אהבת אחים-פרק 2

"כנראה שאתה צודק.." אמרתי.
"אז..מה אני צריך לעשות אם הספר הזה?" שאלתי אותו אחר כמה שניות.
"אתה צריך להשלים אותו" הוא אמר לי וסימן לי להתחיל להתאמץ ולחשוב.
כך עבר הזמן,בקושי השלמתי את הספר והוא כבר הלך כי השעות שהוא היה צריך ללמד אותי נגמרו.
כך עברו שלושה שבועות,הוא המשיך להגיע וללמד אותי בימי ראשון ושני בשעות הצהרים.
#ביום ראשון אחרה"צ#
התישבתי מול המקרר וניסיתי לחשוב מה אני הולך לאכול,אז זהו,שלא הצלחתי לעשות את זה כי לא היה שום דבר לאכול,רק פסטה לא מבושלת,בלונז,וירקות,אהה,וגם דלעת מליפני חודשיים…?!
"דלעת מליפני חודשיים?!,מה היא עושה כאן ?!" הוצאתי את הדלעת מהמקרר וזרקתי אותה לפח.
#דינג דונג# נשמע צלצול הפעמון שבדלת.
"אני מגיע" הלכתי לדלת ופתחתי אותה.
"שלום תום" דין אמר סוקר אותי בחיוך.
"מה?" שאלתי אותו.
"אתה לובש שני נעליי בית שונים,ובנוסף,החולצה שלך הפוכה" הוא אמר צוחק.
אני רק הסמקתי קלות עליתי לחדרי והחלפתי את הבגדים.
"אני יכול להכנס?" דין דפק בדלת ושאל.
"כן"
"טוב אז הבאתי את החומר שאתה צריך ללמוד למבחן שלך בפיזיקה" הוא אמר לי ונתן חוברת שלמה לגביי פיזיקה.
"אני חייב לעשות את זה?" שאלתי והצבעתי עליה.
"כן" התישבתי מול השולחן והתחלתי לנסות להתרכז,אבל לא יכולתי,הייתי רעב מאוד אבל התביישתי לומר את זה,עד,שביטני הסגירה אותי והשמיעה קולות משונים.
דין החל לצחוק בקולי קולות, "אתה רעב,נכון?,למה שלא תכין לעצמך אוכל?" הוא שאל אותי.
"אין…ואני לא יודע איך לעשות את זה" אמרתי לו.
הלכנו למטבח,דין פתח את המקרר והחל להוציא ירקות.
"תתחיל לחתוך את זה" הוא אמר לי ונתן לי עגבניה.
לקחתי את הסכין וניסיתי לחתוך את העגבניה המסכנה,כאשר דין הפנה את מבטו אליי הוא צחק והתקרב אליי.
"לא ככה עושים את זה" הוא לקח את ידי והחל להדגים לי איך חותכים,ליבי פעם מאוד מהר והרגשתי מוזר.
"הבנת?" דין שאל לבסוף ועזב את ידי.
"למה הפנים שלך אדומות?אתה חולה?" הוא שם את ידו על מיצחי וליבי החסיר פעימה.
"לא,אין לך חום,אז מה קרה?" הוא שאל,לי אפילו לא היה מושג למה אני ככה.
"שום דבר,אממ…בו נמשיך לעשות את מה שעשינו מיקודם" אמרתי והפנתי את מבטי ממנו.התחלתי לחתוך את העגבניה והפעם הצלחתי,אבל הבעיה הייתה זה שכל פעם שעיניי היו פוגשות את שלו ליבי היה מחסיר פעימה-וזה עיצבן.