טעות באהבה פרק 2-נקודת המבט של מריה

נכנסתי לכיתה.
'סוף סוף אני בכיתה ט',ציפיתי לזה כל כך הרבה זמן' חשבתי לעצמי בעודי סוקרת את כל מי שהגיע, ומנסה למצא את החברים שלי.
"מריה לכאן" הצביעה חברתי מישל על הכיסא הפנוי לידה.
"אל תקראי לי בשמי המלא,קראי לי מרי" נגשתי אליה והתיישבתי על הכיסא.
"את יודעת מה השיעור עכשיו?" שאלתי אותה בתקווה שתדע.
"לא ידעת,אני חושבת מתמטיקה" אמרה לי מישל ואני התחלתי להוציא את ספריי המתמטיקה.
מאמינים?,אפילו כאן לא נותנים מנוחה וכבר על היום הראשון לומדים,לא הרבה,אבל לומדים.
"עכשיו אנגלית" אמרה ויקה מתקנת את טעותה של חברתי,מישל.
"ויקוש!" אמרה מישל וחיבקה את ויקה חזק חזק עד שנראה לי שהיא נהייתה כחולה.
"לא ידעתי שאת איתנו בכיתה,חשבתי שעברת עיר,לא?" שאלתי אותה.
"בסוף התעקשתי להשאר כאן,ובנוסף הסברתי מה היתרונות בזה שאני נשארת כאן" ויקה אמרה.
"כמה מתאים לחכמולוגית של שנה שעברה להגיד את זה" אמרה מישל אם חיוך על הפנים.
"אה,מרי שמעתי שאבא שלך עובד בחברת בשמים מאוד מצליחה" פנתה אליי ויקה.
"כן,זה לא כל כך מתאים לו אבל בדרך פלא הוא מרוויח הרבה" אמרתי לה והתחלתי להכניס חשבון ולהוציא אנגלית.
"אבל למה?,הוא הרי מצליח הרבה,אז למה זו היא דרך פלא?" שאלה ויקה.
"את לא רוצה לדעת מה הולך בחדר שלו,ואיפה הוא יושן בלילות האחרונים" אמרתי לה.
"אני רוצה לדעת" אמרה מישל.
"החדר שלו מלא בדפים,והוא יושן במלונה של לאקי" אמרתי לה.
"זה לא מתאים לו" ויקה אמרה.
"נכון,הוא פשוט לחוץ בגלל שהוא שמע שהבוס עומד לפתר מישהוא אז הוא חושש שזה הוא." אמרתי להן.
"אבל למה?,הוא הרי המצליח של החברה" אמרה מישל.
"הוא מצטנע ואומר שהוא הכי גרוע שם" אמרתי להן.
"וואו" אמרה ויקה מוחה כפיים.
"כן,איזה צנוע" אמרה מישל וסימנה לויקה להפסיק למחוא כפיים.
"עזבו את העניין הזה,עוד כמה דקות צלצול?" שאלתי ואף אחד לא ענה.
"כצפוי" אמרתי בעודי מוציאה את האייפון שלי מהתיק בודקת בו מה השעה.
"עוד שתי דקות השיעור מתחיל" אמרתי מכניסה אותו בחזרה.
"וואו!,מרי לא ידעתי שעשית לק!" אמרה מישל כמו ילדה קטנה שפגשה את דורה ודורה נתנה לה חתימה.
"את יכולה לעזוב את היד שלי בבקשה?" שאלתי אותה.
"טוב טוב" היא עזבה את ידי עשתה פרצוף חמוץ.
"אין לך עתיד" אמרה ויקה למישל.
"היי,לא נכון!" היא אמרה בדיוק היה צלצול.מישל התיישבה ליידי וחיכתה למורה בקוצר רוח ואילו שאר הילדים התחילו לדבר עד שהמורה נכנסה,כשהמורה נכנסה כולם השתתקו והתיידבו במקומם.
"good morning class" המורה אמרה באנגלית.
"כולם כאן?" היא שאלה ובאותו הרגע דלת הכיתה נפתחה לרווחה וילד אחד בעל שיער בלונדיני ועיינים כחולות אפורות נכנס מתנשף.
"סליחה שאיחרתי" הוא אמר בין נשימה לנשימה.
"יש לך מזל שרק עכשיו השיעור התחיל" אמרה המורה והורתה לו לשבת לייד ויקה שהיה ליידה מקום פנוי.
"טוב,שלום כיתה,לי קוראים אסתי ואני אלמד אותכם אנגלית השנה" היא אמרה לנו וכתבה את שמה על הלוח