא מפיו של טים.

"מה?" ליאם שאל כשניסה להתפקס על עצמו, "ב-בוא נישן ביחד" טים לחש, מקבל אומץ, "אני רוצה שנישן באותה המיטה" טים הוסיף, "טים" ליאם אמר, "אתה בטוח?" ליאם שאל וטים הנהן, "אני רוצה שנתנהג כמו זוג, גם אם אנחנו לא נורמטיביים, אני רוצה שעדיין נעשה דברים רגילים" טים אמר בכנות וליאם חייך והתקדם עוד יותר אליו, רוכן מטה ומניח את ידו השמאלית על ראשו האחורי של טים, מלטף את שערו בעדינות, וטים עצם את עיניו כשהניח לעצמו שליאם רוצה לנשק אותו.

ליאם חייך לעצמו ברוגע, ממשיך להתקדם אל טים עד שהוא נשק לעיניו העצומות של טים המופתע, "בוא נישן" ליאם לחש לבסוף וטים פקח את עיניו והנהן בחיוך, "בוא נישן" טים לחש, מרגיש איך שידו של ליאם עוטפת את גבו התחתון בזמן שהם התקדמו אל חדר השינה.
–

"אתה רוצה להתקלח?" טים שאל, "לא" ליאם אמר והוריד את נעליו וגרביו, נשכב על המיטה של טים, "נתקלח מחר" ליאם אמר, טופח על המיטה ומזמין את טים לשכב עליה וטים גיחך ונשכב על המיטה, מחזיר את הכרית למקומה, מסתכל על ליאם.

"ליאם" טים לחש, "מממ?" ליאם שאל והביט עליו, "אנחנו רק נישן?" טים בירר וליאם גיחך כשהבין למה האחר התכוון, "כן" הוא אמר, שולח את ידו אל שערו של טים, מוריד את הסיכות מראשו, "נעשה את הכל לאט לאט, צעד אחר צעד" ליאם לחש, מלטף את שערו של טים, "יש לנו את כל הזמן שבעולם" ליאם הוסיף, "אני לא בטוח שאצליח להחזיק את עצמי" טים לחש בשקט לעצמו, מונע מליאם לשמוע, "מה?" ליאם שאל כשלא הבין, וטים גיחך במבוכה, "סתם, א-אני חושב שאתה צודק, ניקח את זה באיטיות" טים אמר בחיוך, מביט לאחר מכן על התיקרה בלחץ, לא יודע מה לעשות, הוא וליאם שוכבים ביחד במיטה והם לא עושים שום דבר מיני, זה כנראה הזמן הכי ממושך שלהם שהם ללא מגע על המיטה.

"מעולה" ליאם אמר ונשכב על צידו, פניו למול טים, והוא סובב את טים על צידו גם כן, גורם לצעיר להסתכל עליו בחוסר הבנה, "לילה טוב" ליאם אמר, נושק במהירות לשפתיו של טים שניסה להעמיק את הנשיקה, אבל ליאם התרחק ממנה עוד לפני שטים הצליח לעשות משהו, "ל-לילה טוב" טים לחש, מחזיק את האנחה שלו בתוכו, וליאם צבט את לחיו לפני שהוא התקרב, מחבק את טים אליו, "בוא נישן ככה" ליאם אמר וטים חייך, פניו נמצאות במקביל לחזהו של ליאם והוא הצליח להירגע, מחבק בחזרה את ליאם.

כל עוד הוא יכול להרגיש את ליאם זה בסדר, ממשיך לחייך כשהרגיש איך שידיו של ליאם מלטפות את גבו, "חלומות נעימים" ליאם לחש, "גם לך" טים השיב ועצם את עיניו, מתחיל להירדם בעוד שליאם רצה להישאר ער כמה שהוא יכול, האדרנלין עוד היה חי בתוכו והוא באמת שהחזיק את עצמו מלשכב עם טים, הוא יודע שגם הצעיר רוצה לשכב איתו, אבל הוא לא יכל להרשות לעצמו, לפחות לא כרגע, הם רק עכשיו הפכו להיות זוג וכל השנים האלו הם שכבו לא מעט, הוא רוצה לעשות עם טים דברים אחרים, דברים של זוג, דברים שהם לא רק סקס, גם אם שניהם כל כך רצו את המין הזה, הוא היה צריך להישאר מאופק בשביל לתת לטים ליהנות מחיי הזוגיות.