אהבה שנייה -פרק 55-

הם ישבו במטוס, אליסון לצידו של טים בעוד שליאם ישב לצידו של ראיין. "אני מתרגש" טים לחש לחברתו, אוחז בידה, מתרגש לחזור הביתה, מתרגש שהוא חוזר אחת ולתמיד לאזור הנוחות שלו. ולא סתם, אלא עם תעודת מקצוע ביד.

"גם אני" אליסון אמרה בחיוך, מתרגשת שסוף כל סוף חברה הטוב יהיה איתה תמיד, בלי מרחק משמעותי. אוחזת בחוזקה בכף ידו של טים שחייך אליה. "הם מסתדרים" אליסון אמרה לפתע כשהזיזה את עיניה מטים, מסתכלת על ראיין וליאם, רואה שהם מדברים בניהם, וטים הזיז את עיניו אליהם, מחייך בהקלה, שמח לראות עד כמה שליאם וראיין הצליחו להתחבר עם הזמן.
–
"היא דומה לך" ליאם מלמל בשקט כשהסתכל על התמונות החדשות של ג'ולייט בטלפון של ראיין, "היא כבר אומרת כמה מילים בצורה ברורה. יותר טוב מהפעם האחרונה שבאתם לארץ" ראיין השוויץ ביצירה הטבעית שלו וליאם חייך, שם לב שיש עליו מבטים נוספים והוא הרים את עיניו מהטלפון, מסתכל על טים שחייך אליו והוא קרץ לו בהשתובבות. "גם לנו תהיה ילדה או ילד יפים כמו ג'ולייט, נכון?" ליאם שאל בקול וליבו של טים צנח באחת, לא מצפה לשאלה הזאת, "אהממ" טים מלמל, מסמיק כולו לפני שהוא ברח עם עיניו, מהנהן.

אליסון צחקקה וחיבקה את טים אליה, אוהבת אותו יותר בכל פעם מחדש. "אז מתי אתה מציע?" ראיין לחש לליאם, משתעשע, לא באמת יודע על התכנונים של השרירי. "אני באמת הולך להציע" ליאם לחש בחזרה, גורם לעיניו של ראיין לפעור. "מ-מה?" ראיין שאל בהפתעה וליאם הנהן וסימן לו להיות בשקט עם עיניו, "אני עדיין לא יודע מתי, אני אעדכן את כולם כשנגיע לארץ" הוא לחש, שם לב שטים חוזר להביט עליהם, כרגע בסקרנות, והוא החליט להפסיק עם הלחישות, מחזיר לטים מבט ממושך ומחויך והצעיר גיחך באושר לפני שהדיילות והדיילים קיבלו את תשומת ליבם כשהם הסבירו לכולם על מהלך הטיסה, מבקשים לחגור חגורות.
—
הטיסה עברה חלק, טים מצא את עצמו בסוף יושב ליד ליאם, מתחלף במהלך הטיסה עם ראיין כשאליסון נרדמה, מוצא את זה כהזדמנות נפלאה לשבת ליד בן זוגו.

טים השעין את ראשו על הכתף הקרובה של השרירי, מאפשר לעצמו ללכת לישון, כמובן לא לפני שליאם נשק לשפתיו, נשיקת לילה טוב רכה. ישנים ביחד עד לנחיתה.
—
"שלום!!!" הקהל צעק באושר כשהנוחתים יצאו החוצה, חוזרים לביתם או באים לביקור. טים שפשף את עיניו, אוחז במזוודה אחת בעוד שליאם החזיק שתיים אחרות, נעזרים גם באליסון וראיין עם התיקים הרבים.

"טים! ליאם!" קולו של פיליפ נשמע מהקהל וכולם הזיזו לכיוונו את העיניים, רואים גוש של אנשים מוכרים. "שלום!" טים צעק באושר, מנופף לכל מי שהיה שם, להוריו, להורים של ליאם, לאביגייל, לדין, ליונתן, לג'וש, לפיטר, לפיליפ לקריסטין ובמיוחד לג'ולייט המבולבלת.

הוא הלך במהירות, משחרר את האחיזה מהמזוודה כשעמד מול כולם, מחבק בחוזקה את הנוכחים, מתגעגע אליהם. "אוי ילד שלי, כמה שאני גאה בך" אימו של טים אמרה עם דמעות בעיניים, שמחה שהילד הקטן שלה חזר בשלום. "אמא את לא צריכה לבכות" טים גיחך וניגב את עיניה. עיניו מתמלאות בדמעות, סותר את עצמו.
"אוי אוי, איך שאתה בוכה יפה" אביגייל אמרה בחיוך, מחבקת את טים שניגב את עיניו אחרי שהתרחק מאימו. "עבדת קשה, אני שמחה שחזרתם" היא לחשה, טופחת על ישבנו של הצעיר שהתרגש ממילותיה, מחבק אותה בחזרה. ליאם הגיע גם הוא, משחרר את התיקים מגופו, מחבק את האורחים הרבים. הם בבית.
–
טים אחז בג'ולייט בזמן שכולם עשו את צעדם מחוץ לשדה, כולם עזרו להם עם התיקים ככה שהוא יכל בידיים חופשיות לאחוז בבטחה בילדונת הקטנה שהביטה עליו בסקרנות, משחקת עם חולצתו בידיה הקטנות.
"מתאים לך" קריסטין לחשה, נעמדת לצידו של טים שהסתכל עליו בחוסר הבנה, "ילדים, מתאים לך להיות אבא" היא הסבירה וכחול העיניים הסמיק, גורם לאחרת לצחוק, מלטפת את שיערו השחור. "את זוכרת את דוד טים, נכון?" האם שאלה והבלונדינית הקטנה הסתכלה עליה, "טים" הקטנה הנהנה וטים חייך ונשק ללחיה הרך, ממשיכים ללכת.
—
"אני מחזיר לך רשמית את זה" ג'וש אמר כשהוא וליאם עמדו ליד הרכב של ליאם, מגיש לאחיו הקטן את מפתחות הרכב, "או, התגעגעתי אליהם" ליאם אמר, אוחז במפתחות, פותח את הרכב שלו.

"וגם את זה" ג'וש אמר וליאם הביט עליו, רואה את מפתחות הדירה שלו. "מה זאת אומרת?" ליאם שאל בבלבול, "מצאתי דירה, אני כבר לא צריך אותך יותר" ג'וש עקץ, תודה נשמעת בקולו על העזרה, וליאם נאנח ולקח את המפתח, "אני שמח בשבילך" הוא אמר בכנות, טופח על כתפו של אחיו.
לבסוף כולם נכנסו לרכבים שלהם. טים נסע עם ליאם, אחריהם כולם נסעו אל הבית של טים. טים הסתכל בחיוך על הנוף שנשקף מהחלון, "אנחנו בבית ליאם" הצעיר אמר ברוגע, מסתכל על ירוק העיניים ששלח לו מבט קצר ומחויך לפני שחזר להביט בריכוז על הכביש. שולח יד אחת אל הירך של טים אוחז בו ברכות והצעיר חייך ואחז ביד, משלב את אצבעותיהם יחדיו. נושק לידו של ליאם ברכות ולאחר מכן ליאם לקח את הידיים השלובות, נושק לידו של טים מספר פעמים לפני שהידיים חזרו לנוח על ירכו של שחור העיניים המאושר. נוסעים.
–
"תסתדרו לבד?" אביגייל שאלה את אליסון, ראיין, קריסטין, הוריו של טים ואת טים עצמו, "כן, תלכו לעזור לליאם" טים אמר, מתחיל לפתוח את המזוודות שלו, "אני אדבר איתך" ליאם אמר, נעמד למול בן זוגו, "אוקיי" טים השיב, מסתכל על ליאם לפני שנשק לשפתיו ברכות, נשיקה קצרה.

"סתם שתדע שאני עומדת במה שאני אומרת ואתם לא הולכים להיות ביחד לפחות בשבוע הקרוב, אז תגידו שלום יפה אחד לשני" אליסון אמרה בחיוך, נשמעת רצינית במיוחד, וטים נאנח לפני שהחליט לנשק את ליאם כמו שצריך, יודע שאליסון לא תוותר. לאחר נשיקה עמוקה וממושכת הוא אפשר לליאם ללכת עם משפחתו וחבריו אל ביתו.
—
"זהו" טים נפל לישיבה על הסלון, נושם עמוק, מתעייף מלסדר. "טים, אני ואמא צריכים ללכת, מתחיל להחשיך" המבוגר אמר בחיוך, אוחז בידה של אימו וטים הנהן ונעמד מהספה, מחבק אותם, "תודה שבאתם" הוא אמר בכנות, מקבל נשיקות וחיבוקים רבים מהוריו, מלווה אותם ביחד עם חבריו אל הרכב שלהם, מנופף להם לשלום.
–
"תגיד" אליסון אמרה כשהם נכנסו בחזרה לדירה, טים החזיק שוב את ג'ולייט בידיו, מושיב אותה על רגליו כשהוא חזר להתיישב על הספה. "מה?" טים שאל, משחק בשערה של הקטנטונת, "איך אתה וליאם תסתדרו עם שתי דירות? מי ישן אצל מי?" היא שאלה לפתע, מעלה לטים מצב שהוא עדיין לא באמת חשב עליו, "לא יודע" הוא אמר בכנות, מנסה לחשוב על זה לעומק.

"כל אחד בבית שלו?" ראיין שאל, "איך זה הגיוני, הם רגילים כבר להיות ביחד" קריסטין אמרה, וטים נשם עמוק מתחיל להילחץ, מה הוא וליאם יכולים לעשות עם הדירות? הם באמת יתחילו לישון בנפרד כמו פעם כשהם עדיין לא היו בזוגיות? "בואו נדבר על משהו אחר" הוא הציע לבסוף כשלא מצא פתרון, "כן, אני בטוחה שתצליחו לסדר את זה בניכם" אליסון אמרה, שמה לב ללחץ שטים נמצא בו.

"נכון שהכל יסתדר?" היא שינתה את גוון קולה כשהיא שאלה את התינוקת שחייכה והנהנה, "נכון" הקטנה אמרה בקול שקט וטים חייך ונשק למצחה, מרגיש מחובר לילדה הקטנה של חברו הטוב. היא הייתה התיקון שלו, הוא יודע את זה.
–
ליאם לבסוף נשאר לבד עם אביגייל, פיליפ, פיטר דין ויונתן כשמשפחתו היו צריכים לעזוב לאחר שהם סיימו לסדר את כל הדברים.

"איזה מוזר זה לחזור" ליאם אמר, מסתכל על הבית. "כן אה?" פיליפ מלמל, "מוזר שאתה פה" פיטר השיב, "עכשיו אתה כאן לתמיד" הוא הוסיף וליאם צחקק, כן, הוא עכשיו כאן לתמיד.

"אתה בטח רגיל להיות עם טים 24/7, אני מקווה שתצליח להתמודד בלעדיו" אביגייל אמרה בחיוך וליאם חשב על זה ונאנח, "אני בטוח שזה לא יהיה קל" הוא אמר בכנות, "או, זה מרגש" דין אמר, אוחז בכף ידו של יונתן.
–

"יש לי משהו לספר לכם" ליאם אמר לפתע לאחר שחשב עם עצמו, רציני. "קרה משהו?" אביגייל שאלה, "יקרה משהו" הוא תיקן והסתכל עליהם. "אני רוצה להציע לטים" הוא אמר ושתיקה שררה לאחר מכן, כולם היו מופתעים מדי. "מתי?" אביגייל הייתה הראשונה להגיב, חיוכה כמעט וקורע את לחייה, "אני לא יודע מתי" הוא אמר, ליבו מתחיל לפעום מהר כשהוא חשב על זה לעומק.

"אני לא מאמין" פיליפ מלמל, עיניו מתחילות לדמוע, "אני מקווה שתתרגש ככה גם כשאני שאציע לך" פיטר גיחך וחיבק את בן זוגו, "אז תציע" פיליפ מלמל, "אחד אחד, לא כולם ביחד" דין אמר בצחקוק, "קודם כל שליאם יציע" הוא הוסיף, מסתכל על חברו. "אני חושב שיש לי רעיון" דין אמר, "ואתה יודע שכשיש לי רעיון והוא יוצא לפועל אז הכל מסתדר, נכון?" הוא השוויץ, מזכיר לליאם את היום שבו טים טס.
"טוב תפסיק להשתחצן ותגיד מה הרעיון שלך" אביגייל אמרה בסקרנות ודין גיחך, מתחיל לספר. כולם הקשיבו לו בריכוז, במיוחד ליאם. שואב רעיונות.
—-
"מממ" טים אכל בחיוך את האוכל שקריסטין וראיין בישלו לו, "טעים" הוא אמר באושר, "איזה כיף לשמוע דעות כאלו מאיש מקצוע" ראיין אמר, טופח על כתפו של חברו הטוב, "אני עדיין לא מאמין שאני שף מוסמך" טים מלמל, ממשיך לאכול ברצון, "אז כדאי שתתחיל להאמין" אליסון אמרה, אוכלת גם היא את האוכל החם.
"מתי אני אזכה לאכול את האוכל שלך כבר?" ראיין שאל וטים הביט עליו, "אני מבטיח שאפצה אותך ואבשל לך כל מה שתבקש" טים אמר בחיוך, "מצוין, אני גם אשמח לטעום" קריסטין אמרה בשמחה, "עליי" טים השיב בחיוך, מסתכל מדי פעם על הסלון, שם ג'ולייט ישנה בנינוחות עם הבובות שהוא קנה לה בפריז.
—
"את נשארת כאן, נכון?" ראיין שאל את אליסון כשהוא, קריסטין וג'ולייט התכוונו ללכת כשנהיה מאוחר והחושך כבר ירד על העיר. "כן אני נשארת כאן לכמה ימים" בעלת השיער השחור אמרה, נעמדת ביחד עם טים מסלון ביתו. "אתם כבר הולכים?" טים של בעצב, מסתכל על ג'ולייט שישנה על ידיו של אביה, "תהיה כן ותגיד שאתה פשוט רוצה שג'ולייט תישאר פה" ראיין אמר, "אני רוצה שג'ולייט תישאר פה" טים מלמל מבלי לחשוב פעמיים, גורם לזוג הנשוי לצחקק. "ביום אחר, אתה צריך לנוח" ראיין אמר, "תאמין לי שתינוק זה לא רק דבר חמוד, במיוחד לא בלילה כשאתה רוצה לישון" הוא הוסיף בלחישה וקריסטין צקצקה, "הוא סתם משחק אותה אבא מפונק, תאמין לי שהוא הראשון לקום אליה כשהיא מתעוררת" הבלונדינית אמרה בחיוך לטים המגחך.

"תיסעו בזהירות" טים אמר לבסוף, "נהיה בקשר" ראיין אמר והצעיר הנהן, טופח על כתפו של האחר ומחבק את קריסטין לשלום לפני שהוא נשק לראשה של התינוקת. מלווה אותם החוצה ביחד עם אליסון ששלבה את זרועותיהם ביחד.
—
"אני נשארת כאן" אביגייל אמרה כשהיא נשארה האחרונה בבית של ליאם. כולם התפזרו כבר לביתם אחרי ההתרגשות מההצעה המוצלחת של דין. "למה?" ליאם שאל, מסתיר את שמחה, "כי אני לא רוצה לישון לבד, אליסון עכשיו עם טים והיא לא תחזור בקרוב" היא אמרה בעצבות וליאם נאנח בייאוש, "זהו, חזרת להיות אובססיבית אליי" הוא אמר והיא צחקה בקול, "אוי תפסיק להיות כזה קריר, אני יודעת שאתה שמח מזה שאתה לא תהיה לבד בלילה" היא קרצה והוא גיחך, "מה שתגידי" הוא השיב והיא נאנחה בגיחוך והלכה לכיוון המטבח, "אני מכינה לעצמי קפה, רוצה גם?" היא שאלה והוא הנהן, מסתכל על ורודת השיער שעשתה את דרכה למטבח לפני שהוא נעמד ממקומו והלך אליה, מתחיל לספר לה חוויות מפריז ומתייעץ איתה על ההצעה של דין לעומק.
—

"ליאם?" אביגייל מלמלה, אוחזת בכוס השתייה שלה כשהם התיישבו על הסלון, "מממ?" ליאם השיב, לוגם קלות מהקפה החמים בזמן שצפה בטלוויזיה. "יש את הדירה שלך ואת הדירה של טים, נכון?" היא שאלה וליאם הסתכל עליה והנהן, "איך תסדרו את זה שתהיו תמיד ביחד? יום אחד תישן אצלו ויום אחד הוא אצלך? זה יהיה נוח?" היא שאלה וליאם הסתכל עליה במחשבה, "לא חשבתי על זה עד עכשיו" הוא אמרה בכנות.

"ומה יקרה כשתתחתנו? שתי בתים?" היא שאלה וליאם גירד את עורפו, "את האמת שאני לא יודע" הוא מלמל. "אני אציע לו לגור איתי" ליאם אמר, "ומה עם הדירה שלו? זה עדיין הבית שלו, הוא לא יכול לעזוב את הדירה" היא אמרה וליאם נאנח, יש משהו במה שהיא אומרת, אבל הוא לא יכול לעזוב את הדירה שלו גם כן. ההרגשה המבלבלת שהגיעה לליאם מהטיסה של טים עלתה בו שוב.

"טוב, יש זמן עד אז, תחשבו על זה ביחד" היא אמרה לבסוף, שמה לב למבט המודאג של ליאם, "היי הכל טוב" היא אמרה, טופחת על כתפו, "מי יודע, אולי טים יסכים למכור את הבית או שתמצאו לבית הזה פתרון יצירתי" היא אמרה וליאם הנהן, לא רוצה לחשוב על משהו שהוא עדיין לא בטוח לגביו, במיוחד לא שזה סתם מלחיץ אותו.
—
"מה אתה מתכנן לעשות עכשיו בחיים מבחינת עבודה?" אליסון שאלה כשהיא וטים שכבו על המיטה שלו, "לא יודע" הוא מלמל, "אני רוצה להיות עצמאי ולפתוח עסק מהבית כרגע" הוא אמר והיא הנהנה בהבנה, "אני אעזור לך" היא השיבה והוא חייך אליה, "תודה" הוא השיב, מסתכל על התקרה.

"תגידי, את חושבת שליאם יכעס אם אני אגיד שאני לא רוצה למכור את הבית אם והוא יציע לי לגור איתו?" טים שאל ואליסון הסתכלה עליו, "אני לא חושבת שהוא יכעס, אבל הוא כנראה יתבאס" היא אמרה ברצינות, "ויכול להיות שהוא בכלל ירצה למכור את הבית שלו ולגור כאן?" הוא שאל והיא הרימה את כתפיה בחוסר ידע, "אולי" היא אמרה, "קח בחשבון שהבית שלו יותר גדול משלך אז זה יכול להיות משמעותי אם תרצו לפתח משפחה בעתיד" היא אמרה בחיוך, גורמת לטים לפרפרים כשהוא חשב על משפחה עם ליאם וילדים משלהם.

"מה דעתך שאציע לך פתרון שחשבתי עליו?" היא שאלה והוא הסתכל עליה, "נכון אמרת שאתה רוצה עסק ביתי?" היא ביררה והוא הנהן, "אז מה דעתך להפוך את הבית שלך למסעדה?" היא הציעה וטים הביט עליה בחוסר הבנה, "אתה תוכל לגור אצל ליאם ולעבוד פה, פשוט זה חתיכת שיפוץ רציני" היא אמרה וטים חשב על זה. "את בכלל חושבת שליאם ירצה שאני אגור אצלו לתמיד?" הוא שאל והיא צחקה, "אתה צוחק עליי? בטח שהוא ירצה, הוא נראה לי זקוק לזה" היא אמרה בכנות וטים חייך, "אז אני אחשוב על זה" טים השיב, "אני אדבר איתו על זה" הוא הוסיף והאחרת הנהנה, "אבל לא בשבוע הזה, אתה הולך להתנתק ממנו לחלוטין. אני מרשה רק הודעות" היא אמרה בחיוך, "למה?" טים שאל בדאגה, "כי ככה תתגעגעו אחד לשני יותר ויותר ואז כשתיפגשו הסקס שלכם יהיה כל כך נפלא" היא אמרה, מביכה את טים.

"תהיה לך תשוקה מינית כל כך חזקה אליו תאמין לי" היא הוסיפה, "תמיד יש לי" טים מלמל, "לא לא, תאמין לי שזה יהיה חזק יותר, אתה רגיל להיות איתו כל יום ולגעת בו כל יום, עכשיו זה יהיה לך כל כך קשה שאתה תרצה אותו בטירוף" היא השיבה, "אני עושה את זה גם לאביגייל עכשיו, תאמין לי ששנינו כרגע נהיה פקעת הורמונים, אבל זה ישתלם לנו אחר כך" היא קרצה בערמומיות וטים כיסה את פניו בכפות ידיו, מדמיין את המבט הרעב של ליאם והוא לא יכל שלא להתרגש מזה עד להתכווצויות בבטן. הרעב לליאם מתחיל מעכשיו.